שבוע טוב לקהל הקוראים והגולשים שלנו.

מקווים שחודש אפריל שלכם היה יותר טוב מחודש מרץ ושמצב הרוח רק הולך ומשתפר.

אנחנו פה כדי לעדכן אתכם בכל מה שגילינו שקרה במהלך החודש האחרון וחשוב לציין אותו. הרבה דברים מתפספסים מעינינו, אז אם יש משהו כזה תרגישו חופשי להאיר ולהעיר.

יש הרבה על מה לדבר, אז תתכוננו לגיליון ארוך מהרגיל. בואו נתחיל.

יום כדור הארץ: איך לא נפתח את הגיליון של החודש עם ציון יום כדור הארץ שחל ב-22 לאפריל. אז הנה, עשינו זאת. ואנחנו ממש לא היחידים! כל ערוץ תקשורת אינטרנטי אפשרי כתב לפחות כתבה אחת בנושא האקלים והסביבה בעקבות יום כדור הארץ. גם מאקו גרין (מסתבר שיש דבר כזה) שכתבו על כך שהגענו לנקודת האל-חזור. עוד כתבה של מאקו גרין על 12 משפטים להכניס בשיחה שיגרמו לכם להיראות כמומחים בנוגע למשבר האקלים. פייר? לא קראנו את הכתבה. אנחנו כבר דיי מומחים כשזה נוגע למצב האקלים שלנו לצערנו הרב. אבל אולי אתם תפיקו ממנה משהו… גם כמה פוליטיקאים תפסו את גל יום כדור הארץ ושיווק את עצמם. לא נגלה את שמו, אבל לפחות סיפקנו לכם לינק.

אבל כן יש משהו אחד חשוב שהתפרסם בשבוע של יום כדור הארץ והוא הדו”ח הראשון של המנהלת להיערכות לשינוי האקלים. אתם יכולים לקרוא את הדו”ח המלא פה וכתבה של YNET שמסכמת את הדו”ח כאן. אמ;לק סיכום הדו”ח – להכיר במשבר האקלים כאיום אסטרטגי. הגיע הזמן באמת!

קורונה וסביבה: איך שמחנו (קצת) בסגר הראשון כשהשמים התבהרו ופתאום היה אפשר לנשום (קצת) יותר טוב והטבע היה (קצת) יותר נקי וחופשי ובעלי חיים חזרו לכל מיני איזורים? אז זהו. שאולי התוצאה ההפוכה היא מה שקרתה. מרוב סגרים, עכשיו כשיש לנו חופש אנחנו רק רוצים ליהנות יותר, לעשות יותר, לבזבז יותר, להספיק יותר. מה יהיה הסוף שלנו? הכתבה הבאה במאקו יכולה לעזור לנו (קצת).

שנת 2020: השנה החמה ביותר בהיסטוריה מאז שהחלו למדוד. למרות הסגרים, למרות שלא היו טיסות, למרות ולמרות ולמרות. אולי אנחנו באמת בנקודת אל-חזור כמו שטוען האקטיביסט הסביבתי לשעבר פול קינגסנורת’ בספרו “THE WAKE”. אתם מוזמנים לקרוא עוד על מה שהוא כותב, אל תצפו למסר אופטימי.

השלייה ציבורית: נוהגים למחזר עטיפות ואריזות פלסטיק? מהממים. מסתבר שרבים מהם לא כל כך ניתנים למיחזור. הכתבה הבאה של YNET מסבירה יותר לעומק מה בדיוק לא ניתן למחזר ואת מי אנחנו צריכים לא לאהוב (אמ;לק תנובה).

וואלה: גם וואלה הצטרפה לענקיות החדשות ברשת והחלה לכתוב יותר ויותר על משבר האקלים ומצבנו העגום. הסיבה לכך שהחודש אנחנו רואים יותר כתבות בנושא היא, כמובן, יום כדור הארץ הידוע לשמצה. לפניכם הכתבה של וואלה, לעומת הכתבה במאקו גרין הנ”ל, היא על כמה קל לעזור לכדור הארץ להסתובב. תהנו.

מחדל סביבתי: הפעם בגבעת עדה. שטח שתכנית המתאר הגדירה כשטח לשימור הוצע למכרז יום לאחר מכן! ממש כאילו תכנית המתאר חסרת כל חשיבות וכל העבודה נעשתה לחינם כי בסופו של יום ממשלת ישראל עושה מה שהיא רוצה. אנחנו בתקווה לשיפור, אבל גם אנחנו לא תמיד אופטימיים.

