החצר האחורית של ביתנו היא כר פעולה להתבוננות, למידה, ניסיונות והפקת לקחים.

למה לעסוק בחצר שלי? בשל גודלה, אפשר לבחון אותה כאב טיפוס לחצרות בקנה מידה קטן. על פי העיקרון קטן זה יפה. למען הגילוי הנאות, אין לי רקע חקלאי כלל ולכן כל עשייה מוצלחת, משמחת מאד וכמובן שווה שיתוף.

מה למדתי מעץ הלימון?

לימונים בכל הגדלים הם הפרי האהוב עלי. הסיפור התחיל מעץ אחד גדול ומפותח, שנטענו אותו שופע פרות. ובאחיו, לימון ננסי. לכל אחד מהם יועד תפקיד שונה בתפריט שלנו.

אלא מה, תוך זמן קצר נכנסו העצים למצוקה, כל אחד מסיבותיו הוא, אנחנו די ייסרנו את עצמנו, באנו לברך ויצאנו מקללים או נכון יותר מקלקלים. עץ הלימון היפה והמפותח, לא חזר לפרוח, מעט הפרות שהיו עליו התכסו במעטה אפור והעלים התקפלו והשחירו. שנה עברה, ענפים חשופים, חסרי עלווה, עיטרו את העצים בקרחות מכוערות. כששאלתי במשתלה, המליצו, כמובן על קונפידור “זה פשוט ולא מזיק, בלי זה את הורגת את העץ…”.

לא יכולתי לחשוב על הכנסת חומר כימי לאדמה. בתחילה טיפלנו בעלים, כלומר באלו שעוד נותרו. רקחנו חליטה מעלי עץ הנים (עץ ממשפחת האזדרכת, מוצאו מהודו והוא משמש שם למגוון רחב של טיפולים ברפואה האירוודית, וכן לטיפול נגד מזיקים בעצים או במחלות עלים). בהמלצת יואל חברי – מגדל אורגני עתיר ידע וניסיון, ריססתי את העץ בתה נים. העלים נראו טוב יותר אך מצב העץ נשאר כשהיה, הוא המשיך לשדר מצוקה.

חשבתי שאולי צריך לשנות כיוון, אולי לחשוב מחוץ לקופסה.

חשיבה מהקופסה – משמעה, מטפלים בבעיה. יש מפגע על העלים, נטפל בעלים. לא הולך? – לא נורא מחליפים את העץ. אבל מה הייתי עושה, תהיתי ביני לביני, לו הייתי מגלה שאני או מי מבני משפחתי חולה, הרי הייתי הופכת עולמות כדי למצוא מזור, לבטח הייתי מחפשת איך לחזק את הגוף ולתמוך במערכת החיסונית ולאפשר לגוף להלחם במחלתו…

אז איך חושבים אחרת? אולי לא מספיק לתת לעץ השקיה וקומפוסט, אולי גם פה צריך מתכון לחיזוק חוסנו של העץ? חשבנו על מתכון מנצח שיכיל את כל מה שיכול לעזור לעץ, מתכון שיכיל את כל הטוב שאנחנו מכירים, שעשוי להיות תומך במערכת החיסונית של העצים.

מרכיב ראשון – תה סרפד

על כוחו המרפא של הסרפד שמענו לפני הרבה שנים, עוד כשעסקנו במזון אורגני ולא בגידולו. ידענו שהוא מחזק שורשי שיער, מטהר את הדם, פועל להורדת לחץ דם. מכיל ברזל, סיליקה וויטמין C, בעל תכונות משתנות לטיפול בדלקות בדרכי השתן ועוד ועוד… בלימודי הפרמקלצ’ר חזר והופיע תה הסרפד. טליה שניידר, מורתי, ממליצה על תה סרפד כגורם מרפא בגינה. החורף מביא איתו שפע של סרפדים. כדי ליצור תה משובח, אוספים אותם לתוך דלי, מכסים במים ונותנים לזה לעמוד לפחות שבועיים. למי שנרתע מעקצוצי הצמח, מומלץ לאחוז בחלקו התחתון של הגבעול, חוץ מזה מתרגלים וזה אפילו נעים! כעבור שבועיים המים מקבלים צבע ירוק עז וריחו מסריח – לא להיבהל זה ה’ריח’, כך נדע שהנוזל מוכן!

