לחלון בחדר השינה לא הייתה שִינה, ולכן לא היה וילון. באחד הטיולים שלי מצאתי ערימה של ענפי אקליפטוס מכריתה לצורך דילול (שעתה עם השריפות נראה שהוא הכרחי באזור שלנו) וישר ראיתי את השִינה בתוכה.

אוקי, אז יש לנו ערימות של צנצנות טחינה ריקות שהואלנו בטובנו לשתוף. מה עכשיו? מה עושים איתן? לפחות עבור עצמי, מצאתי לכמה וכמה מהן פתרון שימושי בהחלט.

ידעתי תמיד מה זה סכין, אבל תכל’ס לא באמת ידעתי. עד שקיבלתי סכין arcos כמתנה לחנוכת בית. בתור מי שעד אז השתמש רק בסכין משוננת בשישה שקלים, עולם חדש של חיתוך נפתח בפני. העניין עם סכינים כאלו, שצריך להשגיח טוב טוב על הלהב. אז איך נשמור עליה?

כשהייתי בריטריט בעין דור לפני שנתיים, ראיתי שניים מה”וותיקים” שהביאו איתם שרפרף קטן מהבית. בהתחלה לא הבנתי מה הקטע, אבל אז אחרי שהסתבכתי עם הכרית בכל פעם שחזרתי לשבת, הבנתי שיש בזה משהו. אז החלטתי לבנות לעצמי שרפרף, וכך אולי אוכל לדעת שזה לא הבמה שעקומה.

לאחר שהחלטתי שברצוני לבנות כסא נדנדה, ביליתי שעות בחיפושים באינטרנט אחר עיצוב כלבבי. פגשתי הרבה כסאות, אך רובם ככולם דרשו יותר מדי עבודה (כסאות העץ הקלאסיים) או שלא היו אסטטיים מספיק. אז יום אחד נתקלתי במקרה בכיסא איקאה בעל עיצוב מעניין ופשוט, והחלטתי לעשות לו ”הנדסה הפוכה” – לבנות העתק שלו על בסיס מה שהיה לי – ארבע תמונות בטלפון.

אז אחרי שכבר כמה אנשים זרקו רעיונות לשיפור, וגם התנסתי עוד קצת עם העציה, ביצענו שיפור בכירה עצמה (היכן שמניחים את הסיר). שימו לב.