אסדות הגז / זיהום אוויר: שומרי הבית מנטרים אחר האוויר שלנו וכמות הפליטות מאסדת הגז לוויתן. מוזמנים לקרוא את המסקנות שלהם ולעקוב אחריהם, לחצו כאן. אמ;לק – המצב לא טוב. לא טוב.

הים: הים, הים, כמה הוא חשוב הים! במדינת ישראל אולי אף חשוב מעט יותר מאחר ומעל לחצי מהמים בברזים הם מי ים מותפלים. בחודש פברואר האחרון חווינו את אסון הזפת הגדול כשכל רצועת החוף של ישראל התמלאה בזפת בעקבות דליפת נפט בים. מה נעשה באסון הבא? האם ישראל ערוכה? מה יקרה במידה ויזוהמו מי הים, מה נשתה אז? בינתיים נדמה שכל האמצעים הטכנולוגיים מופנים כלפי ניקוי כל שארית של זפת שנשארה. כל האמצעים הטכנולוגיים כשרים עבור מטרה כה נעלה, בין היתר ישתמשו ברחפנים ובבינה מלאכותית. וגם זאת הזדמנות נהדרת להזמין אתכם לקחת חלק בניקיון מקטע סלעי מזפת ביום שישי הקרוב ה-7/5. את הניקיון מארגנים אגודות הסטודנטים והסטודנטיות של הצפון בשיתוף עם עמותת אקואושן לזכרה של ד”ר שמרית פרקול-פינקל. עבור מבצע הניקיון יגיע מדריך מוסמך עם כל ציוד הבטיחות המתאים. מתאים לגילאי 16 ומעלה. נפגשים בחוף מקסים בחיפה, ליד מסעדת מקסים.

מפרץ חיפה: עד שלא יפונה לא יפסיק להיות בכותרות. והרי לכם, המלצה נוספת לפינוי המפרץ מתעשייה מזהמת כבר בעשור הקרוב.

חדרה: מה כל כך חשוב בחדרה? יש שם תחנת כוח ענקית. כמובן. ממול לעיר יש אסדת גז מטורפת. יש תכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי באיזור (לא מספיק אחד בעמק יזרעאל, צריך אחד גם בעמק חפר!) ועכשיו גם תכנית להרחבת תחנת הכוח הקיימת, להקמת תחנת כוח חדשה ולהקמת מחסנים שיאחסנו גזים שכבר לא ניתן יהיה לאחסן במפרץ חיפה כי יפנו אותו (גז בישול וקונדסנט). אנחנו היחידים או שגם אתם לא מבינים מה קורה פה? תושבי העיר רועמים כנגד ההחלטה להפוך את חדרה למין סוג של יחידת איחסון מייצרת אנרגיה ענקית ולנו נשבר הלב כל פעם מחדש שאין קליטה שם למעלה בממשלה.

ל”ג בעומר: חל שבוע שעבר, ממש לפני כמה ימים. מקווים שעברתם אותו בשלום ומצטערים על מותם של עשרות אנשים ופציעתם של מאות. שוב ושוב אנחנו קוראים לאנשים לשמור ולהישמר, על עצמם ועל הסביבה. טיפ קטן להחלפת נייר הכסף שעוטף את תפוחי האדמה במדורה: עטפו את תפוחי האדמה בבוץ והשליכו למדורה. המתכון לא שלנו! והוא: פשוט לקחת קערה ולערבב אדמה מקומית עם מים ולעטוף בשכבה של 2 ס”מ את תפוחי האדמה. הבוץ, ממש כמו חמר, מתקשה במהלך האפייה והתפוחי אדמה נאפים וכמו בתוך כלי חרס. ומומלץ לנסות עוד ירקות כמו בטטה וסלק – מעדן! לא ניסינו. טיפ מאת בית ירוק, מוזמנים לקרוא עוד בקישור הזה.

קצת חדשות טובות לא יזיקו

שמורות טבע וגנים לאומיים: מצד אחד לוקחים שטח יער אלונים חיוני וקריטי למערכת האקולוגית שלנו, מצד שני הכריזו על 13 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים מהגליל ועד לשפלת יהודה.

