צמחים חד שנתיים יהיו תמיד- יש בנק זרעים בכל מקום והם ימלאו כל פינה פנויה ביער.
במהלך השנים נראה שינוי בהרכבם עם תהליך התפתחות היער ושיקום האדמה. בשנים הראשונות נראה חד”ש שמתאימים יותר לשלבים המוקדמות של הסוקצסיה (חרדלים, דגנים שונים, חובזות וגדילנים בחורף, ובקיץ קייצת, סולנום וכל מיני קוצים.. ) עם הזמן תתחלף העשבייה לעשבייה עדינה ומגוונת יותר.

או: 4 מתכוני ליקוט מיער המאכל. במסגרת פיתוח המודל של יער מאכל ים תיכוני אנו עוסקים רבות בנושא התזונה, וחוקרים שאלות רבות הנובעות מהרצון להעביר את מקור מזוננו למערכת יער מאכל. הגענו למצב בו כבר יש לנו הרבה מקורות מזון ביער הצעיר, רק מה? כוחו של הרגל חזק הוא מאוד, וכשאנחנו באים לבשל ארוחת צהריים אנו מוצאים את עצמנו משתמשים בדברים המוכרים והרגילים. לכן אין כמו תחרות בריאה כדי לעודד את חוש היצירתיות והגילוי שלנו.

לפני מספר חודשים עיינו בספר של בראד לנקסטר rain water harvesting, ושם ראיתי שם תמונה של סוולים מרסק גזם. לא היה כתוב שם על זה יותר מידי, אבל הרעיון הדליק אותנו. רק מה, גם רסק גזם זה לא עניין זול ובכמויות שאנחנו מדברים עליהם זה עולה אפילו יותר משופל שחופר סוולים. איזה כיף שהסבלנות משתלמת ומצאנו מקור חינמי לכמות אינסופית של רסק גזם. אמנם קצת מלוכלך, אבל שווה! אז מהר מהר סימנו קווי גובה בשטח והתחלנו לקרוא למשאיות שיפרקו את הרסק גזם ישר לפי התוואי של קווי הגובה בשטח.

בעבר כבר כתבתי מדריך על גידול פטריות מאכל בבית, אך כעת אני רוצה להתמקד בליקוט הפטריות המקומיות בטבע. כמו שניתן לראות נושא הפטריות מעסיק אותי מאוד, הסיבות העקריות לכך הן העלות הגבוהה של פטריות בחנויות, הרצון למצוא תחליף בשר מן הצומח וכמו שאורי מאיר-צ’יזיק תמיד אומר, חשוב לאכול מקומי. כמובן שמדריך זה איננו מהווה שום תעודת ביטוח והליקוט על אחריות המלקט בלבד!

אחרי שנתיים שאני מדברת על זה… סוף סוף יצא לי לעשות את זה. אז הנה, מוגש באהבה – איסוף, קילוף והכנת קמח מבלוטים. כן, כן שמעתם טוב – בלוטים.