מדריך לשמירת זרעים לקראת מפגשי החלפות הזרעים של עונת אביב 2012 של ”זרעי דרור”. המדריך כולל הגדרות וטכניקות בסיסיות לשמירת זרעי ירקות על מנת לתמוך בעוסקים בחקלאות אורגנית בקנה מידה קטן, בכדי שיכולו לפתח בנק זרעים איכותי ומקצועי שיוכל לשמש את כולנו בעתות משבר ושפע.
זהו מדריך לשמירת זרעים לקראת מפגשי החלפות הזרעים של עונת אביב 2012 של “זרעי דרור”, רשת זרעי המורשת הישראלית, הבאים עלינו לטובה. המדריך כולל הגדרות וטכניקות בסיסיות לשמירת זרעי ירקות על מנת לתמוך בעוסקים בחקלאות אורגנית בקנה מידה קטן, בכדי שיכולו לפתח בנק זרעים איכותי ומקצועי שיוכל לשמש את כולנו בעתות משבר ושפע.
למה לשמור זרעים?
ישנן שתי סיבות עיקריות לשמירת זרעים ולטיפוח בנק זרעים מקומי, האחת היא להבטיח אספקת מזון איכותית שהגיעה ממגוון צמחים בעלי ערכים תזונתיים גבוהים וטעם טוב. השניה, ליצור זנים מקומיים המותאמים למיקרו אקלים המקומי, שיהיו עמידים למחלות ומזיקים מקומיים.
סיבות נוספות הן חווית הסיפוק של גידול מזון בעצמנו מזרעים ששמרנו בעצמנו, ושימור המורשת התרבותית-חקלאית-מסורתית עליה מבוססת שמירת זרעים.
זרעי הפלפל שקניתי בסופר
אי אפשר לסמוך על הירקות מהסופרמרקט (בהרבה מובנים). בהקשר של שמירת זרעים הבעיה העיקרית היא שעיקר הירקות שנמכרים בשווקים ובסופרים, גם האורגניים, מקורם מזני מכלוא ולא מזני מורשת. בנוסף, זני הירקות שבסופר נבחרו לא על פי טעמם וערכם התזונתי, אלא על פי התאמתם לגידול במונוקולטורה ולחיי מדף ארוכים. הזנים מהסופרמרקט פשוט לא מתאימים לצרכים שלנו כחקלאים קטנים שרוצים לקבל יבול מתמשך, מזון עתיר במינרלים וויטמינים, צמחים עמידים למזיקים ומחלות, חסכניים בצריכת מים, והכי חשוב – שאפשר לסמוך על הזרעים שלהם לעונת הגידול הבאה.
הקשר בין מינים זנים וזרעים
כחקלאים העוסקים בחקלאות מקיימת, אנחנו רוצים לשמור זרעים מהזנים והצמחים המוצלחים שלנו, מתוך כוונה שנוכל לגדל את אותו הזן גם בשנה הבאה. התוצאה של התהליך הזה הוא שאנחנו משביחים את הזן להיות יותר ויותר מותאם לשטח הספציפי שלנו. אבל על מנת שנוכל לעשות זאת, עלינו לוודא שהצמחים מהם אנו אוספים את הזרעים, הופרו רק על ידי צמחים מאותו הזן.
ההגדרה של מין היא הגדרה ביולוגית, פרטים מאותו המין יכולים להתרבות ולהעמיד צאצאים פוריים. ההגדרה של זן, היא הגדרה חקלאית, המייצגת חלוקה מלאכותית. סיווג לזנים הוא בעצם דרך להבדיל בין אוכלוסיות שונות בתוך אותו מין. כלומר, אף על פי ששני זנים של עגבניות שונים זה מזה בטעם, בצבע ובצורה, הם יכולים להפרות אחד את השני. לתהליך הזה של הפריה בין זנים יכולות להיות תוצאות חיוביות (כך נוצרים זני מכלוא מיוחדים), או שליליות, למשל שהדור הבא לא יהיה אכיל. סיכון גדול כשמסתמכים על הגינה כמקור למזון.
זרעים מהפריה פתוחה יהיו כמו הדור הקודם (True to type) רק אם לא נוצרה הכלאה בין זנים שונים מאותו המין. אלה הם זרעי המורשת שלנו, העוברים מדור לדור, המורשת האנושית שלנו.
זני מכלוא אלה הם זרעים לא יציבים גנטית, שנוצרו על ידי הכלאה מכוונת בין שני זנים שונים של אותו המין. כמו למשל עגבניה צהובה עם עגבנית תמר, כדי שתצא עגבניית תמר צהובה.
