כוננית צרה לאוסף האבנים של בני במרפסת חדרו, החלה כבסיס מיטה שמישהו מהשכנים הוריד לרחוב בעת מעבר דירה, ופורק בעשר דקות עבודה בעזרת לום 80 ס”מ.
כוננית צרה לאוסף האבנים של בני במרפסת חדרו, החלה כבסיס מיטה שמישהו מהשכנים הוריד לרחוב בעת מעבר דירה, ופורק בעשר דקות עבודה בעזרת לום 80 ס”מ.
קרשי המיטה מעובדים קצת יותר מקרשים של משטחי מלגזות, ומתאימים קצת יותר לריהוט. הנגר המקורי השתמש בסיכות, ושליפתן החלה בעזרת מכות פטיש מצד אחד:
ולסיום פלאייר לסיכות שלא נשלפו בצורה חלקה:
נעזרתי בסכין יפנית להסרת שיירי דבק שנותרו בחלק מהחיבורים, כדי שלא יפריעו למלטשת בהמשך:
ניסור 10 מדפים בדיוק לאותו האורך, וכאשר מישורי הניסור מאונכים במדויק ב- 2 הצירים, הוא דבר שקל מאוד לעשות אם יש לכם נגריה. למרות שהנגר מ. שעבד אצל ידידה שלנו הסכים לעשות לי טובה, מצאתי עצמי מנסה ללמוד לבד איך לנסר ידנית.
את הבעיה לקבל דיוק מתאים אפשר להמחיש בתמונה הבאה, בה נראית שבלונה נאה מפלסטיק צהוב שמטרתה לסייע בדיוק במקרה כזה. אמה-מה – המסור היפני דק בהרבה מהחריץ בשבלונה, מה שמקשה על הדיוק בשימוש בה:
בעיה נוספת התגלתה על הרצפה לאחר הניסור – בין שבבי הנסורת גם תלתלי פלסטיק צהוב:
נתחיל בבחירת המסור איתו נעבוד:
החיתוך המבוקש הוא חיתוך לרוחב קורת עץ, בניצב לכיוון הסיבים. חיתוך כזה נקרא CrossCut והוא מצריך מסור עדין יחסית. מסורים נמדדים במספר השיניים לאינץ’ (TPI), והרצוי לנו לשימוש זה יהיה באזור ה- 10-15 שיניים לאינץ’ . עוד נבחר בין מסור אירופאי (שני העליונים) לבין מסור בסגנון יפני (שני מסורי אירווין). מסור אירופאי מנסר בתנועתו קדימה, הלהב עבה וקשיח והעבודה מחייב כוח פיזי ו\או משקל גוף ניכר, וכנגדם קיבוע הקרש המנוסר לשולחן מסיבי שלא יזוז בעת הפעלת כוח. היפנים אנשים קטני קומה וקלי משקל, הנגר היפני המסורתי עובד בישיבה על הרצפה ונעזר ברגליו, בגופו ובקרש עזר לשם ייצוב האלמנט הנחתך, והמסור המתאים לצורת עבודה זו מנסר במשיכה ולכן דק מאוד וקל לעבודה (מזכיר לכם סכין יפנית?).
המסור הקטן משמאל, הוא מסור יפני עדין מאוד (22TPI) נפלא לכמה יישומים אך לא לכאן, כיוון שהוא גמיש מדי. המסור הצהוב נקנה בהום סנטר יחד עם שבלונת הפלסטיק הצהובה. זה מסור גב קשיח כנדרש אך העבודה איתו מחייבת כוח, ושיני המסור בולטות מהמישור כך שבכל תנועה הוא מנסר גם את דפנות השבלונה. המסור למעלה שייך לאוסף הכלים הישנים ונמצא כאן כדי להמחיש איך נראה מסור אירופאי לחיתוך קורה לאורך הסיבים RipCut, צפיפות השיניים עשויה להתקרב ל- 5TPI. נותרנו עם מסור יפני 14TPI איתו נעבוד.
חיתוך ויישור אחד מקצות הקרש, כדי להיפטר מהפינה המעוגלת העלולה להפריע בחיבור בשיטת קרג בהמשך:
סימון מיקום החיתוך בעזרת מטר (מתקפל\נגלל\סרגל מתכת – מה שיש), זוית נגרים ועפרון:
ניסור במסור היפני כאמור, תוך הקפדה על שימוש בשולחן מסיבי, קיבוע השבלונה לשולחן וקיבוע הקרש לשבלונה או לשולחן, בחירת קו חיתוך מדויק בהתאמה לסימון בעיפרון, הקפדה על החזקת המסור אנכית תוך לחיצה עדינה לאחד מצידי השבלונה, ניסור בזווית כ- 15 מעלות למישור והכי חשוב – סבלנות, עבדו לאט.
