האדמה היא אולי המרכיב הכי חשוב בגינה ובאדנית שלנו. האדמה מספקת לצמח את חומרי התזונה, המים, ומאכלסת בתוכה קהילת יצורים חיים החשובה לגדילת ושרידות הצמחים.

כדי שהאדמה תוכל אכן לקיים את יעודה, עליה להיות:

• עשירה בחומר אורגני
• לחה ומאווררת
• מוגנת מקרינת השמש ורוחות
• מקיימת קהילת אורגניזמים עשירה (חיידקים, פטריות, תולעים, חרקים ושאר שוכני קרקע)

אנחנו יכולים לעזור לאדמה לקיים תפקודים אלו אם פשוט נחפה אותה בחיפוי נכון וניתן לטבע לעשות את שלו. כל זה מתוך נסיון פשוט של חיקוי האיזון הטבעי. פרט אולי למדבריות, האדמה בטבע תמיד מחופה במשהו: צמחיה חיה, צמחיה מתה, עלים יבשים, אבנים וסלעים. מתחת לכל אותו חיפוי מתקיים עולם שלם.

חיפוי הקרקע יוצר נישה אקולוגית ייחודית שמתקיימת במפגש הגבולות, במפגש שבין האוויר לאדמה.

אנחנו רוצים לשמור על האדמה שלנו עשירה בחומר אורגני, עשירה באורגניזמים שיפרקו אותו, עשירה בלחות שתתמוך בפעילות זו ומוגנת מקרינת השמש ורוחות. ולכן נחפש חיפוי שמקיים כמה שיותר פונקציות אלו. חיפוי קרקע גם חוסך משמעותית בכמות ההשקיה הנדרשת

חיפוי קרקע טבעי שרואים ביער. עלים שנושרים מהעץ מחפים ומעשירים את הקרקע לידו

נהוג לחלק את חיפויי הקרקע לכמה קבוצות:

1. חיפוי לא אורגני: הכוונה לחומרים שלא מתכלים או כמעט שלא מתכלים. טוף, חצץ, אבני מדרך, חלוקי נחל כולם בשימוש כחיפוי קרקע. היתרון הוא שהם לא מתכלים, ואין צורך לחדשם. בנוסף, בחורף הם מהווים בידוד טוב מפני בוץ. אין ספק שיש אנשים שאוהבים יותר את המראה הנקי של הגינה שלהם. החסרונות הוא שהם יקרים (אם מדובר בשטח גדול) ולא תומכים בכל אותן פעילויות של הקרקע אותם הזכרנו קודם. שילוב של אבני מדרך מסודרות כשביל יחד עם חיפוי אורגני או ירוק זה שילוב מצוין.
הערה: אני לא מתייחס לדשא סינטטי וחבריו כחיפוי קרקע. נכון, טכנית הוא מחפה את הקרקע. אך הוא בעצם חוצץ לגמרי בננו לבין האדמה. הקרקע בעצם לא קיימת יותר.

חלוקי נחל כחיפוי לא אורגני

2. חיפוי אורגני – חיפוי שעשוי מחומר אורגני. זה יכול להיות חומר אורגני שאספתם כמו עלים יבשים, רסק יער שמצאתם, עשבים שוטים, צמחיה גזומה, שאריות ממכסחת הדשא. או חומר שאפשר לקנות- וזה בדרך כלל רסק יער (שבבי עץ) בדרגת אחידות גבוהה. שווה רגע להתעכב על כמה סוגי חיפוי קרקע אורגניים:

רסק יער – הדובדבן שבקצפת של החיפויים. זהו ריסוק של חומר אורגני שנאסף ביערות (גזעים, ענפים, עלים, ומחטי אורן). קק”ל עורמת ערמות, וקבלנים מורשים אוספים אותם ומעבירים למכונות כיסוח ענקיות (לעיתים קק”ל מרסקת בעצמה). הקבלנים מעבירם את שאריות היער כיסוח אחד (מוצר זול יותר) או שניים (יקר יותר, כמובן). יש נטייה שלא לחפות עם רסק יער של אקליפטוס בגלל אפקט מעכב הגדילה שלו (אללופטיה).

רסק יער מקיים את כל הפונקציות שהזכרנו: שומר על הקרקע, שומר על הלחות שלה ואף סופג נוזלים בתוכו, מתפרק לאט ומוסיף לקרקע עוד חומר אורגני, מהווה בית גידול לאורגניזמים חיוניים, ואף עושה זאת לאורך זמן ממושך (רצוי פעם בשנה להוסיף ממנו עוד). אז מה החסרון שלו אתם בטח שואלים? שהוא קשה להשגה (למי שלא “מחובר”) או יקר לקנייה. ניתן לקנות אותו בכמויות קטנות במשתלות ברמת עיבוד גבוהה (כ-150 ש”ח ל-75 ליטר או כ-900 ₪ לקוב), או ישירות מקבלנים שעובדים עם קקל. הבעיה שקבלנים מוכרים (בזול) כמויות מינימום של כמה עשרות קוב. אופציה חביבה עלי היא להשיג את הטלפון של היערן המקומי ולשאול אותו היכן יש ערמת רסק. לנסוע עם השטיישן ולהעמיס. לפעמים אני מארגן קבוצת רכישה דרך הקבלן… אתם מוזמנים ליידע אותי אם אתם רוצים להצטרף לסבב הבא של קנייה מקבלן.

