שלום לכולם וחודש קיץ שמח וחם לנו :)

דבר ראשון נעדכן אתכם במצב התחרות שלנו: לא משהו. עדיין לא פתרנו את התקלה, אבל אנחנו עובדים על זה ואנחנו אופטימיים. בקרוב נכריז על התחרות מחדש ונפתח שוב את העונה! אז תתכוננו.

קצת עידכונים ממה שקרה בעולם האקולוגיה והסביבה בחודש יוני 2021:

אנחנו חייבים לברך את הממשלה החדשה שהושבעה במהלך חודש יוני, אותה ממשלה שהחדשות אוהבים לכנות “ממשלת השינוי”. אנחנו לא אוהבים להיכנס לפוליטיקה, לא ממש משנה לנו מי יושב בראשות הממשלה, אבל אנחנו חייבים להודות שיש לנו אינטרסים ואת חלקם ניתן למלא רק מתוך הממשלה. עצוב להודות בזה, אבל זאת האמת. האינטרס שלנו הוא לשים את משבר האקלים בראש סדר העדיפויות הפוליטי על כל המשתמע מכך. אז ברוכה לששת השרות, ביניהן שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מירב מיכאלי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. אנחנו מקווים שבאמת תובילו שינוי כפי שהכינוי של הממשלה הזאת מבטיח.

בתור התחלה, הממשלה החדשה בוחנת להכפיל את המיסוי על כלים חד-פעמיים. זאת התחלה טובה לדרך ארוכה. וגם מס פחמן הוא משהו שהם שוקלים, למרות שיש לכך כמה מתנגדים (לאו דווקא טייקונים)

שלב נוסף: להפסיק את פרויקט אסדות הגז לאלתר ומעבר מוחלט לאנרגיות מתחדשות! שומרי הבית עושים תפקיד של משרד ממשלתי כלשהו (מבלי לציין שמות אבל בראשו עומדת אישה חזקה שאנחנו נוטים בה תקוות). הם מעדכנים את עמוד הפייסבוק שלהם באופן שוטף עם כל העידכונים הקשורים לאסדות הגז. כך נודה לנו שהם קנו מכונה פרטית לניטור אוויר, אחת שמנטרת את האוויר ללא כל אינטרסים פוליטיים או כלכליים. כל הכבוד להם! ואם כבר בעמודי פייסבוק ועידכונים שוטפים עסקינן, נמליץ גם על העמוד של הקרן לבריאות וסביבה שתורמים לנו משלל הידע שלהם.

השלב הבא הוא לטפל בתחבורה הציבורית בישראל. לטיפולך, השרה מירב מיכאלי, מסתבר שחלק מהסיבה שיש הרבה פקקים היא בגלל שהרמזורים בישראל מיושנים. אותנו זה לא מפתיע. מה עוד לא מפתיע?

מה שעוד לא מפתיע זה שמאז שהחלה הקורונה, סוגיית הפסולת נידונה לא מעט. האם יצרנו פחות פסולת בזמן הסגרים? האם הייתה עליה בצריכת החד-פעמי? איזו סוג פסולת יצרנו בזמן הזה? אותנו זה מעניין, וגם את סוכנות הידיעות זווית שכתבו סיקור על מחקר שנערך ובדק את סוג, כמות וטיב הפסולת שהגיעה לחירייה במשך שנת הקורונה האחרונה. הממצאים כוללים נתונים חברתיים שלא מפתיעים אותנו וחשבנו לציין – רשויות מקומיות בעלות מצב סוציו-אקונומי גבוה ייצרו יותר פסולת מרשויות אחרות. וכן, בתל אביב הובחנה הפחתה משמעותית בייצור הפסולת במהלך הקורונה. המרכיב העיקרי של הפסולת: מסיכות. עוד בסוכנות הידיעות זווית: שלל רעיונות לשימוש חוזר של המסיכות כדי למנוע מהן להגיע למטמנות הפסולת, או יותר גרוע – לאוקיינוסים שלנו! מעל ל-1.5 מיליארד מסיכות כבר הגיעו לאוקיינוסים במהלך שנת 2020 בלבד. המשמעות: תוספת של 6,000 טון פסולת באוקיינוסים. יש שיטה מוצלחת נוספת כדי למנוע מהמסיכות להגיע להטמנות ולאוקיינוסים והיא – להשתמש במסיכות רב פעמיות. זאת שיטה שעובדת וזה בדוק.

