סבא שלי למד הנדסה תוך כדי בנייה, אגרונומיה תוך כדי גינון, ריצה תוך כדי בריחה, שירה תוך כדי חברותא, אחריות תוך כדי חברות, כלכלה תוך כדי רעב, 7 שפות מתוך הצורך לתקשר עם תרבויות אחרות, שיוויון בתוך מציאות גזענית, ומוסר עמוק תוך עמידה בדילמות הכי קשות של האנושות. ויקטור פרנקל אמר “מי שיש לו למה, יוכל לשאת כל איך”. ואני הולך במאמר הזה לצלול לתוך הדברים שאני מתחיל להבין על חיי למידה.

אחת המשימות המרכזיות בחיים שלי היום היא להיות קומונר בוגר בקן מצפה רמון של הנוער העובד והלומד. בשנה האחרונה התחלתי להוביל מהלך בתנועה שנקרא ”פרמקן” (כמו פרמקלצ’ר), שמטרתו להפוך את מוקדי הפעילות של התנועה למרכזי קיימות ופרמקלצ’ר. ממש במקביל למהלך הזה, משרד החינוך הציע לתנועת הנוער להשתתף בפרוייקט חדש בשם ”הסניף הירוק”. נכנסו לפרוייקט השנה 7 קנים של התנועה שנמצאו בדיוק בנקודה הנכונה כדי להוביל את פרוייקט הפרמקן.

איך יוצרים את הפטישים הנכונים כדי לפתוח לילדים את הלב לטבע ולפרמקלצ’ר. רגע, מה זה פטיש? פֶטישיזם (מצרפתית fétiche, דרך הפורטוגזית feitiço, ובמקור מן הלטינית, facticius – מלאכותי) היא נטייה לייחס תכונות מדומות לעצמים, ובייחוד לעצמים מעשה ידי אדם. עצם המהווה מושא לפטישיזם מכונה פֶ’‏טיש. אז תראו. יצרתי מפלצת. מפלצת מהסוג הטוב. אני מקווה.