לפני כחודש וחצי התקשר אלי בחור בשם אייל. אמר שקיבל את הטלפון מחבר ושאל אם אני יודע משהו על בניית צעצועים. הרמתי גבה (בטלפון) וביקשתי הבהרה. הוא סיפר שהוא שולח קבוצה של שמונה אמריקאים בני 19 מארגון הנוער BBYO (תנועת הנוער של ארגון בני ברית) לשבועיים וחצי של טיול והתנדבות בגונדר, ורק לאחרונה התברר לו שלמארגנים בגונדר יש בקשה להתנדבות מאוד ספצפית – הכנת צעצועים לרווחת ילדי המועדונית. הוא מחפש אדם שיעביר לקבוצה סדנת בזק בהכנת צעצועים.

בערב אחד, לפני קצת פחות משנה, יואב הגיע לביקור בסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון. היום היה יום חגיגי, יום ההשקה הרשמית של הסדנא, אחרי שלושה חודשים של התארגנות וניסוי כלים. ישאלו אנשים מדוע הזמנתי את יואב לדבר על טרנזישן בכלל, ביום כל-כך חשוב לפרוייקט שלי? למה להסיט את תשומת הלב מהדבר המרכזי? ובכן, תוך כדי שאני מנסה להבין את התהליכים שאני שותף להם, נפל לי האסימון שלסדנא כשלעצמה אין תוקף אלא בתוך מגוון שלם של פתרונות משלימים, וכך מתוך דאגה לסדנא עצמה הפנתי את תשומת הלב ביום חגה אל התמונה הגדולה – כיצד יוצרים שינוי קהילתי, Transition, בטבעון.

תכנון פרמקלצ’ר טוב עומד על פיתוח כלים ומתודות להתבוננות, איסוף נתונים, הסקת מסקנות ופתרון בעיות על ידי עבודה עם הדפוסים הטבעיים (מודעות אינטואיטיבית והתכווננות למסרים ולאנרגיה שמגיעים מכל החי, הצומח והדומם הטבעי שמסביבנו. בחברות מסורתיות, החוכמה והידע עברו, באופן טבעי, במורד הדורות – תצורות הצומח, סיפורה של האדמה, השירים של הקרקע ומה כל זה אומר… אבל רובנו, אם כי לא באשמתנו, שכחנו.