הפרק הקודם השאיר אותנו עם שלבי תריס מוכנים להרכבה במרפסת חדרה של בתי, אך ללא המסגרות שהתעוותו. יצחק, נגר ותיק ואיש יקר, נחלץ לעזרה. נסעתי למחסן עצים רציני, מהבודדים שמחזיקים עץ מתאים, ויצחק הסביר טלפונית למחסנאי מה לתת לי. בחרתי שתי קורות ישרות, לא לחות מדי מצד אחד, ולא יבשות מדי (לא סדוקות) מצד שני, של עץ אורן באיכות גבוהה, לא מוקצע. הקורות נוסרו למידה שאפשר להוביל במכונית, ונסעתי לנגריה של יצחק.

לפני זמן הסתיים שיפוצון בחדרי הילדים בניצול מלוא התקציב, ובהתאמה מחדש של אותה דלת שהיתה בין חדרה של הקטנה לבין המרפסת, אך ללא התריס שהיה שם בעבר. לדלת במידות 1.5/2 מ’ הפונה למרפסת קטנה, מוטב להתאים תריס גלילה. יש לנו בדירה תריסי “חבל” במידות כאלו, אבל הם לא מתאימים לכוח פיזי של ילדה. על תריסים חשמליים כבר חיוויתי את דעתי בפוסט קודם, תריס פתיחה, אי אפשר כיוון שהמרפסת קטנה מדי, ונותרנו עם דלתות הזזה. ביז’ו חושב שהוא מבין בנגרות, ויצאנו להרפתקה.