הזיכרון הראשון מחיי הינו מגיל שנתיים וחצי, אמי היקרה נתנה לי לשחק עם לגו, בזיכרוני היא אומרת "איזה יופי יום יבוא ותתפתח למהנדס גדול".
בארבעת שנותיי בטכניון הספקתי להפיק שני דברים עיקרים:
א. תואר בהנדסת הסביבה
ב. את ההבנה כי ביכולתי לתכנן וליצור את החזיונות אשר צצים בראשי.
סיימתי מאסטר בבן גוריון במחקר בתחום המים והחקלאות בערבה, כיום אני עובד כמהנדס מים במחנה פליטים של האו"ם הממוקם בין אוגנדה לדרום סודן. ב6 שנים האחרונות אני הייתי פעיל מאוד בארגון 'מהנדסים ללא גבולות' EWB.
במבט לאחור אני יכול לומר "אמא, הנדסה קשה יותר מלגו!"