בדיקת אנכיות קו החיתוך:
בדיקה קצת פחות מדעית של אנכיות בכיוון הניצב:
בדיקה זו פחות מדעית שכן כיוון שלא מדובר בנגרות עילית, הקרש עלול להיות קצת עקום מטבעו וליפול גם אם החיתוך ישר. בואו נניח שאם הקרש ייפול לאותו כיוון גם לאחר סיבובו ב-180 מעלות, הרי שהבעיה אינה בעבודתנו.
סימון הקרש הבא (לאחר יישור קצהו כמו קודם), מתחיל ביישור קצוות שני הקרשים:
נשתמש באותו קרש ראשון לסימון כל החיתוכים הבאים, שכן התאמת החלקים זה לזה חשובה לפחות כמו המידה המדויקת, זו התוצאה שהתקבלה:
אגב, סיבוב הקרשים סביב צירם ב180 מעלות, הביא לתוצאות קצת אחרות, שוב ללמדנו את מורכבות הסטיות האפשריות ב- 20 חיתוכים ידניים של 10 מדפים. העמדת הקרשים יחד גילתה גם כי אחד מהם, הרביעי משמאל, מפותל סביב צירו:
נגר מודרני היה מעלה את הקרשים יחד על מסור שולחן, נגר מסורתי היה מהדק אותם יחד ומיישר עם מקצוע. כיוון שבביתי אין דבר מכל טוב כלים אלו, נשאיר את ההתמודדות עם הסטיות לשלב הרכבת הכוננית.
2 שכבות לכה על בסיס מים, נוחה יותר ליישום ולניקוי המברשות ואינה מצהיבה בשמש. למרפסת פתוחה מומלץ לקנות לכה עמידה בתנאי חוץ. המהדרין ישימו לב שהיצרן ממליץ ליישם לכה זו מעל לכה מגוונת כדי להגן על העץ טוב יותר. אנחנו החלטנו להישאר עם לכה שקופה בלבד ולראות מה יקרה.
לפרויקט יותר רציני המתוכנן בעתיד הדי רחוק, מתאמן בחיבורים בשיטת קרג:
פה ציפיתי לעבודה קלה ומהירה עם כליבות 90 מעלות של קרג, אך הן לא התאימו לעובי עמודי הכוננית. כל עבודת הפילוס והאיזון להלן מתאימה לכל שיטת חיבור אחרת, לדוגמא שימוש בזוויות מתכת או פלסטיק, או קידוח ברגי סיבית דרך העמודים לתוך המדפים.
סימון מדויק של מקום המדף הראשון, הצבתו ופילוס בעזרת זוית נגרים:
כדי לקבל מרווח אחיד בין המדפים, נעזרתי בשאריות עץ להעמדת כל מדף ביחס לקודם לו:
לאחר חיבור המדף האחרון, הנחתי את העמוד השני על הרצפה והפכתי עליו את כל העסק. כאן התגלו כל האי-דיוקים בשימוש בעץ משומש שנחתך ידנית – מדפים מפותלים שחייבו החזקתם מיושרים בכח בעת ההברגה, מדף ארוך בחצי מ”מ מהקודם לו שחייב כמה חבטות כדי להכניסו למקומו, ועוד כמה הרפתקאות. התוצאה הסופית ישרה במידה סבירה.
רגליות פשוטות למניעת חשיפת הרגליים למים. אפשר ומומלץ להשקיע ברגליות מתכווננת כמו של המיטה ממדריך קודם:
מבט לאחת הפינות העליונות, מראה את מגוון הגוונים, הטקסטורות וסימני הגיל על העץ. שימו לב גם לקיבוע לקיר בעזרת זווית מתכת (חשוב במיוחד בכוננית כה צרה):
והנה המלאכה המוגמרת עמוסה באבנים של הג’ינ’ג’י ולפני סידור העציצים ופינת הישיבה שארגן לו. על הקיר משמאל מגירה ישנה ובה שני מדפים, שנוספה ברגע האחרון.
לתוכן זה נכתבו 7 תגובות