ט”ו בשבט הוא אחד החגים הכי מקומיים שיש לנו, המועד הזה אמור לסמל עבורנו את תהליך ההתחדשות של צמחיית המזון שלנו. זהו המועד, על-פי המקורות, שבו סיימו את חישוב המעשרות (המיסים) מיבול הפירות של השנה הקודמת והתחילו את החישוב של השנה הבאה. השקד, עץ הפרי הראשון לפרוח ולהבשיל, מסמל את תחילת שנת הפירות החדשה. ולמרות כל זאת אנו עסוקים בט”ו בשבט בעיקר באכילת פירות יבשים, מיובאים ומלאי חומרים משמרים למיניהם, כאשר הקשר בין פירות אלו לפירות ארץ ישראל הוא מקרי בהחלט.