עוד כמה ימים יחול חג פורים וכבר אווירת החג ממלאת את האוויר. תחפושות, ריקודים, משלוח מנות ומתנות לאביונים הם חלק מסממני החג. למרות שחג פורים הוא מועד לשמחה (משנכנס אדר מרבים בשמחה!) אני מודה שזו תקופה שמעלה אצלי הרבה הרהורים לגבי תרבותנו והשתלבות של המסורת בתרבות המודרנית. אני לא מדברת על תחפושות מיובאות מסין, אני מתייחסת בעיקר למצוות משלוח מנות.

או: 4 מתכוני ליקוט מיער המאכל. במסגרת פיתוח המודל של יער מאכל ים תיכוני אנו עוסקים רבות בנושא התזונה, וחוקרים שאלות רבות הנובעות מהרצון להעביר את מקור מזוננו למערכת יער מאכל. הגענו למצב בו כבר יש לנו הרבה מקורות מזון ביער הצעיר, רק מה? כוחו של הרגל חזק הוא מאוד, וכשאנחנו באים לבשל ארוחת צהריים אנו מוצאים את עצמנו משתמשים בדברים המוכרים והרגילים. לכן אין כמו תחרות בריאה כדי לעודד את חוש היצירתיות והגילוי שלנו.

מלח סלרי הוא תוסף מצוין לכל תבשיל וסלט. מלח סלרי מורכב מפריט אחד בלבד – סלרי! (ואין הכוונה למוצר הנמכר כמלח שולחני עם נגיעות של סלרי…). הוא עשוי מחומר גלם מקומי שאפשר לגדל בעציץ בבית או דרך קנייה ישירות מהחקלאי וכך לתמוך גם בחקלאות המקומית. מלח מסלרי הוא מצוין לשלב מעבר למנסים להפחית את השימוש במלח שולחן.

בעבר כבר כתבתי מדריך על גידול פטריות מאכל בבית, אך כעת אני רוצה להתמקד בליקוט הפטריות המקומיות בטבע. כמו שניתן לראות נושא הפטריות מעסיק אותי מאוד, הסיבות העקריות לכך הן העלות הגבוהה של פטריות בחנויות, הרצון למצוא תחליף בשר מן הצומח וכמו שאורי מאיר-צ’יזיק תמיד אומר, חשוב לאכול מקומי. כמובן שמדריך זה איננו מהווה שום תעודת ביטוח והליקוט על אחריות המלקט בלבד!

אחרי שנתיים שאני מדברת על זה… סוף סוף יצא לי לעשות את זה. אז הנה, מוגש באהבה – איסוף, קילוף והכנת קמח מבלוטים. כן, כן שמעתם טוב – בלוטים.

מי לא אוהב פיצה?! מה לגבי פיצה ביתית בתנור “עשה זאת בעצמך” שאינו דורש כמות גדולה של עצים לאש ואפייה מהירה שמתאימה במיוחד לרעבים? נשמע טוב, אהה? כשחקרתי ובדקתי (עוד) לגבי תנורי טיל מצאתי תנור טיל מגניב לפיצה משהו שעוד לא נפגשתי ביו-טיוב לפני.. מאוד התרגשתי! והרי התוצאות

האופניים הם המצאה גאונית, ברגע שאני יוצא מביתי בבוקר אני עולה עליהם ומגיע ממקום למקום תוך כדי חיסכון בזמן ובכסף – כמובן של דלק. התחלתי לחקור ולבדוק לאחרונה איזה עוד דברים נפלאים אופניים יכולים לעשות ומהר מאוד הבנתי שאהבה לאופניים יכולה להיקשר לאהבה שלי לשייקים קרים ובריאים. אחרי שעות של חיפוש וקריאה על הנושא הגיע הזמן להתחיל לעשות מלאכה.

כשהחלטנו לעבור לגור בטיפי, דווקא בחורף שהולך בוודאי להיות גשום וקר יותר ממה שאנחנו רגילים, התחיל הדיון לגבי אפשריות החימום שלנו. חברנו הטוב, שי, שהוא שוכן טיפים רב ניסיון, ניסה לשכנע אותנו שרק מדורה פתוחה באמת תיתן לנו את חווית הטיפי במלואה. חבר אחר, טים, שהוא בנאי מושבע של קמיני מסה (Rocket Stove). ניסה לשכנע שמדורה פתוחה זה טרוף ורוקט סטוב, שקל יותר לתפעל אותו, ועם מספיק מסה גם ישמור את החם ללילה, הוא הפתרון ההגיוני היחיד.