אני מגלה וחווה מחדש את הסוקסציה של החיים, של האימהות, של יחסי הגומלין בינינו (בני ובנות המשפחה) ושלי בתוך כל הדבר המופלא הזה. ישנם גילויים חדשים של מקורות עוצמה, אליהם אנחנו נמשכים ומגלים שכדאי לטפח אותם. החיים הולכים ומתפתחים.
הלידה הקלה והטובה ממשיכה לתת לי כח, ואני מגלה שעם הלידה גם נולד לי מצבור חדש של כוחות לתפקד. לא משנה כמה ימים ולילות אני לא ישנה טוב, בחמש וחצי בבוקר אני קמה כמו פנתרה ליום חדש.
המשפחה והמעגלים החברתיים ממשיכים לעטוף אותנו וזה מאוד מאוד משמח ותומך.

בזמן שבילינו ביחד, באחד השבועות הראשונים לחייה, פתאום נחתו לי המון אסימונים ביחד (בטוח שהסאונד מוכר לכם.. צ’יצ’יצ’ינג..). לנגד עיני ראיתי איך כל העקרונות של הפרמקלצ’ר מתחברים לי להורות (הצעירה) שאני חווה. והחלטתי לכתוב יומן שבו אבחן את החיבורים האלה. אנחנו חיים בבית ובמבנה משפחתי שמחובר לאתיקות של הפרמקלצ’ר, ושאלתי את עצמי האם העקרונות יוכלו להנחות אותנו בהיבט החינוכי, ערכי, תיפעולי של הבית.