שלום לכולם, וברוכים הבאים לעוד בלוג חודשי מבית היוצר של בידיים שמביאים לכם כל חודש סיכום של כל האייטמים הכי חמים (תרתי משמע) בעולם האקלים והסביבה. אנחנו כותבים את הבלוג ומאוד רוצים שהוא יעסוק רק באקלים ובסביבה, אבל זה קשה. קשה להתעלם ממה שקורה בארץ, מההפגנות, מהלומי הקרב שלא מקבלים הכרה מהמדינה ומתאבדים, מהרפורמה המשפטית, מהחום… בקיצור, יש הרבה עם מה להתמודד. אנחנו מבינים. גם אנחנו מתמודדים.

אז בואו נתחיל עם הבלוג:

איך אתם שרדתם את החום של יולי? אנחנו הקפדנו להיות בעיקר בצל, לשתות הרבה מים ולעשות פעילות מאומצת בשעות אחה”צ. אבל לא משנה איך נסתכל על זה, המחקרים והמדידות מראים שחודש יולי האחרון היה חודש יולי החם ביותר שידוע לנו, מאז שהתחילו המדידות. מכון דיוידסון למדע מספר בדיוק איך הושפע כל איזור גאוגרפי בעולם מעליית המעלות ובלי ימבה בחורות ובלי לתקוע בחצוצרה שב”ק ס’.

החום הכבד: שיאי חום נרשמו בחופי פלורידה.

יוון חוותה גל חום ארוך במיוחד שהוביל לשריפות כבדות ברודוס, כל כך כבדות שהיו צריכים לפנות תושבים ותיירים. ולא רק יוון, בקליפורניה נרשמו 54 מעלות צלזיוס בעמק המוות.

באיטליה נרשמו 47 מעלות צלזיוס ונרשמו שיאי חום מאריזונה ועד בייג’ינג.

אנחנו שמענו מחברים על מבול בבלגיה שנמשך כבר מעל לשבוע, והנה אנחנו קוראים כתבה על מבול בצפון-מזרח ארה”ב והרוגים בשיטפונות בפנסילבניה. מי היה מאמין?

היי! הידעתם שאנשים שנוטים לשתף פעולה ולעבוד טוב בצוות הם בדרך כלל גם יותר סביבתיים ודואגים לטבע? כך הוכיח מחקר חדש בניו-זילנד.

מערכת היחסים של הברוש עם חיידקיו מעידה על חוזקתו והיא הסיבה, כך מסתבר, שהברוש עומד בתנאי בצורת קשים. הממצא הזה יכול להיות להועיל במחקר לשיפור חוסן היערות בארץ ובעולם.

הדאגה לביטחון התזונתי העולמי הולכת ועולה, מה שמוביל מדענים וחוקרים לפצח נוסחות להינדוס גנטי (כן, כן, זה המצב שבו אנחנו נמצאים) של מוצרי צריכה בסיסיים, כמו אורז. באמצעות גישה חדשנית לעריכת גנים, חוקרים הצליחו לפצח נוסחה לייצור אורז שעמיד בפני מחלות קטלניות ומצבי קיצון. 

חדשות טובות: אישרו תוכנית להרחבת שמורת טבע מצפון לחדרה, מ-47 דונם ל-400 דונם. השטח יצטרף כחלק משמורת ביצת זיתא ויש בו מסדרון אקולוגי שהולך ונעלם מישראל. 

בית המשפט להגנת העטלפים: שוב ושוב, בית המשפט עומד לצד עטלפים בסכנת הכחדה שחיים במערה הארוכה ביותר בישראל. מדובר במערה שהתגלתה לפני 12 שנים ואורכה כקילומטר ובתוכה מיני חיות בר כמו העטלפים המדוברים. חברת בנייה-שקר-כלשהו רצתה לבנות שם כפר נופש שהיה פוגע נואשות בעטלפים. אירגוני הסביבה ורשות הטבע והגנים פנו לבית המשפט ואיזה כיף ואיזה נפלא – כפר הנופש לא יוקם, העטלפים יינצלו והמערה תמשיך להיות מערה.

