שלום לכולם, וברוכים הבאים לקיץ הלוהט בישראל.

בינתיים חם, אבל אנחנו מצליחים להתמודד מבלי להיעזר במזגן. מה איתכם?

חודש יוני היה מעניין. ישראל במערבולת פוליטית, מזג האוויר משתגע, ראש הערוץ המטראולוגי טוען שמשבר האקלים זה פיקציה, אזהרות לגבי סכנות הבינה המלאכותית מאלו שהמציאו את הבינה המלאכותית, ואנחנו, האזרחים הקטנים, בסוף היום יושבים ומתבלבלים. את החיים אנחנו ממשיכים, עובדים, לומדים, מביאים ילדים לעולם, הולכים להופעות, רוקדים, מסיבות, חיים את החיים, אבל למה אנחנו מאמינים? במה אנחנו בטוחים? אילו מין החדשות הן אמת ואילו הן שקר? איך אנחנו יכולים לדעת?

טוב, כמו כל תחילת בלוג, נתנו לכם הצצה קטנה ממה שהולך במוח שלנו בעקבות אירועי יוני האחרון.

אז יאללה, נתחיל עם האייטמים הכי מעניינים שמצאנו:

חשבנו שנכון להתחיל עם מחאת הדרוזים שהתרחשה לפני כחודש במהלכה נחסמו כבישים והיו הפרעות ברחבי הצפון. הסיבה לכך היא התנגדות להקמת 20 טורבינות רוח ענקיות דרומית-מזרחית למג’דל שמס. ישנן שמועות לגבי הסיבות למחאה, ואנחנו לא רוצים להגיד שאנחנו יודעים למה באמת הדרוזים מחו, אם זה בלחץ של הסורים או כי הם באמת לא רוצים את הטורבינות, מה שבטוח – יש תכנונים לנצל את רמת הגולן עד תום עם מחצבות, יישובים חדשים, הרחבות של יישובים קיימים, הקמה של מפעלי אנרגייה, חוות טורבינות, אתרי כרייה, וכמובן – מתחמי תעסוקה. עצוב לנו שאיפשהו שם למעלה בממשלה ואצל מקבלי ההחלטות לא הבינו את החשיבות בטבע נקי בשביל בריאות הגוף והנפש. בסוף נהיה כביש אחד גדול שמחבר בין מפעלים מזהמים לבתים של אנשים ועל הדרך עובר במה שהיה פעם הכנרת, ים המלח או כל מקום יפה אחר שנהרס.

רוצים לדעת למה טורבינות רוח מסוכנות לבעלי הכנף? מעבר שהלהבים נעים במהירות מטורפת באמצע השמיים, הטורבינות יוצרות שדה אלקטרומגנטי מלאכותי שעלול לשבש את הניווט של הציפורים הנודדות.

את המפה הארצית לזיהומי קרקע פרסם המשרד להגנת הסביבה ובה יותר מאלפיים אתרים מזוהמים, וכל זה בישראל הקטנה והצפופה. מעבר לכך, מבט קצר במפה ומהר תבינו שלא סקרו את כל הקרקעות בכל ישראל או שחלק מהבדיקות אינן מעודכנות, אז בקיצור, כנראה שמדובר בהרבה יותר מאלפיים אתרים בעלי קרקע מזוהמת. איך? איפה? בהרבה מהמקרים – בתוך שכונות מגורים, ליד בתי ספר וגני ילדים, במקומות הומי אדם. לא נשקר לכם, הנתונים מדאיגים. לא סתם התרחש פיצוץ בהרצליה – פעם היה שם מפעל של תעש שננטש לפני 30 שנה. סבבה, נסגר המפעל, לפעמים זה קורה, אבל למה לא לקפל את כל הדברים מהמפעל? למה להשאיר את כל החומרים המסוכנים שם? יש לנו עוד מלא שאלות. ומאמינים שגם לכם יהיו אחרי שתקראו את הכתבה. ביזיון.

עונת ההוריקנים החלה באחד ביוני, כך מדווח ה-CNN. הצפי הוא כ-12 עד 17 סופות בעלות שם, 6 עד 8 סופות הוריקן ו-3 עד 5 סופות הוריקן גדולות. שינויי האקלים הופכים את ההוריקנים לאינטנסיביים והרסניים יותר, ולכן חשוב להיות מוכנים. אבל כנראה שלא אנחנו פה בישראל…

תוכנית הסביבה של האו”ם (UNEP) חשפה מפת דרכים של 17 שנים לצמצום זיהום הפלסטיק. הדו”ח מציע כי זיהום הפלסטיק עשוי להצטמצם ב-80% עד שנת 2040, אם ייפרסו שינויי מדיניות גדולים וטכנולוגיות מקיימות. זה יכלול צמצום ייצור, הגבלת כימיקלים לייצור פלסטיק ושיפור מתקני המיחזור. בנוסף, הדו”ח ממליץ לקדם בקבוקים ניתנים למילוי חוזר, מחלקים בתפזורת, תוכניות החזרת פיקדון ותוכניות להחזרת אריזות, שעשויות לעזור לצמצם את זיהום הפלסטיק ב-30 אחוז.

