*המאמר כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אבל פונה לשני המינים*

 

כדי ליישר קו, בואו נתחיל קודם כל במה זה לא.

• זה לא לקחת גליל של שקיות זבל, למלא אותן בכל מה שכבר אין לכם בו שימוש ולשים בפח בחוץ.
• זה לא לרוקן את המלתחה מהבגדים הישנים ולמלא אותה עם בגדים חדשים מאלי אקספרס או וויש.
• זה לא לעצב את כל הבית מחדש ולהשאיר את כל הרהיטים הישנים בחוץ ברחוב על המדרכה.
• זה לא להשפריץ אקונומיקה בכל פינה.
• זה לא לנגב/לשפשף עם נייר סופג / מגבונים חד פעמיים / סקוץ’ מטבח.
• זה לא לשפוך כמות מוגזמת של מים ולהוביל אותם החוצה עם המגב.

 

אז מה זה כן?

הרשימה למעלה מתארת באופן חלקי את הקונצנזוס הכללי בישראל לניקיונות אביב. כמובן שיש עוד מאפיינים שלא ציינו כגון ניקיון מאחורי המקרר, הוצאת כל התכולה מהארונות והמגירות כדי לנקות ועוד, אבל כל אלו הם מאפיינים חיוביים שאנחנו רוצים לשמר. בואו נדבר על מה שיש לשנות כדי לנקות בצורה יותר אקולוגית. במאמר הבא אפרק כל אחד מהמאפיינים ברשימה למעלה ונלמד איך לשנות אותם על ידי אפשרויות שונות הנגישות לנו.

 

שקיות זבל

מוצר שכבר מזמן הפסקנו לקנות ומשתדלים להמעיט בצריכתו. אבל, אנחנו מבינים שלפעמים יש זבל ויש לזרוק אותו לפח ויותר נעים לעשות את זה כשהזבל בתוך שקית אטומה.

אם חיים בסגנון חיים אקולוגי למדי מגיעים למצב שבו כמעט ולא מייצרים זבל. כמה נקודות חשובות כדי לצמצם את כמות הפסולת הביתית:

• קומפוסט: להפריד בין הזבל האורגני (שאריות אוכל) לבין יתר הזבל חוסך גם בכמות הזבל שכל בית מייצר וגם מביא למצב שהזבל הרבה פחות מסריח ומגעיל. לעניותכם מספר מאמרים ומדריכים בנושא: המדריך להכנת קומפוסט ביתי של סער אוסטרייכר, קומפוסט קהילתי – האיך והלמה של מתן יעקב גולן, איך [לא] לעשות קומפוסט בדירה של יואב אגוזי, מחשבות על הקומפוסטר של אסף צ’רטקוף.
• צמצום צריכה: אסתר לחמן כתבה מאמר מעולה על תרבות הצריכה (“תרבות את-צריכה“). יש שלל מוצרים שנראים לנו כמוצרי צריכה הכרחיים ובעצם אנחנו מגלים שאפשר לחיות בלעדיהם. פחות צריכה = פחות זבל.
• שימוש מחדש: צנצנות זכוכית הופכות לכוסות, מיכלי פלסטיק נשמרים בשביל לאחסן תבלינים ומיני אגוזים במקפיא, בקבוקי בירה נחתכים לכוסות, גיטרה ישנה הופכה למדף תבלינים ויבשים,
• בקבוקי זכוכית מקבלים קישוט והופכים לאגרטל,
• תיק שאין בו שימוש הופך לעציץ תלוי,
• תנור ישן הופך לטרריום מהמם,
• מגירה הופכת למדף מעניין ,
• דלת של ארון ישן הפכה למדפים
• נראה לי הבנתם את הרעיון.
• מיחזור: קרטונים ועטיפות נשלחים למיחזור. עטיפות וכל מה שמתאים לפח הכתום וקרטונים לפח המתאים להם.
• נייר טואלט: בעיה עם שני פתרונות נהדרים:

1. בידה: לשטוף במקום לנגב. חי ערב כתבה מדריך פשוט להתקנת בידה.
2. שירותי קומפוסט שהופכים את הצואה שלנו (כולל נייר טואלט) לדשן. בבידיים יש מספר מדריכים נהדרים בנושא, אנחנו קישרנו פה רק שניים נבחרים: שירותי קומפוסט למפונקים של איתמר מגד + בניית שירותי קומפוסט על פח 50 ליטר של אייל ברקן.

