אני לא אומר שצריך להפסיק לייצר כותנה, או לחזור לייצר את הבגדים שלנו בעצמנו. זה לא הגיוני. הבעיה היא שהריחוק מהתעשייה הזו מייצר חסך גדול מאוד בשיח הזה. אנשים לא יודעים מה קורה, למה, איך, ובמובן גדול יש תחושה ש”זו לא אחריות שלי”, או שאי אפשר לשנות. אף אחד לא יגיד שלא אכפת לנו מתנאי העבדות הקשים שבהם מייצרים את הבגדים שלנו, ועדיין – כל פעם שמישהו מעלה את הנושא, הנטייה של החברה היא לפטור אותו כ”יפה נפש” ולא להיכנס לדיון אמיתי.