ממשל ביידן הכריז על יעד לייצר 50 מיליון טונות של דלק מימן נקי עד שנת 2050, שצפוי לקצץ בסביבות 10% מהפליטות של ארה”ב. מימן הוא מקור אנרגיה שנשרף ללא זיהום וניתן להפיק אותו ממים. ממשל ביידן מחפש יותר ויותר מימן כדי לענות על הדרישה לאנרגיה נקייה, שכן ניתן להשתמש בו כדלק מטוסים, לייצור חשמל ולתעשיית הרכבים. עם כל זאת, יש פה מילכוד 22, שכן מימן יכול להיווצר גם על ידי דלקים מאובנים, כך שממשל ביידן יצטרך להוכיח שהמימן שהוא מייצר באמת נקי.

“הדלק של העתיד” – ייצור אנרגיה ממימן באופן ידידותי לסביבה. תחום מבוקש ברחבי העולם. המימן הירוק מספק חשמל נקי בעזרת טכנולוגיית תאי דלק אלקאליים, ובארה”ב ובאיחוד האירופאי כבר הבינו את חשיבות הדבר, והם נותנים מענקים ותמיכה כלכלים ליזמים בתחום. בישראל, למרות התוכנית האסטרטגית לתחום המימן שהוצגה לאחרונה על ידי משרד האנרגיה, קיימים חסמים המקשים על החברות הישראליות לקדם מימן ירוק במדינה, כמו בירוקרטיה מסובכת, חוסר בתמיכה כלכלית מצד הממשלה, ובגדול, חוסר בעניין (כי יש רפורמה משפטית שצריך לעשות אז מה משנה עכשיו מצב הסביבה וזה שכולנו נושמים אוויר מזוהם?).

עונת השריפות בקנדה התחילה בעוצמה חסרת תקדים, עם יותר מ-11 מיליון דונם כבר נשרפו. השריפות החריפו בגלל שינויי האקלים, שהפכו את מזג האוויר לקיצוני יותר והגדילו את הסיכון לשריפות. העשן מהשריפות התפשט גם לארצות הברית, שם הוא גרם לבעיות באיכות האוויר במספר מדינות.

למשל, העיר ניו יורק, וחלקים אחרים בחוף המזרחי של ארה”ב וקנדה, היו אפופים בעשן משריפות ענק שהיו בקנדה בתחילת החודש. העשן, שנישא על ידי רוחות מהשריפות בקוויבק, גרם לאיכות האוויר להידרדר לרמות מסוכנות באזורים מסוימים. בעיר ניו יורק, איכות האוויר הגיעה לרמה שנחשבת מסוכנת ועלולה לגרום לבעיות בריאותיות חמורות לאנשים בכל הגילאים. העשן גם אילץ את ביטולם של מספר אירועי ספורט וסגירת כמה בתי ספר ועסקים. השריפות בקנדה הן הקשות ביותר שנרשמו, והן ככל הנראה תוצאה ישירה של שינויי האקלים. ואף חמור מכך, עשן השריפות בקנדה הגיע עד לנורבגיה וחלקים של אירופה. העשן הועבר ברוחות, ונמשך מספר ימים. השריפות הן הקשות ביותר שידעה קנדה אי פעם, והן ניזונו ממזג אוויר חם ויבש ורוחות חזקות.

סינגפור היא מדינה שנשענת במידה רבה על מיזוג אוויר כדי להתמודד עם האקלים החם והלח שלה. מזכיר לנו מישהו? מסתבר שזה הוביל ל”מעגל קסמים מסוכן” שבו ככל שיותר אנשים משתמשים במיזוג אוויר, כך המדינה מתחממת יותר ויותר אנשים צריכים להשתמש במיזוג אוויר. המחזור הזה הולך ומחריף בגלל שינויי האקלים, שגורמים למזג האוויר להיות חם ולח יותר. המאמר דן באתגרים שעומדים בפני סינגפור בניסיון לצמצם את התלותה במיזוג אוויר, והוא מדגיש כמה מהפתרונות החדשניים שמפותחים כדי לטפל בבעיה זו. ומה בישראל? מתי אנחנו נתחיל לפתח פתרונות חדשניים כדי להפחית את התלות במיזוג האוויר, גם בחורף, אבל במיוחד בקיץ? אנחנו סוג של סינגפור, אם חושבים על זה…