רסק יער. אני נוהג לחפות בו גם את מצע הגידול באדניות. פונקציונלי ואסתטי

עלים יבשים – אם רסק היער הוא הדובדבן שבקצפת, אז העלים הם הקצפת. כמו הרסק הם מקיימים את כל הפונקציות המדוברות, אך מתכלים מהר ויש להוסיף עלים בתכיפות גובהה (כל כמה חודשים). אבל היתרון הגדול זה שהם הדבר הכי זמין שיש. במיוחד לאור העובדה, שהשכן שלכם (שלא קורא את בידיים), עורם עלים יבשים אחת לשבועיים מול פתח ביתכם. ואם לא הוא, אז עובד העירייה. אין חשש שהעלים יעופו אם תניחו אותם ומיד תרטיבו אותם, תהליך הריקבון שלהם יתחיל מיד והם ידבקו לקרקע ואחד לשני. מיקום ערוגה ליד עץ נשיר יכול להיות מצוין לשני הרכיבים: הערוגה תקבל אספקת חומר אורגני וחיפוי אחת לשנה, והעץ יקבל חומרי תזונה, קומפוסט ועודפי מים מהערוגה. ישנם צמחים שקשה להם לנבוט דרך חיפוי העלים כגון עגבנייה ועלים שונים לסלט, בניגוד למשפחת הדלועיים שאין להם שום בעיה להגיח מבין העלים. אפשר לרווח את החיפוי במקום בו זרעתם זרעים של צמחים עדינים יותר…

עלים יבשים כחיפוי קרקע

עובדי העירייה עובדים גם בשבילי

גזם, עשבים שוטים שניקשתם – גיזום של צמחים ועשבים והנחת החומר ה”ירוק” על הקרקע היא שיטה ידועה לשיפור פוריות הקרקע. בשיטה שנקראת chop & drop חותכים בעזרת סכין או מזמרה ענפים, עלים או עשבים שיש צורך לדלל (לא כדאי לעקור מהשורש כי זה פוגע במרקם האדמה) ומניחים על הקרקע, עדיף ליד צמח שאנו רוצים להטיב עימו. אם נקצוץ צמחים מסוג אקומולטורים (accumulators – קומפרי, סרפד, גרגיר הנחלים, קטניות) אז הרווח יהיה כפול מכיוון שבעליהם יש כמות גדולה של חומרים מזינים. אפשר ממש להקצות חלק בגינה לצמחים מייצרי זבל ירוק. כדאי לעשות זאת לפני הוצאת זרעים כדי למנוע הפצה בגינה של צמח לא רצוי.

חיפוי ירוק (צמחי כיסוי) – למה בעצם לעבוד קשה ולהביא חומר אורגני מת כל עונה אם אפשר לגדל צמחייה נמוכה שתחפה את הקרקע? משפחת הדלועיים, קורנית, כובע הנזיר, קטניות. הם בעלי יכולת התפרסות מרשימה ביותר. הצמחייה שומרת על לחות הקרקע, מייצרת חומר אורגני (עלים שנושרים) כל הזמן, ואם תשתמשו בצמחים תועלת הרווח יהיה כפול ומכופל. ניתן לזרוע זרעי קטניות (תלתן, אספסת, אפונה ריחנית) המקבעות חנקן, לשתול אקומולטורים (קומפרי, סרפד, גרגיר הנחלים, דייקון) האוגרים חומרים רבים בעליהם, או צמחים אכילים כדוגמת פטל או דלועיים.

החסרון הוא שהחיפוי הוא עונתי ברוב הדוגמאות שנתתי (בעיקר לאחר הגשמים) או דורש השקיה.

בחירה נכונה של צמחים בערוגה תיתן לנו גם את הפונקציה של חיפוי קרקע ירוק

אז אם לסכם, כמו כל דבר בחיים, ובפרמקלצ’ר, רצוי לשלב ולאזן. לשמור על רבגוניות המערכת. אני נוהג לפזר רסק יער היכן שיש תנועת אנשים גדולה והיכן שחשוב שלא יהיה בוץ; עלים יבשים – בערוגות; חיפוי חי אני נוהג לשתול סביב עצים (בעיקר אקומולטורים) או לזרוע (קטניות) בשטחים “במנוחה” לפני הפיכתם לערוגות ירק.

אז חיפוי טוב בעצם גם שומר על חיוניות האדמה, משפר את קצב צימוח הצמחים וחוסך בעלויות ההשקיה. תקדישו רגע לתכנון הנכון של חיפוי המתאים לכם בכל אזור בגינה.

השוואה בין חיפוי קרקע שונים