• היגיינה נשית: אני ממליצה לכל הנשים שקוראות את המאמר הזה ועדיין לא עשו את המהלך – לעבור כמה שיותר מהר לשימוש בגביעונית, תחבושות רב פעמיות (בהכנה ביתית – מדריך של אורית בוכובזה) או תחתוני וסת. מעבר לכך שתייצרו פחות זבל, גם תחסכו כסף ודאגות. ההחלטה הכי טובה שביצעתי בחיי.

 

בגדים

אני לא קונה בגדים. לא כי אני לא אוהבת, כל מי שמכיר אותי יודע שאני חובבת בגדים ואקססוריז ושאני אספנית וגם קצת אגרנית. אבל מה – אני לא קונה בגדים. בטח שלא באינטרנט. אני נוהגת לקבל בגדים או לקנות יד שניה. הסיבה העיקרית לכך היא שהאחריות של תעשיית האופנה בכל מצב הביש הסביבתי שאנחנו נמצאים בו כרגע היא גדולה מכדי שאני ארצה להמשיך לשחק את המשחק הזה.

אם בכל זאת החלטתם לרוקן את הארון שלכם – אני רק מבקשת:

• קנו בחכמה. קנו בגדים שאולי יהיו קצת יותר יקרים, אבל הם מאיכות יותר טובה ויחזיקו לכם יותר זמן.
• קנו במודעות. תחשבו על כל הנזק החברתי והסביבתי שנוצר כתוצאה מכך.
• תרמו את הבגדים שהחלטתם לוותר עליהם. יש מספיק חנויות ועמותות שישמחו לקבל את הבגדים שלכם, במיוחד אם הם במצב טוב. בגדים בלויים מאוד, מגבות, שמיכות, מצעים – ניתן לתרום לעמותות שעובדות עם בעלי חיים כמו צער בעלי חיים. השמועה אומרת שהבגדים ששמים במיחזורית הופכים לסמרטוטים, אז זאת גם אופציה.

זאת הזדמנות נהדרת לספר לכם על אירוע מכירה יד2 שאני מקיימת בחניה של מכללת אורנים ביום שישי ה-9/4/21 בשעות הבוקר. את כל הבגדים והאקססוריז אספתי מקהילת הסטודנטים והסטודנטיות של אורנים ומקהילת טבעון היקרה, וכל הכסף יעבור לתרומה עבור עמותת שירת הלב, עמותה המספק סיוע ושיקום לנערות שנפלטו מבתיהן. מוזמנים לבקר.

עוד אפשרות כיפית היא לארגן בעצמכם מסיבת החלפות או שוק קח-תן, לפי המדריך של אפרת וולפסון.

 

רהיטים

כשזה נוגע לרהיטים אני אוהבת כאלה של עשו זאת בעצמכם, בעדיפות מעץ זבל, כמו הארונית הזאת שאסף בנה. למשל כמו מדפים מדלת ישנה של ארון (תמונות של המדפים שלי) או ממגירה ישנה ודברים בסגנון.

למרות שאיקאה מגדלים את העץ ממנו הם בונים את הרהיטים שלהם ולא כורתים עצים מיערות גשם (למשל), אני לא מעודדת קניה באיקאה או בחנויות דומות. אני חושבת שהכל ניתן למצוא בקבוצות יד שניה בפייסבוק, בוואצאפ או כמובן, באתר יד2.

בכל מקרה שיש לכם רהיטים שאתם לא צריכים – קודם כל נסו למצוא להם בית חדש. תמכרו / תמסרו / תתרמו / תבנו ממנו משהו חדש. כל רעיון שנראה לכם, העיקר שלא יגיע לפסולת.

 

“זבל של אחד הוא אוצר לאחר”

תזכרו את המשפט הזה כשאתם מנקים את הבית.

תזכרו את המשפט הזה כשאתם מרוקנים את הארון.

תזכרו את המשפט הזה כשאתם מעצבים את הבית מחדש.

לצורך השראה, מאמר של אסף צ’רטקוף “אין כזה דבר פסולת“.

 

חומרי ניקוי

אקונומיקה זה חומר ניקוי חזק ויעיל, אך גם מזיק לבריאותנו ומלא בכימיקלים. אני ממליצה למצוא לו תחליפים. אסתר לחמן ממרכז “ערוגות” כתבה מאמר על מוצרי ניקוי אקולוגיים בהכנה ביתית. אני אתן לכם רמז, הבסיס הוא חומץ וסודה לשתיה.
עץבעיר כתבו מאמר על תחלופה לנוזל הרצפה, בין אם תחלופה בהכנה ביתית או תחלופה אחרת.

יכול להיות שלא בא לכם שכל הבית שלכם יריח כמו חומץ. זה בסדר גמור, זה גם לא הריח האהוב עליי.

