אדם האשים את חווה, והיא האשימה את הנחש. מאז הנחש מתקדם על גחונו, ובני האדם גורשו מגן העדן וחייהם נעשו קשים, מנותקים מעצי הפרי היפים והטעימים. האם סקרנותו של אדם לדעת טוב ורע – השתלמה לו? איני בטוחה. לצד ההתרגשות מגילוי ידע חדש, נוצר לא אחת קרע תרבותי בין מי שהיינו לפני הגילוי ומי שאנחנו מבקשים להיות לאחריו. למרות הזמן הרב שחלף מאז הגירוש, מוצאת אני את עצמי ”מתגעגעת” לשפע הנגיש שהיה בגן עדן, לאור העובדה שכיום מציאת פירות בשלים וראויים למאכל היא עדיין אודיסאה.