יש המתייחסים לרעיון השבת מים אפורים כאל פצצת זמן מתקתקת ומעוניינים להכשילו. יש הרואים ברעיון זה עיסוק בלתי מזיק, ו/או דאגה סביבתית הכרחית, ו/או אמצעי פשוט וקל לחיסכון במשאבים. אז מה מספרים לנו, מה לא מספרים לנו, איך זה נראה בעולם, ומה אומר חוק “שימוש חוזר במי דלוחים” שעבר לפני כשבועיים בקריאה טרומית בכנסת? על כך במאמר שלפניכם.
