אני אוהב לחשוב שאדמה זה החומר של העתיד, בהנחה שישנו עתיד, של עולם הבנייה. הבנייה הקונבנציונלית, בברזיל כמו במקומות אחרים, די עגומה ומייאשת. אני אמשיך לבוסס בבוץ, מנסה להאחז ברעיון הקהילתי שבנייה כזו כופה עליך. כי לבנות באדמה זה הרבה יותר מחומר ובנייה גרידא אלא פעולה שכופה אותך לאחוז יד עם אלו שסביבך. פעולה שמחברת אותך עם השורשים הקמאים של הבנאי והיוצר שנמצא בכולנו. פעולה שמבקשת ומזמינה מגע ישיר ויחודי ושיוצרת מבנה בלעדי ואישי. אם עדיין לא התנסתם אני ממליץ בחום.

מהרגע שרכשנו את השטח היה ברור לנו שאת הבית שנקים עליו נייצר ונבנה בעצמנו מאדמה, התקציב שעמד לרשותינו היה ונשאר זעום אך העדר התקציב יוצר נחיצות ויצירתיות בה צמד המילים “בנייה טבעית” מקבלת משמעות כנה חיונית ורעננה יותר.