הארון יאפשר לי לסדר את החפצים כך שלא ייפלו לי על הראש. החלטתי שהארון יהיה עם דלתות הזזה, גם בשביל האתגר וגם כי לא רציתי להתעסק עם חלוקות פנימיות למספר חללים כדי להקטין את גודל הדלתות. במצב כזה אני יכול להכין שתי דלתות גדולות, ולהסיע אותן על מסילה, פעם את זאת ופעם את זאת. וכך היה.

אוקי, אז יש לנו ערימות של צנצנות טחינה ריקות שהואלנו בטובנו לשתוף. מה עכשיו? מה עושים איתן? לפחות עבור עצמי, מצאתי לכמה וכמה מהן פתרון שימושי בהחלט.

כשהייתי בריטריט בעין דור לפני שנתיים, ראיתי שניים מה”וותיקים” שהביאו איתם שרפרף קטן מהבית. בהתחלה לא הבנתי מה הקטע, אבל אז אחרי שהסתבכתי עם הכרית בכל פעם שחזרתי לשבת, הבנתי שיש בזה משהו. אז החלטתי לבנות לעצמי שרפרף, וכך אולי אוכל לדעת שזה לא הבמה שעקומה.

לאחר שהחלטתי שברצוני לבנות כסא נדנדה, ביליתי שעות בחיפושים באינטרנט אחר עיצוב כלבבי. פגשתי הרבה כסאות, אך רובם ככולם דרשו יותר מדי עבודה (כסאות העץ הקלאסיים) או שלא היו אסטטיים מספיק. אז יום אחד נתקלתי במקרה בכיסא איקאה בעל עיצוב מעניין ופשוט, והחלטתי לעשות לו ”הנדסה הפוכה” – לבנות העתק שלו על בסיס מה שהיה לי – ארבע תמונות בטלפון.

הכנת מסגרת ומדף קטן למראה למקלחת / חדר שירותים מעץ במקום הפלסטיק הלא כל-כך אסטטי שבדרך כלל עוטף את המראות הזולות הללו. בנוסף, היה לי כלי עבודה חדש שעוד לא עבדתי איתו והייתי חייב למצוא משהו פרודוקטיבי לעשות איתו.