זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע כששומעים על כך לראשונה. הכי פשוט זה כשבית השימוש שלך נמצא באותו חדר שבו נמצאת גם אמבטיה. במקרה כזה, הכי הרבה שתצטרכי לעשות כדי שיהיה לך בידה מפואר, זה להחליף את צינור ה”טלפון” של האמבטיה לצינור ארוך יותר, אם הצינור הנוכחי לא מגיע למקומות הדרושים. אבל אם יש לך רק טוש (שאיננו צינור עם “טלפון”) או שבית השימוש נמצא בחדר נפרד, עדיין לא אלמן ישראל, ובמאמץ סביר לגמרי והשקעה כספית של פחות ממאה שקל תוכלי לסדר לך בידה חכם וחסכוני.

אם אין מים אין חיים. גם בעיר – תתפלאו. במדריך הזה נעבור על שימוש נכון במים עם דגשים עירוניים. נשתמש בכלי הקיימות המפורסם של שלושת הR-ים: להפחית, להשתמש שוב, למחזר. כאשר בפעם הבאה נדבר על גם על יצור מים.

פתרון נהדר לימים החמים, קירור מים שלא מצריך חשמל. מאוד פשוט להרכבה, ומצריך מעט ידע טכני. מדובר בעצם בברזייה שיכולה להתאים למגוון רב של מקומות – חצר מוסד חינוכי, גינה קהילתית, חוה חקלאית, גן משחקים ואפילו בבית.

סוגיית המים בישראל היא אחת הסוגיות המדוברות ביותר בעת האחרונה. זאת בהתייחס לניהול משק המים במדינת ספר מדבר, וכן בהתייחס למאבקים הציבוריים המדוברים (מי יותר ומי פחות), כגון חוק המים האפורים, מס הבצורת ותכנית ההתפלה המפלצתית המועברת מתחת לשולחן הדיון הציבורי.
פעמים רבות אני מגלה (מחדש), בעת הרצאה או שיחה מקרית, שרוב הציבור פשוט אינו מודע לכמות המים הנצרכת בשימושים ביתיים יום יומיים.
במדריך זה נמפה את שימושי המים הביתיים לפי רמת הפתוגנים (חיידקים מחוללי מחלות), כמות המלח וכמות החומרים יוצאי הדופן בכל שימוש (חומרים פעילים שאינם סבון). בנוסף, ננסה למפות עבור כל שימוש את המורכבות הכרוכה בהשבת מים אפורים, כלומר עד כמה מורכב לשנות חלק מהצנרת בבית לצורך השבת מים אפורים במקרים בהם המבנה לא נבנה מלכתחילה לצורך כך. מידע נוסף על מערכות מים אפורים ניתן למצוא בין מדריכי “בידיים”.