מה עוצר את מודל הכלכלה המעגלית בישראל ומדוע זה לא תופס פה? המאמר הבא של סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית מסכם את הסיבות לחוסר ההתקדמות המעגלי בישראל ומסביר מה זו כלכלה מעגלית, לכל מי שתמיד רצה לדעת ועדיין לא הבין מכל המאמרים שיש פה בבידיים. ועוד קצת על כלכלה: מי הם 15 העשירים הסביבתיים ביותר? (או: מי הם 15 הסביבתיים העשירים ביותר?) אמ;לק: ה-1 הוא אילון מאסק (הפתעה!); 12 מתוך ה-15 הם סינים שקשורים לתחומי הרכבים החשמליים והפאנלים הסולאריים; ועוד שניים – אחד אוסטרלי בעל עסק למיחזור נייר בארה”ב, והשני גרמני בעל עסק לייצור טורבינות רוח.

אח, סוללות הליתיום. האויבות הגדולות ביותר של הסביבתן המצוי. מאפשרות לנו לחיות חיים מבוססי חשמל, אבל בתום השימוש הופכות לפסולת בלתי ניתנת למיחזור, לפחות כידוע נכון לעת כתיבת שורות אלו. אך האם גילו דרך לייצר את הסוללות האלו מחומרים אורגניים? אחד המחקרים המעניינים ביותר שקראנו לאחרונה שנותן תקווה – אולי ככה נוכל להמשיך לטפח את ההתמכרות שלנו לאנרגיה ולפגוע בעולם הקסום והמופלא הזה קצת פחות. ועוד בהקשר של אנרגיה מתחדשת: איך נחזק את קשרי הקהילה, נועיל לסביבה, ועל הדרך גם נרוויח כסף? מייצרים אנרגיה מתחדשת ביחד עם השכנים. הפתרון הנפלא. מסתבר שבגרמניה זה עובד טיפה אחרת – סיבה מספר אחת להתקנת גגות סולאריים היא בגלל שלשכן יש. קנאת שכנים, או משהו בסגנון? לא משנה – יש לזה השפעה חיובית. ועוד בהקשר של קהילתיות: האם שמעתם על הסטודיו וחלל האירוח הקהילתי “חובת הלבבות” בשכונת שפירא שבת”א? הוא הוקם ע”י האמנית סיון דיין והוא ממש מרכז קהילתי לאמנות ויצירה. כתבה מומלצת בחום.

סוף סוף מישהו מקבל שכל בישראל וזה קורה דווקא במועצה האזורית אשכול פגועת הרקטות. שם מקימים מפעל שהופך פסולת לאנרגיה. ממש כמו בשוודיה ובדנמרק! העתיד הירוק בדרך אלינו? האם אנחנו כבר יכולים להריח אוויר לא מזוהם? האם זהו בלוג אופטימי במיוחד החודש? מעניין…. ועוד בהקשר של אנרגיות מתחדשות: ההזדמנות הענקית של קארין אלהרר, כי אפילו כלכליסט מסכים איתנו שצריך לעבור לארנגיות מתחדשות – זה גם סביבתי יותר וגם כלכלי יותר.

ישראל היא מדינה קטנה ומיוחדת במינה. כל הזמן מתגלים בה דברים חדשים, הפתעות ואוצרות של ממש. כמו במחצבת נשר ליד רמלה. שם התגלתה מערה באורך 2.5 ק”מ עם חיים שלמים בתוכה הנקראת ביום האופל (Ophel Biome). מדובר בביוספירה שלמה שלא נתגלתה לאדם מעולם ושרדה במשך מיליוני שנים את כל הנזק שגרמנו לעולם. ועכשיו, גם את זה רוצים להרוס. תכנית לאיגום מי נחל איילון מאיימת על הביוספירה הייחודית והמרשימה הזאת, מלאה בבעלי חיים שלא נראו בשום מקום לפני כן. אנחנו מקווים שאנשים בעלי כוח והשפעה יוכלו ויצליחו לבטל את התכנית הזאת ולחפש פתרון מקיים עבור בעיית מי נחל איילון.