מדענים בשירות הממשלה? תוכנית “ממשק” היא יוזמה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שנועדה להתמודד עם חוסר השילוב והתיאום בין המדע לממשלה בכל הנוגע לענייני סביבה. במסגרת התוכנית, בוגרי דוקטורט בתחומים שונים מתמודדים עם נושאי הסביבה במשרדי הממשלה כיועצים סביבתיים. התוכנית פועלת במטרה לחזק ולשפר את התמיכה המדעית והסביבתית בבסיס גיבוש המדיניות בישראל ומשלבת בין הקהילה המדעית לקובעי המדיניות בממשלה. העמיתים מבצעים מחקרים, יוזמים מדיניות ומקדמים פרויקטים שנבנים בשיתוף פעולה עם המשרדים.

ורדה תעשיות חלל, סטארט-אפ מקליפורניה, אמורה לשגר את מטען הניסוי הראשון שלה על רקטת SpaceX. המטען הוא לוויין קטן שיבדוק את הטכנולוגיה של החברה לייצור תרופות בחלל. ורדה מאמינה כי לייצור תרופות בחלל עשוי להיות מספר יתרונות, כולל הפחתת עלות התרופות, שיפור איכות התרופות והפיכת תרופות לנגישות יותר לאנשים ברחבי העולם. ההשקה הראשונה של החברה היא אבן דרך משמעותית בפיתוח תעשיית התרופות בחלל. אז לא תיירות לחלל, אלא תרופות חלל? אשכרה תרופות “לא מהעולם הזה”…

מה הקשר בין אבק לתיאוריית קשר? כתבה של מכון דיוידסון מסבירה שהאבק שהגיע אלינו באובך האחרון אכן מתמגנט, אבל יש סיבות מדעיות הגיוניות לכך. המדבר מגיע ממדבר סהרה ומערב הסעודית, ושם החול בעל תרכובות של ברזל או חומרים אחרים שמתמגנטים בקלות. התפקיד של אבק המדבר משמעותי במערכות האקולוגיות בארץ וביערות האמזונס, מאפשר צמיחה של אצות ומגוון חיות אחרות, ומשפיע על תהליכים כימיים באטמוספירה. מסתבר שהאבק מהסהרה מגיע עד לאמזונס. מיליונים של טונות של אבק מהסהרה.

פרויקט הבור הסיני הוא פרויקט מדעי שמטרתו לחקור את העומקים של כדור הארץ ולהבין את מבנהו הפנימי. המדענים יחפשו לחקור לעומק של כ-11 קילומטרים בתוך הקרום ולספק מידע חשוב על מבנה הקרום והתהליכים הגיאולוגיים שם. זהו פרויקט מורכב וטכנולוגי, שישפיע רבות על הבנתנו את הפלנטה בה אנו חיים והגיאולוגיה העמוקה שלה. עוד נציין שזו לא הפעם הראשונה שמנסים לחפור עמוק מאוד מאוד על תוך האדמה. הרוסים גם עשו את זה.

המלחמה של רוסיה באוקראינה נמשכת כבר מעל לשנה, והסוף, עם כמה שהוא מיוחל על ידי מיליארדי אנשים, לא נראה קרוב. פעילת האקלים השבדית, גרטה טונברג, הציגה את רוסיה בתור האחראית לקריסת הסכר נובה קחובקה באוקראינה, ותיארה את האירוע כ”רצח סביבתי”. ההתרחשות הטרגית כללה פיצוץ הסכר והשפעתו הקטסטרופית על האיזור, כולל טונות של מים בנהר הדנייפר שגרמו להצפות ולפגיעה חמורה ביישובים, בני אדם ובעלי חיים כאחד. טונברג, שקיבלה חיזוק והוקרה מנשיא אוקראינה, יצאה בדרישה כלפי רוסיה לתת דין וחשבון על פשעיה.

חוקרים מצאו שבאמצעות תהליך זיהוי סמנים ביולוגיים בשרף העצים, אפשר לקבוע את מקורם הבוטני של עצים עתיקים ולזהות את התנאים האקלימיים בהם גדלו. השרף, שמשמש למגוון מטרות כמו רפואה ותרבות, מאפשר תובנות על מערכות אקולוגיות קדומות ושינויים סביבתיים בעבר הרחוק. המחקר מראה שגישה זו מסייעת בבניית קהילות צמחים מודרניות ובהבנת השינויים האקלימיים הנוכחיים והעתידיים, מה שיאפשר גם להבין את השורשים הבוטניים של עצים מסוימים ולחקור את הפליאו-אקלים באמצעות ההרכב האיזוטופי של השרף.

