הרעיון של החלפת ספרים בפורמט קטן, אישי, ועצמאי, מסתובב לי בראש כבר הרבה זמן. אנחנו (שני הורים וצאצא אחד, בן עשרה מתקדם) מכורים. אם אין מה לקרוא אנחנו בקריז. וספריה קטנה שפתוחה כל הזמן יכולה להיות אוצר.

הדרך הקלה היתה למצוא איזו חתיכת עץ מתאימה ולצור ממנה קושרת, לדפוק כמה מסמרים, להבריג איזה בורג וזהו. בחרתי בדרך קצת ארוכה יותר, שכן כבר זמן מה מסתובב בראשי הרעיון שככל שמרבים להשתמש בעץ זבל או למחזר ריהוט ישן, כדאי להשקיע קצת יותר בחיבורים טובים ונכונים, וגם לתת קצת כבוד לנגרות.