שלום לכולם וברוכים הבאים שוב לבלוג החודשי של בידיים.

חודש אפריל 2023 היה הפכפך מאוד מכל הבחינות – אבל במיוחד מזג האוויר. כמה ימים של חום לא אופייני לעונה זו של השנה מלווים ביום או יומיים של גשמים לא אופייניים לעונה זו של השנה. אנחנו רק מקווים שהקיץ לא יהיה חם בקטע קיצוני. כמו חודש אפריל, כך גם הבלוג שלנו, קצת הפכפך וקופץ מנושא לנושא. מקווים שתהנו. אז יאללה, נתחיל:

גם שימפנזות רוצות לשנות תודעה, כך גילו חוקרים במהלך החודש האחרון. הן עושות זאת באמצעות סיבובים במקום שיוצרים סחרחורת, משהו שבני האדם היו עושים גם פעם פעם לפני שגילו את האלכוהול. החוקרים סבורים שהן השימפנזות והן בני האדם עשו זאת להסב לעצמם עונג, הנאה ועל מנת לשנות תודעה.

תיעוד מהחלל: טלסקופ החלל ג’יימס ווב הצליח לצלם תמונה של אורנוס בה ניתן לראות בבירור את הטבעות הקטנות סביב הפלנטה.

איך הגיעו הסוסים לאמריקה הצפונית? הסברה הרווחת נשענת על הדיווחים ההיסטוריים של הספרדים שטוענים שהם הביאו את הסוסים למזרח אמריקה, וכמאה שנים לאחר מכן גם לדרום-מערב אמריקה. אך המסורת של השבטים הילידים באיזור טוענת אחרת, מה שהוביל חוקרים לבדוק – איך הגיעו הסוסים לאמריקה הצפונית? התשובה: הסוסים המודרניים הגיעו מרביתם מבריטניה ולפני כן מספרד, אך היו קיימים שני זנים של סוסים מקומיים שהמקור שלהם איננו אירופאי כלל, אף לא ויקינגי, שהרי הם הקימו קולוניות באמריקה בשנת 1000 לערך.

לא כל כך קשור לסביבה או עשו-זאת-בעצמכם, אבל בא לנו לשתף שהקשר ההיסטורי בין המלך שלמה למלכת שבא התחזק באמצעות פיענוח של כתובת על כד חרס מבית המקדש.

הטיילת באילת עוברת שיפוץ כולל, קצת כמו מה שעברה הטיילת בת”א, בקריות, בחיפה וכו’. רק שבמקרה של הטיילת באילת, יש תכנון נרחב לשתילת עצים אמידים לאקלים המדברי החם והיבש, עצים ממין ינבוט לבן. מעל ל-70 מדענים ומדעניות שלחו מכתב לעיריית אילת בדרישה לא לשתול את העץ הזה משום שינבוט נחשב המין הפולש מספר אחד בעולם, הוא רעיל ופוגע בבני אדם, בבעלי החיים, באדמה ובמאזן האקולוגי, ובכלל זה גם הינבוט הלבן, על אף שהחסירו אותו מרשימת המינים הפולשים האסורים לשתילה. קק”ל והמדענים מודאגים אף מכך ששתילת הינבוטים הלבנים בקרבת הים תשפיע לרעה על צלילות הים באילת ותעכיר אותו.

בריטניה תאסור על מכירה של מגבונים לחים המכילים פלסטיק. מגבונים לחים, למה בכלל?

מחקר שנערך לאחרונה על כלבי הים החיים באגם סאימה בפינלנד חשף את האתגרים הרבים שעומדים בפני היצורים הללו בחיי היומיום שלהם. חוקרים גילו שמעבר לאיומים הרגילים שמציבים טורפים, כמו בעלי חיים ימיים וציפורים גדולות, כלבי הים מושפעים גם מפעילות אנושית ומשינויי אקלים, כמובן. בעיקר מדאיגים במיוחד הם בתי הגידול שלהם שמתכווצים, שכן הפשרות שלגים וקרחונים גורמות להתמוטטות האזורים שבהם נקבות כלבי הים יולדות. קריסה מוקדמת של בתי הגידול מובילה למותם של כלבות ים צעירות רבות, שעדיין אינן בוגרות מספיק כדי להסתדר בעצמן. כתוצאה מכך, שרידותה ארוכת הטווח של אוכלוסיית כלבי הים ממין פוסה טבעתית באזור נמצאת תחת איום רציני. עכשיו חייבים לעשות מאמצים להתמודד עם אתגרים האלו ולהגן על החיות המרתקות הללו.

בברזיל, למרות עלייתו האחרונה לשלטון של הנשיא לולה, כריתת יערות הגשם ממשיכה להוות דאגה גדולה. לדברי מומחה לנושאי איכות הסביבה, העלייה בכריתת היערות מדגישה את העובדה שעדיין קיים גירעון משמעותי באכיפה בכל הנוגע להגנה על האמזונס. במרץ השנה חלה עלייה של 14% בכמות היער שנכרת בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, למרות הבטחות הממשלה לפעול בנושא.