זיהום האור מאיים על רביית האלמוגים והשוניות ברחבי העולם, כך עולה ממחקר חדש שנערך בקנה מידה עולמי. זיהום האור, שמקורו בתאורת רחוב, בתים ואזורים תעשייתיים על קו החוף, מפריע לתהליך הרבייה של האלמוגים ומקטין את הסיכוי להישרדותם. התאורה המלאכותית הינה אחד מהאויבים הקשים ביותר של השוניות. לא רק ששוניות האלמוגים צריכות להתמודד עם התחממות הימים והאוקיינוסים, הן גם נפגעות מזיהום האור שבין היתר גורם להן להתרבות מחוץ לטווח הזמנים המיטבי של הרבייה. התופעה הזו פוגעת בסיכויי ההפריה ומאיימת על הישרדותן של האלמוגים. מחקר זה מדגיש את הבעיה שאנחנו דנים בה כבר שנים ואת ההשלכות הרבות והרחבות שיש לתאורה המלאכותית בלילה. נוסף על כך, חוקרים אחרים מנבאים תסריט אימה לפיו מעל ל-75% מהאלמוגים בעולם יהיו חולים אם לא יימצאו פתרונות למשבר האקלים.

שמעתם על התחרות הבינלאומית Make it Circular Challenge? זו תחרות בינלאומית שמתקיימת במטרה לקדם פיתוח וחדשנות בתחום הכלכלה המעגלית. כלכלה מעגלית היא שיטת חשיבה ותפעול שתואמת את הפעולות הכלכליות עם שימור משאבים וצמצום של פסולת וזיהום סביבתי. במסגרת התחרות, מוזמנים להשתתף מיזמים ואנשים מרחבי העולם שמפתחים מוצרים ופתרונות שעונים על מדדי הכלכלה המעגלית, כלומר מוצרים שיוצרים נזק סביבתי מזערי ומאפשרים את המיחזור המלא של החומרים והמשאבים. צוותים של מומחים מתחומי העיצוב, הכלכלה והסביבה בוחרים את הפתרונות המצטיינים ומעניקים להם פרסים כספיים ותמיכה בפיתוח המוצרים. החודש הוכרזו הזוכים בתחרות האחרונה, וביניהם כפכפים ישראליים שפותחו על ידי חברת הסטארט-אפ Balena. בין המוצרים הזוכים תוכלו למצוא פתרונות ייחודיים כמו אריזה משאריות יבול, חוטי תפירה שנמסים בחום, תחבושות היגייניות מתכלות, טיהור מים באמצעות מכשיר בייצור עצמי ושימוש במיקרו אצות להחייאת מאכלים שנכחדו. על פי ארגון Circle Economy, הכלכלה העולמית צורכת כמות עצומה של חומרים, ומיחזור המשאבים ירד בקצב מביך. כלכלה מעגלית היא התחשבות בסביבה והתכנון של מוצרים באופן שיאפשר את המיחזור המלא. המוצר המצטיין של Balena הוא כפכפים מפלסטיק מתכלה לחלוטין. החברה גם פועלת על שיתופי פעולה עם חברות אופנה גדולות על מנת להטמיע את הטכנולוגיה שלהם וליצור קולקציות ביו-מתכלות. תוסיפו על כל הפיתוחים האלו גם את הפיתוחים שהוצגו בוועידו האקלים של YNET וידיעות אחרונות. בין היתר, דיברו שם על מימן ירוק, בשר מתורבת, מין חוצץ בין כדור הארץ לשמש שינוע עם כדור הארץ ויפחית את קליטת השמש, ועוד. בוועידה השתתפה השרה להגנת הסביבה סילמן שעלתה לבמה לנאום, אך מפגינים נגד הרפורמה המשפטית הפריעו לה ולבסוף היא הלכה הבייתה.

מחלה קטלנית שהתפשטה במהירות מהים התיכון לים האדום הביאה למגיפה בקרב אוכלוסיית קיפודי הים. מכל הקיפודים במפרץ אילת, רק שני קיפודי ים בלבד שרדו, אדם וחווה שמם, הנמצאים במצפה התת ימי שבאילת.  חוקרים עובדים כעת על הקמת גרעין רבייה כדי לשקם את קיפודי הים במפרץ אילת, אך האתגרים והשאלות המדעיות רבים הם. נוסף על כך, חוקרים מזהים תמותה גם בים התיכון ומצפים להתפשטות המגפה גם באיזורים אחרים. ההחלטות בנושא עדיין לא התקבלו ולכן מחייבות דיונים ובחינת סיכונים.