אך באותה הנשימה, מקדמים תוכנית לבניית איזור תעשייה חדש בשומרון שייפגע בחיות הבר באיזור.

קרח הים האנטארקטי הגיע לרמות שיא נמוכות ביותר לתקופה זו של השנה ובכלל: היקף הקרח נמוך כעת ב-20% מהממוצע ב-40 השנים האחרונות, ולא ברור מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של מגמה זו. במקרה, לאנטרקטיקה נפלה חתיכה של קרח ים בגודל של מדינת ארגנטינה (!) והמדענים מנסים לגלות למה (באמת?).

התחממות מי הים משנה את הרכב הדגים בצלחות שלנו, כך מסתבר וזה גם דיי הגיוני כשחושבים על זה: בגלל שהים מתחמם הדגים צריכים להעמיק למצולות לטמפרטורות שנעימות להם ואנחנו לא יכולים לדאוג אותם ואז יוצא שאנחנו דגים דגים אחרים שחיים במים קצת יותר חמימים מהדגים שאנחנו בדרך כלל דגים. הבנתם? לא רק חם לנו ביבשה, גם חם להם בתוך הים.

מחקר חדש מראה שלפני קצת מעל ל-400 אלף שנים גרינלנד הייתה ירוקה כי יריעת הקרח שלה נעלמה בשל התחממות ועליית הטמפרטורה. זהו ממצא מדאיג לימינו אנו שכן גרינלנד כרגע עוד ברובה הגדול קפואה, אבל אם המצב ימשיך ככה וכל הקרח יימס כמו שקרה לפני 400 אלף שנה, זה לא טוב. ממש לא טוב. גובה פני הים יעלה, כמו שמזהירים אותנו כבר עשורים, וערים השכונות לאורך החופים יהיו בסכנת השמדה טוטאלית. 

תחקיר של שקוף מגלה שחברת קצא”א בנמל אילת מסתירה את מסלולי מכליות הנפט שלה ומונעת את הפיקוח הציבורי על פעילותה. קצא”א משתמשת בשיטות כמו כיבוי מערכת המיקום הגעת המיכליות לנמל בצו חיסיון מכליות (מי ידע שיש דבר כזה?), מה שמאפשר לשנות את מסלול המיכליות באופן ישיר. זה דיי מדאיג וקצת מחשיד שקצא”א פועלת בצורה הזו. מדובר בחברה שידועה בגרימת זיהומים נרחבים בשל דליפות מצינורות ברחבי דרום הארץ, ולכן ההסתרה שלה עלולה להוות סיכון של דליפה, או שחלילה יפרקו אותן במקום אסור. אנחנו לא סומכים על קצא”א, ואתם?

מבצע ההצלה של האו”ם: בשל מלחמת האזרחים בתימן, מיכלית נפט נשארה תקועה מלאה בנפט מול חופי תימן מאז שנת 2015. חישוב מהיר, כבר 8 שנים. מדובר בפצצת זמן מתקתקת. האו”ם בקושי רב גייס 129 מיליון דולר כדי לצאת במבצע לשאיבת הנפט מתוך המיכלית כדי שחלילה הנפט לא ידלוף לתוך מפרץ עדן וייפגע בשוניות אלמוגים, במנגרובים, בבעלי החיים הרבים והיפים שיש בים, וגם ביבשה. המבצע עדיין לא החל וייחל באוקטובר הקרוב. לפי הכתבה, האו”ם רוקן את הקופה כדי להוציא את המבצע הזה לפועל ואף יצא בקמפיין גיוס המונים כדי לאסוף את המיליונים החסרים.

בזכות מאבק של כלי התקשורת שקוף, המשרד להגנת הסביבה ייאפשר ניטור בלייב של ארובות ממפעלים מזהמים. על פי שקוף, בארובות מפעלים, תחנות כוח ואסדות גז יש מצלמות ניטור שמתעדות את הזיהום אבל עד לאחרונה, המשרד להגנת הסביבה לא איפשר גישה לציבור הרחב. זה משתנה, תודות לשקוף. 

