רוב הכסאות הניתנים לשיפוץ שהגיעו למרפסת, היו ללא מושב או שזה היה שבור. חיפוש מענה לשאלה “ממה מייצרים מושב” הניב כמה תובנות מפתיעות, והתשובה העיקרית היא שמושבים מיוצרים לעתים קרובות מחומרים נחותים. ם הגעתם עד לכאן, עשו לעצמכם טובה ושימו ידכם על חתיכת סנדביץ’ משובח.
רוב הכסאות הניתנים לשיפוץ שהגיעו למרפסת, היו ללא מושב או שזה היה שבור. חיפוש מענה לשאלה “ממה מייצרים מושב” הניב כמה תובנות מפתיעות, והתשובה העיקרית היא שמושבים מיוצרים לעתים קרובות מחומרים נחותים – נדהמתי לראות רפד נועץ סיכות במושב עשוי OSB (!). אם הגעתם עד לכאן, עשו לעצמכם טובה ושימו ידכם על חתיכת סנדביץ’ משובח. לכסא בגודל כזה הפשרה הרצויה בין חוזק למשקל ולגובה היא לוח בעובי 8 מ”מ. לוח כזה קשה להשגה, 12 מ”מ (לוח המתאים לכורסאות רחבות יותר) קל יותר למצוא אם כי כיוון שהלוח דק מדי לשימושי נגרות אחרים, עלולה הנגריה לדרוש כי תקנו לוח שלם שמידותיו 120/240 ס”מ ויספיק לכם לכמה וכמה כסאות. שמו לב כי בכסאות המקוריים היה לוח המושב לעתים קעור – זה דבר שאי אפשר לעשות בכלים ביתיים ולכן לוחות המושב שנכין יהיו מישוריים.
נתחיל בסימון. בחרתי להבליט את המושב ס”מ אחד מקורות הכסא בחזית ובדופן, כמקובל, יש לסמן ולבדוק פעמיים לפני החיתוך:
הנה הניסור בצל האזדרכת בחצר. קבעו את הלוח לשולחן, ודאו כי קו הניסור המתוכנן נקי ואינו חוצה את השולחן או את הכבל החשמלי, הצטיידו בנשמית, משקפי מגן ואוזניות. ניתן לנסר ביד חופשית ואין צורך ברמת דיוק המתקבלת בשימוש בסרגל מנחה. מאחר ואורך הניסורים כ- 40 ס”מ בלבד ואין צורך ברמת דיוק מירבית, ניתן בהחלט לנסר במסור ידני. הקפידו לשייף קלות את קצוות הלוח למניעת קרעים בספוג ובבד הריפוד. הערה לאחר מעשה (לאחר הריפוד): מוטב לנסר ולעגל מעט את פינות הלוח, זה יסייע למתוח את הבד במקום זה.
במדריך קודם כתבתי על שתי כורסאות שאספנו וריפדנו עם ילדינו, למרות חוסר כל ניסיון קודם. מאז גיליתי את הבלוג הנפלא “סיפור כיסוי”, אשר בניגוד לחובבנות שלי נכתב ע”י רפדית מקצועית. בפוסט מיום 8.10.13 מופיעה הדרכה מפורטת לריפוד מושב כסא. להבדיל מרפד חובב שהיה קונה ספוג בעובי 4 ס”מ, הריפוד כאן נעשה מ- 3 שכבות של ספוג דק יותר כאשר כל שכבה גזורה במידה אחרת. הריפוד המצולם להלן נעשה לפי המלצותיה, פרט לשימוש בדבק מגע במקום ספריי דבק, ובאקדח סיכות ידני במקום פניאומטי. מאחר ונרפד מושבים בלבד ולא את גב הכסא – בד הבטנה, הקדר ובכלל הגימור מתחת למושב – קצת מופרזים לצרכינו. הערה לגבי אקדחי סיכות – חלק מהכלים (בייחוד התעשייתיים שבהם) מסוגלים ממש “לירות” סיכות, ומישהו עלול להיפגע. מומלץ בחום להרכיב משקפי מגן.
יצאנו למסע בחיתוך ספוג 1 ס”מ והדבקתו בדבק מגע במרכז המושב:
חיתוך ספוג 2 ס”מ במידות המושב. אכן ניתן לחתוך ספוג כזה בסכין יפנית חדה, ובאמצעים ביתיים זה נוח יותר מאשר לחתוך ספוג 4 ס”מ המצריך מסור מיוחד. הלוח הנוסף למטה מטרתו להגן על שולחן האוכל מפני שריטות.
סימון החיתוך על ספוג 1 ס”מ העליון, המתוכנן לעטוף את הספוג הקודם ואת דפנות המושב. מי שרוצה לחתוך לפי תמונה זו, מוטב שידפדף קצת קדימה ויבין את הטעות שעשיתי בחיתוך ובהידוק פיסת ספוג רחבה מדי.
אשר התברר כרחב מדי עם ה”אוזניים” בפינות, שלא היתה דרך מעשית לקפל אותן בצורה נקיה.
כאן כבר לא נותרה ברירה אלא לפרק את הריפוד, להדק שורה נוספת של סיכות קרוב יותר לשפת המושב:
ולחתוך בסכין יפנית את הספוג סמוך לקו הסיכות החדש:
המשך הריפוד כמו קודם. ההסבר ב”סיפור כיסוי” על סדר ההידוק וה”ליטוף” של הבד – מאוד נוח ומסייע לעבודה מדויקת. שימו לב לעבודה עם אקדח סיכות ידני – בניגוד לאקדח פניאומטי או חשמלי של מקצוענים, קשה לקבל תוצאה טובה בלחיצה ביד אחת, אך מצד שני צריך את היד השניה כדי למתוח את הבד. הפתרון שמצאתי היה מתיחת הבד, לחיצה עליו עם אקדח הסיכות ואז העברת היד המותחת לסיוע ליד אשר על ההדק. פה ושם לא נכנסו סיכות עד הסוף ולכן החזקתי פטיש בהישג יד. לעתים גם זה לא עזר, חלצתי את הסיכה והחלפתי בחדשה.
והנה מבט מלמטה על הכסא לאחר גמר עבודת הריפוד, והברגת המושב למקומו. אחת הקורות הושארה בצבעה המקורי ועליה עדיין המדבקה עם שם היצרן:
נעיצת כריות סיליקון בתחתית הרגליים (החל מ- 3 ש”ח לרגל) למניעת שריטת הרצפה, או פתרון זול יותר כמו הדבקת פיסות לבד, וסיימנו את העבודה. הנה לדוגמא ומבלי לשאול לדעתה של אשתי, שולחן האוכל לאחר החלפת כמה מהכסאות:
לתוכן זה נכתבו 2 תגובות