ועידות האקלים: מה הן ועידות האקלים? לפי המצוטט באתר האינטרנט, הן “חלק מתנועה הולכת וגדלה של ארגונים אזרחיים, ערים ורשויות מקומיות המשפיעות על קביעת המדיניות הממשלתית והאזורית להיערכות לשינויי האקלים… השנה מתוכננות להתקיים כ- 14 ועידות אזוריות, מאצבע הגליל ועד לאילת. הועידות השונות מייצרות “תמונת מצב” המשקפת את הסוגיות השונות עמן מתמודדים כיום תושבי ישראל בכל הנוגע למשבר האקלים ומבטאות את עמדותיו ותחושותיו של הציבור הישראלי ממקבלי ההחלטות ברמה הארצית והמקומית”. ואתם מוזמנים לקחת חלק! מידע נוסף ורשימת ועידות – באתר האינטרנט שלהם.

חוק אקלים בישראל: אנחנו לא עובדים עליכם! המשרד להגנת הסביבה ואדם טבע ודין מציגים את חוק אקלים לישראל. מדובר במהלך אסטרטגי שאמור להביא את מדינת ישראל להשגת יעדים חדשים. אנחנו בתקווה שעוד ועוד פוליטקאים יאמצו את הגישה הזו וסוף סוף ישימו את משבר האקלים בראש סדר העדיפויות, איפה שהוא אמור להיות. מעוניינים לשמוע עוד? מעולה! צפו בשידור החי בו השרה להגנת הסביבה מציגה את חוק האקלים לישראל. לחצו כאן.

טייק-אוואי: סטארט-אפ גרמני פתר את בעיית הזבל שמייצרת תעשיית המשלוחים והטייק-אוואי. בשימוש באפליקציה ייעודית תוכלו להזמין אוכל עד הבית בכלים רב פעמיים עם התחייבות להחזיר אותם למסעדה בתוך 14 יום. אם זה עובד בגרמניה, זה יכול לעבוד גם בישראל? מאקו מרחיבים בנושא.

פודקאסט: אוהבים פודקאסטים? הרי לכם פודקסאט על הסביבה הימית של הכל סילאן – פודקאסטבעוני.

מסטיק: וואו! מסתבר שאפשר לעשות דברים מדהימים עם מסטיק ממוחזר! זה נשמע כמו מתיחה, אבל לאחר מחקר קצר אנחנו משוכנעים שזה אמיתי. מוצרים שחומר הגלם שלהם הוא מסטיקים משומשים! אנחנו רק מקווים שדבר כזה לא יגרום לאנשים לצרוך יותר מסטיקים. משהו מדהים נוסף שלמדנו מהכתבה: מסטיק זה כימי לחלוטין ומאוד מאוד לא בריא, יותר משדמיינו לעצמנו. הרבה יותר! מוזמנים לקרוא עוד, כתבה של הBBC באנגלית.

אנרגיה מתחדשת: הפעם מכיוון הודו. במרץ האחרון פורסם מאמר המסקר הפקת אנרגיה מפאנלים סולאריים המוצבים בגדות תעלות. הסיבה לכך היא כדי לא “לבזבז” שטח אדמה יקר ערך שיכול להשתמש בו לחקלאות או למגורים. קראנו את המאמר ועלו בנו כמה שאלות של תועלת מול נזק. שאלה אחת במיוחד הדהדה חזק במוחנו והיא: במקום לתכנן שדות של פאנלים סולאריים, מפעלים שלמים ופאנלים צפים, אולי עדיף קודם להתקין פאנלים בכל הגגות של כל הבתים והבניינים? זאת הדרך הכי יעילה שאנחנו מכירים להפקת אנרגיה מבלי להרוס שטחים. מה אתם חושבים? מוזמנים לקרוא את הכתבה ולהגיב פה בתגובות.

אנרגיה מתחדשת II: הפעם בישראל. טורבינות רוח. האם דנו בדילמה המוסרית הזו? הרי אנחנו רוצים לעבור לאנרגיה מתחדשת ורוח זה בהחלט משאב שלעולם לא ייגמר. אבל! ויש פה אבל גדול. טורבינות הרוח פוגעות במאות ציפורים ובעלי כנף בשנה. כדי לקיים מערכת בת-קיימא, לשם אנחנו שואפים, צריך להסתכל על כל המערכת ככלל ולהתחשב בכל חלקיה, בייחוד בעלי החיים. סוגיה קשה.