מיד כשמופיעים הסרפדים הראשונים בגינה אנחנו מכינים, דרך קבע, מכלים של תה סרפדים לשימוש רב-תכליתי ולאורך זמן.

מרכיב שני – הומוס

לפני כשמונה שנים קיבלנו צנצנת קטנה של “חיות מחמד” – כפי שהגדיר אותן איתי, בני, – תולעים אדומות. לקח לנו זמן להכיר ולהתיידד איתן, כיום הן משגשגות בחוות תולעים. דרכי הגידול הלכו והשתכללו. היום אנחנו מגדלים אותן במכלי פלסטיק.

על מצע של זבל סוסים או פרות או זבל ירוק, אני מפזרת בשכבה אחידה את התולעים עם בית הגידול שלהן ומכסה בעלים ירוקים ויבשים ודואגת לשמור על סביבה לחה. התולעים “עובדות” וניזונות הן מהזבל והן מהעלים. המטרה לאפשר לתולעים להתרבות מהר ככל האפשר, ולייצר הומוס. כעבור כחודשיים, יגיע השלב הבא, הפרדת ההומוס מהתולעים. אני מניחה ארגז נוסף מעל לארגז שרוחש תולעים, לתוכו אני מכניסה זבל כנ”ל, התולעים מטפסות למעלה וחודרות דרך חורי הארגז למצע החדש, בארגז התחתון יישאר הומוס נקי מתולעים ובעליון יתחילו התולעים את פעילותן מחדש. ההומוס הוא הקומפוסט האידיאלי בשל רמת החומציות המאוזנת שלו, והוא יהיה המרכיב הבא של התרופה ללימון.

מרכיב שלישי – מיקרואורגניזמים

לפני כמה שנים למדתי לייצר מיקרואורגניזמים מהסביבה הטבעית של הבית. חומר זה משמש אותנו להפחתת ריחות בשרותי הקומפוסט, לזירוז תהליכי הקומפוסטציה ולשימושים נוספים. אחד מהם לחיזוק והבראת צמחיה חלשה בגינה. לייצורו אקדיש פרק מיוחד בהמשך. (כמובן אפשר להשתמש ב- EM, שהוא נוזל מיקרואורגניזם מוכן. אני מעדיפה את המוצר המקומי שהוא זול יותר ומורכב מגרעין של מיקרואורגניזמים מקומיים). ברור לי שככל שתגדל אוכלוסיית המיקרואורגניזמים בסביבתו של העץ, תגדל יכולתו של העץ להתחזק ולהתחסן.

אז איך מכינים תה חירום להצלת עצי הלימון?

• הכמויות אינן דורשות דיוק
• אני משתמשת במכלים של 18 ליטר, אלו מכלים שזמינים לי.
• כ- 10% מהחומר יהיה תה סרפד. למרות ריחו, אין חשש שהוא מקולקל. מעליו שופכים כשני חופנים אבקת מיקרואורגניזמים, לכל זה מוסיפים הומוס בכמות יפה, כרבע דלי.

וכמובן מים, אין תה בלא מים! ממלאים את הדלי במים ובוחשים, בוחשים ושוב בוחשים, תפקיד הבחישה ליצור תנועה במים וכך להטעין אותם בחיוניות. המים מקבלים צבע חום, מעבירים את המים ממיכל למיכל כדי להוסיף חמצן למים, חוזרים על הפעולה מספר פעמים. לסיום אפשר להוסיף אבקה מקליפות ביצים טחונות וקצת גחלים כתושות, הקליפות מוסיפות סידן לאדמה והגחלים – תפקידם לנקז רעלים.

קיבלנו תה לחיזוק המערכת החיסונית של העץ. את התה שפכנו מסביב ללימון הפגוע. חשוב להדגיש שהנוזל לא יבוא במקום השקיה. האדמה מסביב לעץ צריכה להיות רוויה. אחרי הפעולה נכסה את סביבת העץ בחיפוי.

והנה הלא יאומן קרה. לא היה ספק שהתה עשה את העבודה העצים הבריאו והתחזקו. העלווה הירוקה כיסתה מחדש את שני העצים, הפריחה והפרי מעידים כאלף עדים על מצבו של העץ. כמובן אימצנו את התהליך וחזרנו על הפעולה מסביב לכל העצים שבחצר, בערוגות הירק ובעציצים!