מכון דוידסון הוא מכון למדע ומדע בא בד בבד עם אקולוגיה וסביבה. כל מה שאנחנו יודעים על עולם האקולוגיה מבוסס מדע, הרי אקולוגיה במהותה היא תורת החקר של מערכות הייצורים החיים בעולם הזה. =מדע. אז תודה להם (מכון דוידסון) שמשתפים מאמרים וכתבות (ועוד) חינמיים לחלוטין וזמינים לכולם. שם למדנו שחולדת החוף היא אולי המין הפולש המזיק ביותר מבין כל המינים הפולשים ושהם השתלטו שם על איזה אי בצפון העולם וכמעט השמידו לגמרי את המערכת האקולוגית שם. אך תושייה של מישהו (?) הצילה את האי כי ריססו שם מפני החולדות והופה! כעבור 11 שנים חזרו לשם הדגים והעופות. בלוג אופטימי, כבר אמרנו? אז נמשיך עם האופטימיות בעוד ידיעה מרגשת ממכון דוידסון שהתקבלה זה עתה: מסתבר שעצים לא רק סופגים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן, הם גם יכולים להחליף כרייה של כמה מינרלים רעילים ואף לנקות את האוויר ממזהמים נוספים! עוד ב-1974 גילו שני חוקרים מניו-זילנד וניו-קלדוניה שיש עצי-על שבעליהם ובגזעים שלהם נספגים אחוזים יחסית גבוהים של מתכות ומינרלים כגון ניקל, אבץ, נחושת ועוד. נריץ קדימה כמעט 50 שנים – כיום ידוע לנו על מעל 600 מינים של עצי-על כאלו! ממחקר שנערך באינדונזיה עולה שניתן להשתמש בעצים כאלו לכרייה של ניקל, מתכת שמאוד מסוכן לכרות אותה שכן בתהליך הכרייה משתחררים המון חומרים מזהמים. עצי-העל יוכלו להחליף את הכרייה בתהליך שנקרא agromining. נוסף על הכרייה, עצי-העל יוכלו לנקות את האוויר ממינרלים ומתכות מזהמות שממלאות את הריאות שלנו, על ידי ספיחה שלהם. נשמע קצת כמו מדע בדיוני ואולי טוב מכדי להיות אמיתי וגם קצת כזה של יאללה נו, מתי כבר יתחילו להשתמש בזה? ועוד בהקשר של מינרלים: יש חשש כבד למחסור חמור במינרלים נדירים שהם מצרך יסוד במעבר לאנרגיות נקיות ושבלעדיהם לא נצליח לעצור את משבר האקלים. אולי עצי-העל הם הפתרון? ועוד קצת על עצים: גם בת”א נאבקים עם העירייה על מנת לשמר את עצי אבן גבירול.

משבר האקלים, משבר האקלים. צמד המילים הכי חם בז’רגון שלנו כבר תקופה. לא מעט אנשים ברחבי העולם מחפשים פתרונות למשבר ולהתחממות הגלובלית. חלק מוצאים אותם בחזרה למקורות ולמלאכות המסורתיות, חלק מוצאים אותם בקידמה ומאמינים שהטכנולוגיה תציל אותנו (סטייל פרויקט ונוס) וחלק שואפים למצוא איזון ואיזה אמצע בין שני אלו (הרבה פעמים אנשי הפרמקלצ’ר נכנסים תחת הקטגוריה הזאת). באייטם הזה אנחנו רוצים להתמקד בקידמה ובטכנולוגיה, ובכך שיש סיכוי ממשי להצלת המין האנושי בעולם הזה אם כל הטכנולוגיה והמשאבים שלנו יופנו לכיוון הזה. למשל, סוכנות הידיעות זווית פרסמה כתבה על שיטה חדשה, שאולי תהיה יעילה, להצלת אלמוגים שרגישים לחום על ידי חשיפתם לחיידקים מרקמות של אלמוגים עמידים יותר. מה דעתכם על הנושא? האם הנדסה גנטית יכולה להציל את הטבע שלנו? עוד על שיקום הים: בוירג’יניה שבארה”ב הצליחו לשקם מעל ל-36 אלף דונם של צמחייה ימית לאורך חופי המדינה. מדובר על צעד מטורף לכיוון שיקום מערכות אקולוגיות. אמנם הכתבה שתייגנו מדברת על הפקת תועלת כלכלית מהשיקום הזה ועל סחר בהיתרי פחמן, אבל יש שם גם מידע נוסף על השיקום שנעשה וקצת תקווה לבלוג אופטימי זה. ועוד בהקשר של משבר האקלים: כתוצאה מההתחממות הגלובלית, ציפורים רבות שינו את מסלול נדידתם וכעת נתונות בסיכון של מחסור במקורות מזון. היי! ואיך אפשר בלוג קיץ של בידיים בלי לדבר על המעלות העולות והעולם המתחמם שלנו? אז הנה לכם, כתבה מבאסת ביותר של מכון דוידסון בו הם מספרים לנו שעד שנת 2100 יסבלו מחצי שנה של קיץ לוהט ולא “רק” שלושה חודשים. זמן להתחיל לחשוב על דור העתיד או שנמשיך לטמון את ראשנו בחול (הלוהט)? שאלה טובה…