במצב כזה אתם יכולים לגשת לחנות הטבע הקרובה לביתכם ולקנות מוצרים הנחשבים אקולוגיים או טבעיים.

או שאפשר לטהר את הבית בדרכים טבעיות, גם על כך אסתר כתבה מאמר נהדר. בונוס קטן: מדריך של הדס הוכברג על שמן זית בהכנה ביתית.

 

נייר סופג / מגבונים חד פעמיים / סקוצ’ לכלים

מוצרים שלא קיימים אצלי בבית ולא רכשתי כבר שנים.

נייר סופג / מגבונים חד פעמיים הם תחליפים חד פעמיים לסמרטוטי מטבח או סמרטוטי רצפה. מבחינתי הם לא מוצרי צריכה הכרחיים כמו סמרטוטים, בהם משתמשים ושוטפים במים כשהם מלוכלכים מידי. לאחר הסמרטוט הרטוב אני עוברת על האיזור שניקיתי עם מגבת מטבח יבשה. במידה ואתם צריכים לנקות משהו ממש מטונף ולא נראה לכם ללכלך מגבת מטבח, אפשר להשתמש בסחבות שעשויות מבגדים בלויים, מגבות ישנות וכאלה.

 סקוצ’ לכלים. אותו החלפתי בליפה, צמח ממשפחת הדלועיים שכשמתקשה הוא ממש כמו סקוצ’. היופי בו שלאחר השימוש הוא הולך לקומפוסט ובסופו של התהליך יגיע בחזרה לאדמה. עץבעיר כתבו מאמר על הסקוצ’ והחלופות האקולוגיות שלו.

 

מים

מים זה משאב מתכלה. משמע, יש לו סוף. מים הם לא אינסופיים. מתישהו, אם לא נהיה חכמים יותר ממה שאנחנו עכשיו, כבר לא יהיו לנו מים. לפחות לא מים נקיים שראויים לשתייה.

תנסו לזכור זאת כשאתם עושים ספונג’ה.

המים שאתם מנקים איתם, במידה והם מהברז, הם מי שתיה. תתקמצנו איתם. תנסו להגיע לאותה רמת ניקיון שאתם רגילים עם כמה שפחות מים. אני מאתגרת אתכם.

לפני שאני מתחילה את הספונג’ה אני מטאטאה את כל הבית. זה מצחיק אותי קצת לכתוב את זה, אבל מאחר וראיתי אנשים, נשים וטף עושים ספונג’ה מבלי לטאטא או לשאוב לפני כן, הרגשתי חובה. לאחר מכן אני ממלאה דלי במים, שמה קצת סבון אקולוגי (או חומץ וסודה לשתייה), לוקחת סמרטוט ומגב. אני סוחטת את הסמרטוט טוב לפני השטיפה. ואז מנגבת עם סמרטוט יבש כדי שיהיה נקי ללא רבב. אסף צ’רטקוף כבר הקדים אותנו וערך עבורנו ניסוי בניקיון עם מינמום מים וסבון. התוצאות לפניכם.

ואם כבר במים עסקינן, מספר מאמרים חשובים:

מחשבות על סבונים והמלחת הקרקע – מאת אסף צ’רטקוף. על מצב הקרקע שלנו בשל חומרי ניקיון.

לא רק המים אפורים – אסף צ’רטקוף. אם לא רק המים, אז מה עוד?

 

כביסה

נגענו במים – נגענו בכביסה.

ואמנם כביסה לא קשורה באופן ישיר לניקיונות האביב כי עושים אותה כל הזמן, אבל כביסה מייצרת הרבה מאוד פסולת, ובבידיים יש כמה מאמרים ומדריכים מעניינים בנושא. קודם כל, מאמר נוסף של עץבעיר על מרכך כביסה ואיך נמנעים ממנו, מאמר של איתמר מגד על מחשבות על כביסה ללא פסולת,

 

לסיכום

ניקיונות אקולוגיים דורשים יותר מאמץ, אין פה ספק. חיים אקולוגיים דורשים יותר מודעות ומודעות הרבה פעמים זה מאמץ יותר גדול. זה לא באמת חייב להיות ככה. אנשים החיים ככה לא באמת מתאמצים יותר בחיי היומיום שלהם. זה הכל עניין של הרגל. והרגלים, איזה יופי, אפשר לשנות / להנחיל, בכל גיל ובכל שלב בחיים.

תחשבו על זה.

שיהיו לכולנו ניקיונות אביב נעימים, חופשות נעימות ואביב פורח ומלבלב.