הם חיכו לי כשחזרתי הביתה מונחים במרחק מה אחת מהשניה מחוץ לדלת האחורית – זוג כפכפי קרוקס במידה שלי שראו ימים יפים יותר. שמתי לב שהשחיקה בנעליים היתה בצד החיצוני שלא כמו אצלי שהשחיקה היא בצד הפנימי של הרגל, וזה הזכיר לי את המורה שלי לרייקי, ניראנג’אן, מורה הודי ובנו של סנדלר סיפר שהוא יכול לראות לפי שחיקת הכפכפים את קווי האופי של מי שנעל אותם.

הרשת מלאה ברעיונות כיצד לעשות שימוש חוזר במיטת תינוקות לכן כשמצאתי מיטה כזו ישנה גררתי אותה הביתה בידיעה שאעשה ממנה משהו. כשהתחלתי לבנות ארונית שירות קטנה למרפסת מעץ זבל, והסתבכתי, נפל מבטי על המיטה וגם נפל דבר: ארונית ממיטת תינוקות.

פרנסי יום המעשים הטובים בקשו מדריך לבניית ספסל ממשטחים. נעניתי לאתגר והצבתי לעצמי מגבלה: הכי פשוט שאפשר. אתם תשפטו אם הצלחתי.

כנראה שמישהו קרא את מחשבותיי, ששידרו את הצורך שלי לשולחן עבודה, והניח ליד הפח שמול ביתי משטח כבד ונפלא של שולחן ישן, כזה שכבר לא עושים היום. כל מה שהייתי צריך לעשות זה לבנות לו רגליים.