הדור הבא של זרעים יהיה בעל תכונות לא צפויות ושונות מהצמחים מהם באו או עקרים, לכן לא ניתן לשמור זרעים מאוכלוסית הצמחים הזו ולצפות ליבול מסוג מסוים.
זרעים שמקורם מזני מכלוא הם אחד הגורמים העקריים לאיבוד המגוון העשיר של זנים מקומיים. מקור הפופולאריות שלהם הוא בהיותם בעלי אחידות גבוה, שמותאמים לקטיפה על ידי מכונות בזמן אחיד ותוצרת שעמידה בטיפול ומשלוח. אבל מה שבאמת מניע את הגלגל הזה הוא השתלטות התעשייה על החקלאות, והכסף הרב שחברות הזרעים מרוויחות מכך שצריך לקנות את הזרעים כל שנה מחדש.
דרכים לשמירת זרעי מורשת
צמחים שונים מרבים את עצמם בדרכים שונות:
צמחים בהפריה עצמית הם צמחים שיש להם איבר זכרי ונקבי פעילים בתוך אותו הפרח. פרח מהסוג הזה נקרא “פרח מושלם”. ההפריה העצמית בדרך כלל מתרחשת עוד לפני שהפרח נפתח, לכן אין בעיית הכלאה בין צמחים כאלה.
צמחים שמואבקים על ידי רוח וחרקים, הם צמחים שיש להם פרחים נפרדים לאיבר הזכרי והנקבי. הפרחים יכולים להיות על אותו הצמח (חד ביתי) או בצמחים שונים (דו ביתי). אלה הם הצמחים שאנחנו צריכים לוודא שלא מתקיימת בהם הפריה בין זנים שונים.
על מנת לשמור על זן טהור, נגדל צמחים של זנים מאותו המין בבידוד אחד מהשני.
ישנן שיטות שונות לבידוד:
- מרחק – כדי לקבוע מהו המרחק המספיק לבידוד, צריך לדעת איזה חרק מאביק את הצמח וגם אז ישנם הרבה משתנים שונים שצריך לקחת בחשבון. בגינה הביתית או הקהילתית לא מומלץ להסתמך על מרחק ככלי לבידוד. לדוגמא: בצל וכרוב צריכים כקילומטר וחצי של בידוד בין זנים.
- זמן – אפשר לשמור זרעים של יותר מזן אחד בעונה על ידי בידוד בזמני הפריחה, זה דורש הרבה תשומת לב אבל זה בהחלט אפשרי. מומלץ לזרוע את הזן הראשון הכי מוקדם שאפשר, כשהיבול הראשון מתחיל לפרוח, זה הזמן לזרוע את הזן השני. בכל מקרה כדאי לחכות לפחות 4 שבועות בין שתילת/זריעת הזנים. כדי להצליח חייב הזן הראשון להפסיק להפיץ אבקניים לפני שהזן השני פורח. כדי למנוע חפיפה בפריחה, אפשר להוריד את הפרחים הזכריים באופן ידני.
- פיזי פשוט – הפרדה פיזית מצריכה בניית מתקן שימנע מאבקנים לעבור אותו. זה יכול להיות מחסום פשוט כמו קשירת חתיכת בד או שקית נייר על הפרח, למשל בעגבניות, עד שהוא מפרה את עצמו. אפשר לעטוף כמות מסויימת של פרחים שתהיה מספיקה ליצירת מספיק זרעים טהורים לשמירה ולא צריך לעטוף את כל השדה.
- פיזי מתקדם – שימוש במסגרות עץ ורשת. אפשר להפריד בין שני זנים שפורחים באותו הזמן על ידי בניית שתי קופסאות, אחת לכל זן. השיטה מאפשרת לחרקים (שבדרך כלל פעילים ביום) להאביק בכל יום זן אחר. בכל בוקר מסירים קופסא אחת ומחזירים אותה בערב. ביום למחרת מזיזים את הקופסא השניה. מומלץ לגדל לא יותר משני זנים כיוון שכמות הזרעים תפחת בגלל האבקה לא יעילה.
- הפריה ידנית – שיטה נפוצה יחסית, שנעשית על ידי העברה של אבקנים מפרח לא מופרה לשחלה של פרח לא מופרה. את ההפריה מונעים על ידי סגירה של הפרח הנקבי והזכרי. פותחים את הפרח הנקבי במועד המתאים כדי להפרות אותו בעזרת אבקנים מהפרח הזכרי. אחרי ההפריה חשוב לסגור מחדש את הפרח הנקבי כדי שלא יזדהם.
