זהו חלק ג’. נקרא לו “המחקר”. בחלק א’ סיפרתי על הטרה-פרטה, אותה פלא חקלאי ילידי ששימש השראה לביוצ’אר, בחלק ב’ סיפרתי על התכונות הכימיות והפיסיקליות, על המבנה ועל השימושים. בחלק ג’ אספר על המחקר שלי ומסקנות (מעניינות) שהסקתי ממנו, בעיקר עבור אנשי פרמקלצ’ר (ויותר מהכל – ש100% קומפוסט בשל זאת תערובת שתילה מעולה!), ובחלק ד’ אספר לכם איך מכינים ביוצ’אר. נא להתאזר בסבלנות. אז נמשיך?… נמשיך.

המונח ביוצ’אר אוזכר לראשונה בשנת 1998, כמשקע מוצק כתוצאה מפירוליזה של ביומאסה. באותם שנים, בעקבות הצורך ההולך וגובר למצוא טכניקות חדשות לקיבוע פחמן בקרקע, צמחה הפופולאריות העולמית של ה-ADE והשלכותיו אל מעבר לקהילה המדעית. העולם החל להתעניין בתחום המחקר הצעיר גם בקרב ארגונים לאומיים ורב-לאומיים שעוסקים באופן יזום במיתון פליטות הפחמן, אם כמשימה סביבתית גלובאלית ואם בעקבות זיהוי השוק הצעיר יחסית של מסחר בפליטות פחמן כפוטנציאל כלכלי.

האם יש לנו מה ללמוד מהמסורת החקלאית העתיקה של האינדיאנים באגן האמזוניה? האם טרה פרטה מתגלה כמערכת מקיימת לניהול משאבים? העובדה שטרה פרטה שימשה לעיתים עשרות ומאות של שנים ברציפות, ושהיא מצליחה להמשיך להחזיק במבנה ובפוריות שלה לאורך מאות שנים לאחר הנטישה ועד ימינו, מעיד על כך שהיא בת-קיימא. אבל מה זה בעצם טרה פרטה?

לפני כחודש וחצי התקשר אלי בחור בשם אייל. אמר שקיבל את הטלפון מחבר ושאל אם אני יודע משהו על בניית צעצועים. הרמתי גבה (בטלפון) וביקשתי הבהרה. הוא סיפר שהוא שולח קבוצה של שמונה אמריקאים בני 19 מארגון הנוער BBYO (תנועת הנוער של ארגון בני ברית) לשבועיים וחצי של טיול והתנדבות בגונדר, ורק לאחרונה התברר לו שלמארגנים בגונדר יש בקשה להתנדבות מאוד ספצפית – הכנת צעצועים לרווחת ילדי המועדונית. הוא מחפש אדם שיעביר לקבוצה סדנת בזק בהכנת צעצועים.

בערב אחד, לפני קצת פחות משנה, יואב הגיע לביקור בסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון. היום היה יום חגיגי, יום ההשקה הרשמית של הסדנא, אחרי שלושה חודשים של התארגנות וניסוי כלים. ישאלו אנשים מדוע הזמנתי את יואב לדבר על טרנזישן בכלל, ביום כל-כך חשוב לפרוייקט שלי? למה להסיט את תשומת הלב מהדבר המרכזי? ובכן, תוך כדי שאני מנסה להבין את התהליכים שאני שותף להם, נפל לי האסימון שלסדנא כשלעצמה אין תוקף אלא בתוך מגוון שלם של פתרונות משלימים, וכך מתוך דאגה לסדנא עצמה הפנתי את תשומת הלב ביום חגה אל התמונה הגדולה – כיצד יוצרים שינוי קהילתי, Transition, בטבעון.