נקודת ההיתוך של כיפת הקרח של גרינלנד מתקרבת לשלב קריטי בשל השפעת פליטת הפחמן על מעטה הקרח. מומחים מזהירים כי אם ייפלטו כ-2,500 ג’יגה-טון של פחמן, הדבר יביא לקריסה כמעט מוחלטת של מעטה הקרח. החוקרים מדגישים כי ברגע שהתהליך מתחיל, הוא בלתי הפיך, דומה לרכבת הדוהרת במדרון שלא ניתן לעצור עד שהיא נופלת לתהום.

בטח יצא לכם לטייל לא מעט בפסח האחרון, נכון? אז לכבוד עונת החגים שהייתה, בואו ניקח רגע כדי לבחון כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בעולם שיכולים להפיק תועלת מקצת ניקוי אביב. מהערים החנוקות בערפיח של אסיה ועד לחופי מפרץ מקסיקו ספוגי הנפט, האזורים הללו הוזנחו יותר מדי זמן. אבל עם קצת מאמץ ומודעות, אנחנו יכולים לעשות שינוי. הצטרפו אלינו למסע מלוכלך מסביב לגלובוס, וגם פה בישראל, וראו בעצמכם את האתגרים הסביבתיים העומדים בפנינו.

ייתכן והממשלה הנוכחית תיזכר לדורות שיגיעו, ולא באופן חיובי כל כך. תבינו שאותנו בבידיים לא מעניין ימין ושמאל, מעניינים אותנו שני דברים: הסביבה, והאיכות שלה. מלחמה זה לא סביבתי. למנוע מאזרחים ואירגונים סביבתיים לפעול כנגד עוולות סביבתיות באמצעות חוקים ותקנות, זה מקומם. ועוד יותר מקומם, שרוב הציבור לא יודע על כך. רוב הציבור לא יודע שגונבים לנו את הטבע מתחת לאף, שתושבי ירושלים נלחמים כבר שנים להציל את היערות שלהם ואוטוטו הם כבר לא יוכלו להיאבק יותר, וכשיחליטו להקים שדה תעופה בעמק יזרעאל ולהרוס את העמק החלומי, לא יהיה מה לעשות בנידון. מזל שיש את YNET שסיכמו עבורנו את גזירות הממשלה הסביבתיות לפסח 2023.

ישנן תוכניות להקים חווה של טורבינות רוח מול חופי ניו ג’רזי באוקיינוס האטלנטי. חוות הרוח צפויה לספק אנרגיה מתחדשת לכ-500,000 בתים, אך ההשפעות הסביבתיות על החיים הימיים מעוררות דאגה. המינהל הלאומי לאוקיאנוס ואטמוספירה (NOAA) פרסם דו”ח חדש המפרט שלמרות שתהיה השפעה על החיים הימיים, לא סביר שהיא תהיה משמעותית. האמנם?

באיחוד האמירויות הכינו מפה מפורטת מאין כמותה של מאדים. אנחנו ראינו את ההדמייה, וקיבלנו צמרמורת. קיבלנו חיזיון לאיך ייראה כדור הארץ כשהוא יתייבש לחלוטין.

עתידם של הנשרים של ישראל נראה עגום כשהם נאבקים להתמודד עם הרעלות למרות תוכניות השימור והקצאת התקציב. כשרק כ-200 ציפורים כאלו נותרו בארץ, קיומן נמצא בסכנה.

אוהבים ארנבים? אז כנראה ממש תאהבו את האישה שמצילה ומשקמת ארנבונים, ואז מוצאת להם בית חם. אישה טובה.

מפרץ אילת היה מקום חילוץ ימי דרמטי לאחר שצוללנים דיווחו על יצור ימי לכוד. היצור המדובר זוהה כמורנה, בן למשפחת הצלופחים. הודות לתגובה המהירה של צוללנים אכפתיים וחובבי טבע, המורנה שוחרר בסופו של דבר מהקרס. ברשות הטבע והגנים שיבחו את שיתוף הפעולה והתגובה המהירה של כל המעורבים במאמץ החילוץ.

המחסור במקורות מים במדבר מהווה מגבלה גדולה עבור מיני חיות בר שונות. נוסף על כך, העובדה שתיירים רבים מבקרים במקורות המים הבודדים הללו מחמירה עוד יותר את הבעיה, במיוחד בעונות חמות ועמוסות. כתוצאה מכך, חיות מדבריות נמנעות מהגעה למקורות מים אלה כאשר בני אדם נמצאים, מה שמוביל לפגיעה פוטנציאלית. כדי לטפל בסוגייה זו, נערך מחקר על ידי אוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף עם רשות הטבע והגנים. מטרת המחקר הייתה לקבוע את השפעת פעילות האדם על חיות הבר וליצור פתרונות להקלה על הבעיה. המחקר הצליח לנטר את ההשפעה של פעילויות אנושיות על מגוון בעלי החיים על ידי הערכה של ההפרעה האנושית.