שמירת המגוון הגנטי
הצמחים שאנו מגדלים נמצאים בשינוי מתמיד כתוצאה ממוטציות. חשוב לבחור כל עונה מחדש את הצמחים המותאמים ביותר ועם זאת לאסוף זרעים מכמה שיותר מצמחים, כדי שהמאגר הגנטי בתוך הזן יהיה גדול ככל שאפשר. כל צמח הוא יחיד ומיוחד. פריט אינדיבידואלי עם תכונות קצת שונות, בהתחשב בשינויי האקלים הפוקדים אותנו, צמח שהצליח במיוחד בעונה מסוימת בגלל עמידות יותר גבוהה ליובש, אולי לא יצליח באותה מידה בעונה הבאה, כמו חברו שדווקא מתמודד טוב יותר עם לחות גבוהה בקרקע. ההתאמה יכולה להיות עמידות למזיקים, פירות טעימים יותר, בריאות הצמח, אחידות או חוסר אחידות, הבשלה מוקדמת וכו’.
שמירת זרעים מצמח אחד בלבד, גם אם הוא מספק אלף זרעים, לא מספיקה! כיוון שהמגוון הגנטי שלהם בדור הבא יהיה מאוד מצומצם. כשאתם מקבלים זרעים, תהיו בטוחים שהם מהפריה פתוחה, ללא חשש מזיהום ושנאספו ממספר רב של צמחים.
כמות הצמחים המינימאלית לשמירת זרעים מוצלחת
לכל מין כמות מינימאלית שונה של צמחים הדרושה בכדי לשמור על אוכלוסיה בריאה. הספרות המקצועית מדברת על כך שצריך לגדל לפחות 20 צמחים שמופרים בהפריה עצמית, או 100 צמחים שמופרים על ידי רוח וחרקים.
יוצאים מן הכלל הם זנים משפחת הדלועיים, שמחקרים שונים ממליצים לגדל 24, 16 ואפילו 8 צמחים בלבד.
לכן גודל האוכלוסייה ממנה אתם שומרים זרעים חשובה מאוד וצריך לקחת אותה בחשבון כבר בזריעה. בעיני עדיף לגדל מגוון קטן יותר של צמחים, אך לגדל אותם בכמות שתהיה יפה גם לאספקת ומזון וגם לשמירת זרעים. בסביבה בה מספר א/נשים עוסקים בכך, תוכלו ליהנות ממגוון רחב של תוצרת והבטחה של אספקת מזון טובה לעונה הבאה.
ניקוי הזרעים אחרי האיסוף
ישנן שתי שיטות עיקריות לניקוי זרעים – עיבוד רטוב ועיבוד יבש.
עיבוד רטוב נעשה לצמחים שהזרעים שלהם נמצאים בתוך בשר הפרי, כמו עגבניות, דלועיים ופירות. עיבוד יבש נעשה לצמחים שהזרעים שלהם נמצאים בתרמילים וקליפות שבדרך כלל יתבשו על הצמח עצמו, כמו תירס, צנונית, שעועית וחסה. בעיבוד רטוב ישנם שלושה שלבים:
- הפרדת הזרעים מהפרי
- שטיפה כדי לנקות את הזרעים
- ייבוש.
ישנם זרעים שאותם לא נשטוף במים, אלא נאפשר להם לעבור תהליך של תסיסה, שבטבע הייתה מתרחשת באופן טבעי כשהפרי היה נופל על האדמה. בתהליך התסיסה מיקרו אורגניזמים מנקים את הזרעים ממחלות ומנטרלים חומרים מעכבי נביטה. בזכות תהליך זה הזרע נובט תוך ימים ספורים וחיוניותו מתארכת.
תהליך ההתססה יכול להתבצע כך:
- מניחים את הזרעים והציפה בקערה.
- מוסיפים לקערה מים בכמות כפולה מנפח הזרעים ומערבבים נמרצות.
- זרעים בעלי פוטנציאל נביטה נוטים לשקוע לכן את אלו הנשארים לצוף אפשר להוציא.
- יש לכסות את הכלי כדי למנוע מהריחות להתפשט בחדר ולהניח את הקערה במקום בו תזכרו לערבב את הזרעים פעמיים ביום.
- אחרי כמה ימים יופיע עובש בצבע לבן-אפור, וזה סימן טוב! יש לחכות עד שהעובש יכסה את כל שכבת המים ולא יותר כיוון שהזרעים יכולים לנבוט.
- הוסיפו כמות כפולה של מים, ערבבו שוב, חכו דקה או שתיים וסננו את הזרעים שצפים.
- חיזרו על התהליך עד שהזרעים נקיים לחלוטין.