חברת כי”ל זיהמה את נחל צין בשנת 2011. כלי התקשורת שקוף, וגם אנחנו ועוד אינספור אזרחים מודאגים, חוששים שבית המשפט בחסות המדינה יעניק לאותה החברה שזיהמה את הנחל – לשקם אותו. נראה לנו שהאינטרסים של כי”ל לא עומדים בקנה אחד עם שיקום נחל צין ומעלה עקרבים שהם החריבו…

חוקרים מצאו שדיג הוא המקור העיקרי לזיהום הפלסטיק שפוגע בשוניות האלמוגים.

כמה עוד נקשה על הטבע ועל בעלי החיים? עוד, כנראה, שעוד הרבה. חושבים להקים מתקנים גבוהים באמצע הים? כדאי שתחשבו שוב! אמנם לנו זה נראה טריוויאלי, כי מה חי באמצע הים חוץ מבתוך המים? אתם בטח לא תתפלאו כל כך, אבל מקבלי ההחלטות אולי יתפלאו מזה שיש ציפורים בשמים. איזה פלא הם ציפורים! שכדי להגיע ממקום למקום הן צריכות לעוף בשמים! ואנחנו גם ככה פוגעים בציפורים עם גורדי שחקים, זיהום אוויר, מתקנים לייצור אנרגייה מהרוח.

אזהרת טריגר: שני קרסי דייג חדרו לעטלף ים שנמצא בים סוף במפרץ אילת על ידי פקח של רשות הטבע והגנים. בסרטון אתם יכולים לראות סרטון של החיה המרהיבה הזו ושני קרסים תקועים בחלק האחורי שלה. ובאותו משקל, בערך – חוף בדרום מערב אוסטרליה התמלא בקרוב ל-100 גופות של לוויתני נתב גדול-סנפיר. ניסו להציל כמחצית מהלוויתנים, אך לשווא. יהי זכרם ברוך. ובאותו הקשר, כאלפיים פינגווינים נמצאו מתים בחופי אורגוואי. רובם היו צעירים ונמצאו כמעט ללא שומן ועם קיבות מרוקנות.  אחרי שהיינו במזרח התיכון, באוקיאניה, ובדרום אמריקה, בואו נשוט לנו לרגע לארה”ב, וספציפית לקליפורניה, שם נמצאו מאות אריות ים ודולפינים חולים. חלק מאריות הים נשלחו למרכזי הצלה ברחבי קליפורניה. הסיבה לכך, לפי השערת החוקרים וההיגיון, היא פריחה של אצות שמוכרת גם בשם גאות אדומה. פריחת האצות ורמת לייצור רעלן עצבי שפוגע בבעלי החיים הימיים.

שלא תחשבו שהפסקנו, כי מצאנו עוד אייטם באותו הקשר: בחוף גדור בחדרה הסירו הגנה על ביצים של צבת ים שהוטלו במאי וכלבים, שלא אמורים להיות בחוף הזה, טרפו את הביצים. 

לראשונה בישראל: חקלאי שהוא גם עו”ד פיזר רעל מסוכן מאוד בשטחו בצפון הארץ על מנת להרחיק זבובים. את הרעל הקטלני אכלו 4 חזירי בר וציפור חוחית קטנה ומתו לאחר שעות של ייסורים וסבל בלתי ניתנים לתיאור. בית המשפט הרשיע את החקלאי/עו”ד בהרעלת של חיות בר ונידון אותו ל-45 ימי עבודות שירות. אנחנו מבינים את הבעיה שהיא חזירי הבר ולא לגמרי גיבשנו דעה לגבי ציד של חיות שהפכו למטרד, כי אנחנו נגד גרימה של סבל לייצורים אחרים אבל בא לנו מערכות אקולוגיות מאוזנות אז אנחנו חצויים. אבל אין לנו ספק שאנחנו נגד הרעלה כי להרעלה יש הרבה השלכות לוואי, כמו בעלי חיים אחרים שיכולים לאכול את הפגר המורעל ולמות משאריות רעל שהם צרכו.