לאחר שיגור הבכורה האחרון של החללית Starship של SpaceX, ה-FAA (מנהל התעופה האזרחית של ארה”ב) חוקר את החברה בעקבות פיצוץ החללית ארבע דקות לאחר השיגור. השיגור הצליח, אך החללית לא הצליחה להיפרד מטיל השיגור, מה שגרם לשניהם ליפול יחד לפני התפוצצות באוויר. ה-FAA בוחנת חששות שפסולת רעילה התפזרה בעיירה פורט איזבל, טקסס, שנמצאת בקרבת אתר השיגור, ועשויה להוות סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים, גם על בני האדם אבל בייחוד על חיות הבר המקומיות, שחלקן נמצאות בסכנת הכחדה.

מכניקת הקוונטים היא תיאוריה שמתנגדת לאינטואיציה, שבה לחלקיקים אין מיקום קבוע, חלקיקים הופכים לגלים, או הפוך, ותכונות פשוטות יכולות להשתנות רק על ידי התבוננות. זוהי תיאוריה מוזרה ולכאורה לא קשורה לחיי היומיום שלנו, אבל במציאות, אנו נתקלים בתופעות קוונטיות באופן קבוע בשגרת היום שלנו, המהוות את הבסיס לעולם הטבע שבו אנו חיים ולטכנולוגיות בהן אנו משתמשים. כדי לזהות תופעות קוונטיות, עלינו לחפש התרחשויות המושפעות מתנועות של חלקיקים כמו אור, קרינה או זרימת אלקטרונים בתוך החומר. הטבע הקוונטי של אור וצבע, היתוך גרעיני בליבת השמש, ועוד.

משימת חלל חדשה אמורה לצאת לחקירה חסרת תקדים של הפלנטה צדק וירחיו, בעזרת מכשיר ישראלי חדשני. לדברי חבר בצוות המדעי של המשימה, מדובר בהזדמנות נדירה לערוך מאות מדידות ולהפיק מפה תלת מימדית של האטמוספירה של הפלנטה. המשימה תניב מפה דינמית של האטמוספירה הגבוהה של צדק, וכן תספק מידע נרחב על שלושה מהירחים הגדולים שלו, שלפי ההערכות יש מתחת לשכבות החיצוניות הקפואות שלהם אוקיינוסים של מים נוזליים.

כבר שנים שאנחנו מעודדים הקמה של גינות קטנות, בוסתנים, יערות מאכל. עכשיו עולה ממחקר חדש של קק”ל שגם יש סיבה מאחורי המעשים שלנו, שלא ידענו עליה. כיצד הגנים הקטנים יכולים לתרום להאטת השריפות והשטפונות? הכול בכתבה של מגזין “זווית”.

מחקר שנערך לאחרונה בקנה מידה בינלאומי שופך אור על ההשפעה המהותית שיש ללווייתנים על הסביבה – הם עשויים למלא תפקיד מכריע במאמצים שלנו להילחם בשינויי האקלים. המחקר מעמיק בהבנתנו את היצורים האדירים הללו כמפחיתי פחמן – במילים אחרות, אלה שמפחיתים במידה ניכרת את כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.

.עמוק בתוך היערות של דרום צ’ילה, עץ ענק עמד במבחן הזמן, ושרד אלפי שנים. ייתכן והעץ העתיק הזה הוא העץ העתיק ביותר בעולם. עץ זה, המכונה “סבא רבא”, מעבר לגודלו המרשים, מחזיק גם מידע מדעי רב ערך שיכול לשפוך אור על האופן שבו הפלנטה שלנו הסתגלה לשינויי האקלים לאורך זמן.

ניתן להשיג חיסכון משמעותי באנרגיה ובעלויות במשרדים ובחללים סגורים על ידי הטמעת קירות ירוקים, כך עולה ממחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. המחקר מצא כי ניתן לחסוך עד 20% מצריכת האנרגיה של מיזוג האוויר באמצעות שימוש בקירות ירוקים. עוד סיבה להקים קיר ירוק, בבית, במשרד, בבית הספר, וכו’.

העלייה הקיצונית בטמפרטורות האוקיינוסים, שקבעה שיא חדש, מעוררת דאגה בקרב חוקרים. הסיבה לתופעה זו טרם נקבעה. מדענים צופים עלייה נוספת בטמפרטורות האוקיינוסים במהלך הקיץ, שתתרחש כתוצאה מאירוע אקלים המכונה “אל ניניו”.

תפיסת הלוואי של חתולי ים בסכנת הכחדה הביאה לטרגדיה, כאשר קרוב ל-30 פרטים ממין אברתן רחב-השן נשטפו מתים בחוף הסמוך לשמורת שקמונה בחיפה. רשתות דייג, המשתמשות בציוד לא סלקטיבי, אחראיות לתפיסה והרג של מספר רב של דגים, כולל חתולי ים אלו. החברה להגנת הטבע הביעו את צערם ודאגתם בנוגע לאירוע זה. וגם אנחנו. גם אנחנו.

תודה לכל מי שקרא עד כה,

נתראה בחודש הבא,

בידיים.