- כדאי לשטוף את הזרעים תחת מים זורמים במסננת, לנגב את תחתית המסננת במגבת ולהניח להם להתייבש על מצע לא דביק כמו צלחת.
- חשוב לייבש את הזרעים יחסית במהירות כי הם נוטים לנבוט או להעלות עובש. כדאי להניח את הזרעים במקום מאוורר ולא לחשוף אותם לשמש ישירה. הייבוש יכול לקחת מספר ימים. דרך פשוטה לבדוק עם הזרעים יבשים היא לנסות ולשבור אחד מהם, אם הוא נשבר אז הוא יבש מספיק. אם אתם לא בטוחים, חכו עוד יום.
בעיבוד יבש יש כל מיני אפשרויות להוציא את הזרעים מהתרמילים. אפשר להניח את התרמילים בתוך ציפית של כרית ולנער או למעוך את התרמילים בין שני לוחות מעץ. אחר כך צריך לנפות את הזרעים. אפשר להפריד בעזרת כוח המשיכה או מאוורר. הקפידו לפרוש שמיכה באזור הניפוי כדי שיהיה אפשר לאסוף אותם, וחשוב לנקות השמיכה אחרי כל שימוש. אם השמיכה מלאה במגוון של זרעים ממינים שונים, אל תזרקו אותם, אפשר להנביט אותם לאכילה או להכין מהם כדורי זרעים לטובת פרויקט גינון הגרילה הבא שלכם.
אחסון הזרעים
את הזרעים צריך לאחסן כשהם יבשים לחלוטין במקום מוצל בו הטמפרטורה קבועה והלחות נמוכה. אפשר לאחסן אותם בתוך בד, מעטפות נייר, כלי חרס, קופסת קרטון וכדומה. לחילופין אפשר לאחסן ואפילו להקפיא אותם בתוך צנצנת זכוכית (כשאתם מוציאים מהקפאה חשוב לתת לצנצנת להשתוות לטמפרטורת החדר לפני הפתיחה). היתרון במיכל הרמטי הוא חסימה של כניסת לחות אל תוך הזרעים. מיכלים כאלה יכולים להיות מזכוכית או מתכת. צריך לזכור שהזרעים הם יישויות חיות והם יגדלו רק אם יישמרו בתנאים טובים ויזרעו תוך פרק זמן סביר.
סימון הזרעים הוא אלמנט מאוד חשוב בתהליך שמירת הזרעים, רשמו במדויק את הפרטים שידועים לכן על הזרעים אותם אתן שומרות. על כל מעטפת זרעים מומלץ לכתוב:
- מין וזן הצמח
- המקור ממנו קיבלת את הזרעים
- התאריך בו קיבלת את הזרעים
- התאריך שבו הזרעים נשמרו
- השנה שבה גודלו
- אחוזי נביטה
- כל פריט היסטורי או תרבותי אחר.
אפשר לכתוב גם מידע על גידול הצמחים, כמו: ימים לנביטה, ימים לבגרות, גובה הצמח, התנהגות הצמח, צבע וצורה, גודל הפרי, כמות היבול, עמידות למחלות ומזיקים, טעם ותכונות איחסון.
הערות אחרונות
- בגינה הקהילתית ובאזורים בהם יש כמה מגדלים חשוב לברר מי מגדל איזה זן השנה ולהיות מתואמים.
- חשוב לסמן באופן ברור את הצמחים מהם אתם רוצים לאסוף זרעים כדי שלא יקטפו בתום לב. אפשר לסמן בעזרת סרט או מקל בולט.
- קחו בחשבון שבשלב הבשלת הזרעים, צמחים מסוימים מגיעים לגודל עצום ביחס לגודלם כירק מאכל, הצנונית למשל, מגיעה לגודל של שיח שלא יבייש אף מרווה.
- אל תשמרו זרעים מעבר ל2-3 עונות גידול כיוון שהחיוניות שלהן קטנה באופן משמעותי עם הזמן. לכן מאוד מומלץ לחלק זרעים כשיש לכם עודף או להחליפם במפגשי החלפת זרעים.
- בנק הזרעים הטוב ביותר הוא גינה פורחת!
בכתיבת המדריך נעזרתי בספר המצויין של Seed to Seed, Suzanne Ashwort הכולל מידע מקיף על שמירת זרעים ושיטות לגידול צמחים.
בברכת שמירת זרעים מוצלחת.
מחר מתקיים אירוע החלפת זרעים בכפר סאלד. לפרטים צרו קשר עם ניבה ויותם.
לדף האירוע שמתקיים ביום שישי הבא ב”חווה ואדם”, החווה האקולוגית במודיעין – כאן.
לתוכן זה נכתבו 5 תגובות