ממשלת בריטניה הודיעה על תוכניות להרחבת קידוחי נפט וגז בים הצפוני. ראש ממשלת בריטניה אמר כי התוכניות יספקו לבריטניה אנרגיה ממקור מקומי בזמן שהיא תעבור לכלכלת אפס פליטות עד 2050. הוא גם הכריז על תוכניות לבנות שני אתרי לכידה ואחסון פחמן חדשים בים הצפוני, שיושלמו עד 2030. פעילי איכות הסביבה מתחו ביקורת על התוכניות, ואמרו שהן בגידה בהתחייבויות האקלים של בריטניה.

ובארה”ב, המפלגה הרפובליקנית עומדת בפני דילמה בנושא שינויי אקלים. בעוד שחלק מהרפובליקנים מכירים במציאות של שינויי האקלים ובהשפעתם על ארה”ב, רבים אחרים נותרים סקפטיים ומתנגדים לתקנות ממשלתיות כדי לטפל בהם. גלי החום האחרונים שפגעו בארה”ב הפעילו לחץ על המפלגה לנקוט בפעולה בנושא שינויי האקלים, ועכשיו רק נותר לראות אם המפלגה הרפובליקנית אכן תהיה מוכנה לשנות את עמדתה.

לקראת אמצע יולי התקיימה בתל אביב רבתי הוועידה ה-51 למדע ולסביבה ובה התרחשו 220 הרצאות, וביניהן נאום של הדובר הראשי הסופר היהודי ג’ונתן ספרן פויר. רוצים לדעת על מה דיברו בוועידה? כנסו לכתבה של מגזין זווית. נוסף על כך, בוגרי יחידות 81 ו-8200 ערכו “אקלימתון” – אירוע של 10 ימים בו גובשו פתרונות למשבר האקלים. 

אנחנו חושבים את זה, אבל ד”ר יובל רוזנברג ממכון דיוידסון למדע אומר את זה וגם כותב על זה מאמר חשוב – חייבים להפחית את התלות באנרגייה מגז. אמנם ייצור אנרגייה מגז פולט פחות גזי חממה מפחם או נפט, אבל זה בהחלט לא הפיתרון האולטימטיבי כי עדיין נפלטים המון גזי חממה. לעניות דעתנו, בישראל החמה כדאי ורצוי לייצר אנרגייה מהשמש באמצעות פאנלים ולוחות סולאריים שיוצבו על גבי מבנים קיימים – בניינים, מעל לחניות מכוניות וחניונים, בגגות בתים ומבני ציבור, ואפילו כדי לקרות שבילים של הולכי רגל וכבישים. עדיין לא צריך להסב שטחים פתוחים נרחבים להצבת פאנלים, אפשר להשתמש בשטחים שכבר יש לנו. בכל מקרה, תקראו את מה שיש לד”ר רוזנברג להגיד ותחזרו אלינו.

ובהקשר של פאנלים סולאריים, ביום שנגור על הירח (לא אנחנו, אולי הנינים שלנו?) נוכל לייצר פאנלים סולאריים מאדמת הירח. למה? כי כבר עכשיו מתחילים לעבוד על הטכנולוגיה הזו. לפי השמועות, יש לזה פוטנציאל להיטיב גם עם החיים על פני כדור הארץ.

ובכן, מדענים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לייצר באמצעות שיטה חדשה מימן ירוק בעלויות נמוכות יותר וביעילות גבוהה יותר.

מאז שיצא חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, אנשים ממחזרים פחות. הסיבות לכך כרוכות בזה שהסירו את מתקני איסוף הבקבוקים שפעם היו קיימים בכל פינת רחוב כמעט והיום אינם, וגם בזה שאין מספיק עמדות לאיסוף בקבוקי פיקדון. לנו זה לא הכי ברור ההיגיון שלפיו עובדות ממשלות ונציגי חיבור שמעבירים חוק אבל לא דואגים שיהיה באמת את האמצעים לאכוף אותו ולהוציא אותו לפועל. אולי הכוונה הייתה טובה אבל התוצאה ממש הפוכה.

ולסיום, אנחנו מזמינים אתכם למאמר של מגזין זווית שמחזק את הדעה של בידיים שאם נינצל כאנושות זה כי התחלנו להשתמש בטכנולוגיה לטובתנו. בקיצור, הטכנולוגיה תציל אותנו ממשבר האקלים.