סיפור האהבה הזה התחיל כמו כל נער שעוזב את העיר, בקיבוץ הקטן והחם קיבוץ לוטן. יצאנו כל הש”שנים לסיור ברחבי הקיבוץ ולפתע היא נגלתה לעיני – הפאפאצ’נגה, נפתחו לי העיניים והצ’אקרות ולא יכולתי להפסיק להביט על המבנה מכל מיני כיוונים ופרספקטיבות, ולהעריץ את צורתה המושלמת. בליבי אמרתי לעצמי יום יבוא והיא תהיה שלי, או לפחות מישהי דומה…