בית ספר אקדמאי לקיימות ושינויי אקלים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקימה את בית הספר הראשון מסוגו בישראל. ציטוט מהכתבה: “בית הספר צפוי להציע מגוון מסלולי לימוד לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, לסטודנטים מישראל ומחו”ל ומכין את הסטודנטים לעבודות מגוונות העוסקות בהיבטים השונים של קיימות, כמו: מדע, תכנון, מדיניות, ניהול, בריאות וכלכלה. מטרתו לספק לסטודנטים מגוון רחב של כלים לפיתוח ולקידום פתרונות מעשיים ובני-קיימא לשינויי אקלים עולמיים, במסגרת מחקר בין-לאומית המשלבת פרספקטיבות מגוונות מתחומי מחקר מובילים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב”.

צרכנות מתחשבת: הרשו לנו לספר לכם על נופר קרבין (מקווים שאייתנו את שם המשפחה נכונה). בתקופה האחרונה נופר עוסקת בהצלת ירקות ופירות טובים מהשלכה לפח. עד כה, כל מה שהיא מצאה שימש אותה ואת בני משפחתה ואף קרובים וחברים. כעת היא מציעה את שירותיה לציבור הרחב. מעוניינים לעשות קניה אקולוגית יותר וזולה יותר? עכשיו אפשר! על ידי קבלת ארגז ירקות ופירות שאחרת היו נשלכים לפח. נופר מארגנת לכם את הארז ואתם באים לאסוף אותו ממנה בפתח תקווה או מבצעים משלוח עד הבית (רק לאיזור המרכז). שימו לב שתכולת הארגז תשתנה מדי שבוע. מוזמנים ליצור קשר עם נופר בקישור הזה. בזמן שאתם קוראים על נופר והפרויקט שלה, אתם מוזמנים לשמוע הרצאת טד של רוב גרינפליד על איך ניתן לסיים את בעיית בזבוז האוכל בעולם. (רמז: צלילת פחים)

תל אביב סיטי: אומרת לא להקמת 300 מקומות חניה וכן להשארת רצועה ירוקה בעיר! כך מספרת לנו N12 בכתבה הבאה.

אירופה והעולם: צרפת החליטה לאסור על טיסות קצרות שנסיעת רכבת של עד שעתיים וחצי יכולות להחליף אותן. לקריאה נוספת לחצו כאן. הצעה שישבה על שולחן הדיונים באוסטרליה ודנו בה מעל ל-3 שנים להקמת תחנה לייבוא נפט במערב אוסטרליה נדחתה בשל סיבות סביבתיות. מוזמנים לקרוא עוד כאן. בסקוטלנד ניתן להטעין מכוניות חשמליות על ידי אנרגיה המופקת משינויים בגאות ובשפל של הים. העתיד כבר כאן! בואו תקראו בקישור הבא. הפעם בארה”ב – חוקרים מגדלים אצות בשיטה חדשנית ומהפכנית. אבל מה הקטע באצות? משערים שיהיה ניתן לייצר מהן ביו-דלק שיוכל להפעיל מטוסים, משאיות וכו’. כנראה מוקדם מידי לשמוח, אבל חשבנו שיהיה כיף לשתף אתכם.

מלון צף: נאס דיילי הוא ערבי ישראלי שעשה לעצמו שם בינלאומי באמצעות סרטונים קצרים מעניינים ושופעים במידע. יש לו מיליוני עוקבים ומאות מיליוני צפיות. אחד הסרטונים שהוא פירסם בחודש אפריל מספר על אדם בשם אריק שהגיע לחוף השנהב. הוא נדהם לגלות שהחוף לא עשוי משנהב אלא מלא בפסולת, והחליט לעשות קסם מכל הזבל שמצא שם. הוא בנה בית מלון צף הבנוי כולו מבקבוקי פלסטיק ריקים. מטורף! ראינו את הסרטון ונורא רצינו להגיע לביקור. מוזמנים לצפות בו גם כן.

נטפליקס: האייטם האחרון שלנו לגיליון זה – ענקית הסטרימרית נטפליקס הכריזה על תכנית להשגת אפס פליטות גזי חממה עד סוף 2022 וכל שנה לאחר מכן. זאת חתיכת הכרזה לסיים איתה!

אז עד לגיליון הבא,

אנחנו היינו בידיים,

מקווים שנהניתם.

פיס & לאב