תיכף פורים ובבית מתעופפים לחלל האויר רעיונות. שני בנים, כבר בני עשרה, צריכים מילדותם לעמוד בחוקים נוקשים: לא קונים תחפושת, לא מתחפשים לסופרמן ודומיו, מינימום כלי משחית (אקדחים/ חרבות/ כאלה מין), מקסימום “בידיים”. זה לא תמיד קל כשסביבך כולם מתחפשים לצבי הנינג’ה, לספיידרמן, לסופרמן ונוצצים מתלבושות מרובות סאטן, שעולות 100-200 שקל.
תיכף פורים ובבית מתעופפים לחלל האויר רעיונות. שני בנים, כבר בני עשרה, צריכים מילדותם לעמוד בחוקים נוקשים:
- לא קונים תחפושת
- לא מתחפשים לסופרמן ודומיו
- מינימום כלי משחית (אקדחים/ חרבות/ כאלה מין)
- מקסימום “בידיים”
זה לא תמיד קל כשסביבך כולם מתחפשים לצבי הנינג’ה, לספיידרמן, לסופרמן ונוצצים מתלבושות מרובות סאטן, שעולות 100-200 שקל.
בעידן התמימות ההוא, שבו אני הייתי ילדה, ומדובר בכארבעה עשורים אחורה, לא עלה על הדעת לקנות תחפושות. במקרה הקיצון היינו מוזמנים לפתוח את ארגז התחפושות של הדודים העשירים ולהתחפש למה שיש ולא למה שרוצים. בדרך כלל אמא וסבתא היו מפשילות שרוולים לייצר תחפושת.
וכך בגיל ארבע אימי גזרה מבריסטול ומקרפ והכינה לי תחפושת מקסימה של נרקיס.
בגילאים הצעירים, עד גיל 4-5, תחפושת מרומזת מספקת בהחלט. שני הבנים בתורם היו פרת משה רבנו, עם גלימה אדומה תוצרת בית, 7 עיגולים שחורים, וקשת לשיער, שקישטו אותה שני מחושים עשויים מנקה מקטרות בדומה לדבורה הזו:
בן השלוש – דאז – הפרטי, דרש להיות ארנב והיה מרוצה עד הגג מהתחפושת:
אסיף-ארנב
הנה כמה מתחפושות עשה זאת בעצמך, בכלום כסף והרבה ידיים, שעשיתי במהלך השנים:
חוה (הילד הפרטי הזה הוא כבר ש”ש ב…. “חוה ואדם“) אפילו הגרביונים נשלפו מהמגרה של אמא. נדמה לי שאת פיסות הלבד קניתי..
כשהילד מתעקש להתחפש לזמר מלהקה שעד היום אני מתקשה עם שמה (LMFAO) בתחילת גיל העשרה, כדאי להמנע ממלחמת עולם. צבענו באקריליק מכנסיים ישנות שחורות שיראו מוזהבות, מפיסת בד מוזהבת (מצאתי? רכשתי בכמה שקלים? לא זוכרת), תפרתי ווסט זהב, ומכלוב המיחזור בחרנו ארגז קרטון שצופה בנייר זהב. העיניים מציצות מה”פה” בארגז, אבל הפואנטה היא שחיברתי את הארגז לקסדת אופניים, שהילד חבש על הראש, ולא הרגיש כלוא בארגז עם חיבורים מתוחכמים..
זוכרים את “שרק”? את החתול במגפיים האומלל מהסרט?
לווינו תלבושת של נמר (או צ’יטה או פנתר..). סבתא נתנה כובע ישן שצבעתי בשחור, וקיפלתי בתפירה צד אחד. סבתא גם נתנה שתי נוצות דקורטיביות.
נדמה לי שכל התחפושת נוצרה ממרד בדיבר השלישי: המנעות מכלי משחית. אז יצרנו חרב מדיבל עץ 10 מ”מ, מחצי כדור פלסטיק קשיח, וכדור פלסטלינה שהוצמד לקצה.
פרעה
סדין לבן ישן ובד מתחפושת של סבתא, מלפני 55 שנה, כשהתחפשה לקליאופטה בנשף פורים בטכניון הישן (אמא של סבתא תפרה אלא מה?). את הצווארון גזרתי מסדין ועיטרתי בצבעי אקריליק, בסיס הכתר עשוי בריסטול.
החלק הכי קשה היה הברילנטין בשיער, אבל מביאה את זה פה בשל התכשיטים על החולצה שכולם נגזרו מתוך כתר נסיכה מפונפן שקניתי.
והנה עוד כמה רעיונות לתחפושות מקסימות “עשה זאת בעצמך” שלוקטו ברשת:
חג שמייח!
לתוכן זה נכתבו 4 תגובות