ובהיבט הגלובלי: שמעתם על פרוייקט נטיעת 10 מיליארד עצים בפקיסטן העונה לשם “צונאמי”? הוא החל ב-2019 ועתיד להסתיים ב-2023. גם בגלסגאו שבבריטניה החליטו על פרוייקט דומה – שתילה של 10 עצים על כל תושב במחוז וזאת בשאיפה להגיע למצב של 0 פליטות באיזור. ארגנטינה ארץ זבת חלב ובשר משיקה את יום שני הירוק הנועד לעודד הפחתה בייצור גזי חממה. מה עושים ביום שני הירוק של כל שבוע? מפחיתים בצריכת מוצרים מהחי. בארגנטינה! חזון אחרית הימים ממש. זוכרים את המאמרים שכתבנו לפני שנתיים (2019) על השריפות באמזונס? (חלק א’ + חלק ב’) מאז הספיקו להתפרסם מחקרים לא כל כך מעודדים שמצביעים על כך שיערות האמזונס כבר לא מה שהיו, הם כבר לא אחראיים לקליטה של פחמן דו-חמצני ופליטה של חמצן בהיקף של 20% מהכלל העולמי. למעשה, בעקבות בירוא יערות הגשם על ידי שריפות ענק והקטנת השטח הכולל של היערות כתוצאה מכך, המצב התהפך לחלוטין וכיום יערות הגשם באמזונס פולטים יותר פחמן דו-חמצני משהם קולטים! מה שמעודד באייטם הזה (כי בכל זאת, בלוג אופטימי) הוא ההתייחסות של הנשיא החדש של ארה”ב למשבר האקלים בכלל, וליערות האמזונס בפרט: הנשיא ביידן הציע לנשיא ברזיל בולסאנרו לא פחות ממיליארד דולר כדי שברזיל תפחית ב-40% (בלבד!!) את בירוא היערות מצידה. הצעה נדיבה מאוד מצד ארה”ב וממש מעודד לדעת שממשלתו החדשה של ביידן שמה את משבר האקלים בראש סדר העדיפויות, כמו שאנחנו מקווים שיקרה פה בארץ באמצעות הממשלה החדשה של לפיד (ובנט). עוד על פועלו של הנשיא ביידן: עם היכנסו לתפקיד הוא ביטל כמה הסכמים של הנשיא לשעבר טראמפ שכללו צינור גז מקנדה לארה”ב וגם הפסקת החוזים על גז ונפט בארקטיק. מסתבר שביוני האוקיינוס בער (שוב). שמעתם על דליפת הגז של חברת PEMEX הידוע לשמצה בשל תקלותיה הרבות? אז דלף הגז והאוקיינוס בער, תוך 5 שעות כיבו זאת, אבל זה אירוע חשוב מספיק להזכיר אותו פה בבלוג וגם בכתבה נהדרת של מכון דוידסון.

אז זה הגיליון שלנו המסכם את חודש יוני 2021. מקווים שהצלחנו לטעת תקווה בכם, גם אם רק מעט.

ועד לגיליון הבא של הבלוג החודשי – אדיוס!