בהמשך למדריך הקודם, עוד כמה תיקוני שלד בכסאות. נתחיל בתיקון פשוט – חסרה קורה קושרת קטנה:

חיפוש קל אצל דוד איתן הניב מוט עץ במידות חתך דומות לקושרת הקיימת. שימו לב כי יש להשתמש כאן בעץ קשה כמו בוק או אלון ולא בעץ רך כמו אורן. הנה סימון אורך הקושרת לקראת חיתוך. על החיתוך הראשוני להיות קצת ארוך ממה שצריך. לקצר תמיד אפשר…

כעת “נפתח” את הכסא להכנסת הקושרת, בעזרת לום שטוח. מימין ללום נראית המגרעת (“גרז”), אליה מיועדת להיכנס הקושרת:

למרבה המזל הקושרת החדשה התאימה בול למקומה. לאחר סימון וחיתוך הקושרת לאורכה הסופי, נחזיר את הכל למקום בעזרת כליבה לבדיקה שלא טעינו:

לאחר פתיחה מחדש ומריחת דבק “אלמרס”, מיאנה הקורה להיכנס למקומה ונעזרתי במכות פטיש על קרש שתפקידו לפזר את המכה:

עוד קצת קווץ’ עם הכליבה, חשוב להצמיד את הקורה עד שלא יישאר רווח. כחוזק ההצמדה בעת ייבוש הדבק, כך גם חוזק ההדבקה:

ואזהרה קטנה – הפעם הושלמה קושרת קטנה שאינה נושאת משקל כלל אלא רק מסייעת בייצוב הכסא. היא נכנסה למקומה בכוח סביר והודבקה ודי בכך. קורה ראשית של כסא זה סיפור אחר. בהדבקה עם דבק “אלמרס” הקשר צריך להיות מושלם שכן דבק מסוג זה מתכווץ בעת התקשותו ואם ייוותרו חללים המחבר לא יחזיק מעמד. אלטרנטיבות אפשריות, כל אחת עם יתרונותיה, חסרונותיה ומצבים בהן היא מתאימה יותר או פחות: הדבקה בדבק אפוקסי, שממלא את החללים ואינו מתכווץ בייבוש, או שימוש במחברים מכניים – ברגים, פינה קשיחה וכו’.

חזרו למעלה לתמונה בה פתחתי את הקושרת עם לום. קורה קושרת זו עשויה היטב לפי כללי הנגרות המסורתית, קצה הקורה בחתך מוקטן ליצירת סין (תקע) המתואם במדויק לגרז (שקע). מחוץ למחבר, מתאים חתך הקורה במדויק לקורת הרגל הניצבת לו. נוצרות “כתפיים” הבולטות מחוץ לגרז, ומודבקות גם הן תוך סיוע לחוזק החיבור.

ועכשיו לכסא בו הייתי צריך להתאמץ לייצר קורה קושרת.

את שאריות הקושרת שנשברה היה צורך לחלץ ע”י הברגת בורג ומשיכתו החוצה עם לום:

קוטר הקושרת החסרה היה 20 מ”מ. לדוד איתן היה מוט בקוטר 22 מ”מ שבמקור היה שייך כנראה למטאטא, ובמקום לשייף את קצהו בחרתי להגדיל את הקדח בעץ.

מתקן ישן למקדחת עמוד שכב שנים במחסן של חברנו א’. קצת נקיונות וכיוונונים והנה המתקן ובו המקדחה הישנה עליה מורכב מקדח כוס בקוטר המתאים, מוברג על שולחן העבודה. המקדחה בת רבע המאה הועדפה על חברתה החדשה והחזקה יותר, בשל האפשרות לנעול את הדק המקדחה במהירות סיבוב נמוכה.

הנה הקדח המורחב:

ושלד הכסא לאחר ההדבקה. הקורה העליונה היא החדשה. מחשש לחוסר דיוק בקידוח, השתמשתי בדבק אפוקסי ולא בדבק נגרים מהשיקול של מילוי חללים ואי-התכווצות בעת הייבוש. לאחר ההדבקה נלחצו החלקים בכליבה למשך כמה שעות.

בכסא הבא הבנתי את מגבלות כלי העבודה הביתיים. כך נראה לאחר שנאסף מערימת השיפוצניק, מפורק ושבור אך לכאורה בעל פוטנציאל אסתטי ניכר:

התחלתי להסיר את שכבות הלכה המיותרות שנמרחו ביד גסה, בעזרת להב של סכין יפנית, כהכנה לשיוף יסודי.

בורג שבור התגלה באותה רגל עליה עבדתי, והרגל נשלחה ל”מעבדה” של דוד איתן לשם חילוץ הבורג:

קצת זמן איכות עם הקטנצ’יק שבדיוק יצא לחופשה מבית הספר:

והקש ששבר את גב הגמל – בחינה מקרוב של הקורות הקושרות לאחר פירוקן, גילתה שכולן סדוקות או שבורות חלקית. בצער רב הוחזר הכסא לרחוב.