מחקר חדש מצביע על התפתחות חיידקים בים ובאוקיינוסים שעלולים לגרום להאצת ההתחממות הגלובלית. במהלך המחקר קיימו מספר סימולציות מחשב, ומצאו כי ככל שהטמפרטורות עולות, קהילות החיידקים השופעות בים עשויות לעבור מספיגת פחמן דו חמצני לפליטתו. כולנו יודעים שהצפי הוא עליית הטמפרטורות, ולכן המחקר הזה, שמציע פתרונות כמו זיהוי וניטור סימני אזהרה, הוא חיוני.

אפס פסולת וכלכלה מעגלית: לא נחדש לכם שכמות הפסולת שאנחנו מייצרים מחריפה את משבר האקלים. השלכת הפסולת בסביבה ולמטמנות מזיקה לגורמים החיים ולכדור הארץ כולו. הפסולת אינה טבעית ויוצרת השפעות קשות על משבר האקלים. ברמה הבינלאומית והאישית, יש לנו יכולת לצמצם את ייצור הפסולת דרך כלכלה מעגלית, רגולציה ותמריצים, ובאופן אישי יכולים כל אחד מאיתנו לתרום דרך הפחתת הצריכה, הפרדה ומיחזור, ומניעת אובדן מזון.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הקל בעונשם של שני בכירים בקצא”א שהיו מעורבים באסון הזיהום נחל צין ב-2011 במהלכו יותר מ-60 דונם של שטח נפגעו. על פי ערעור שהוגש, הופחת הקנס הראשוני שהוטל עליהם באופן משמעותי. השופט חיזק בדברו כי מאז האירועים לא היו אירועים דומים אצל החברה, שהמקרה היה ממש מזמן, ושמאז החברה נהייתה יותר מודעת למצב האקלים והסביבה, ולכן הוחלט על קנס משמעותית נמוך יותר עבור המנהלים. החלטת בית המשפט הופקדה באפריל 2022 וכללה קנסות לחברת קצא”א ולמנהלים בכירים. אבל, כמו שאנחנו ואתם יודעים, השופט טועה, אולי כי אין לו את כל המידע, אולי כי הוא משוחד, לא משנה מה הסיבה, מאז 2011 היו אינספור אירועים נוספים של דליפות נפט מצינורות של קצא”א. אפילו אנחנו פרסמנו על כמה כאלו בשנים האחרונות.

סוף לטיסות? חוקרים מצביעים על התגברות התופעה של מערבולות אוויר חמורות בנתיבי טיסה עמוסים בעולם, כמו זה שמעל האוקיינוס האטלנטי הצפוני. הזרימה הערבולית המובילה גם למערבולות אוויר התעצמה בארבעת העשורים האחרונים וצפויה להתעצם עוד יחד עם משבר האקלים.

הגנה על הים העמוק של ישראל: איומים רבים מאיימים על הים העמוק של ישראל כמו דיג לא חוקי, חיפושי גז, זיהום ופגיעה על ידי חקלאות הימית. על מנת להגן על הטבע הימי, החברה להגנת הטבע מציעה להקים שמורות טבע בים העמוק, שיהוו מקלט למינים שיגיעו לשם כשהים הלא עמוק יהיה חם מידי עבורם. הים העמוק מכיל יצורים וחומרים מסתוריים שיכולים להיות חשובים לחיינו. תכנית זו מייצגת מאבק על הגנה ושימור הים העמוק, ואנשי מקצוע מובילים הצטרפו למאמץ. התוכנית היא להקים שמורות טבע ימיות בים התיכון בשטחי הריבונות הטריטוריאלית והכלכלית של ישראל במטרה לשמור על המערכת האקולוגית הייחודית של הים, הכוללת אלמוגים, מרבדי ספוגים, נביעות גז, ומינים ימיים למיניהם, ועל הדרך גם להגן על 30% מהשטח הימי של מדינת ישראל, וכל זה עד שנת 2030.

זיהום במדבר יהודה: כאלף מטר מעוקב של מי תמלחת דלפו מצינור של מפעל פריקלאס בבעלות כי”ל. הדליפה קרתה באיזור מישור עמיעוז. המשרד להגנת הסביבה טוען שהדליפה הופסקה, טופלה, שמי התמלחת נשאבים ושהמים לא הגיעו עד לנחל עמיעוז. כל זאת לאחר שבשנה שעברה, חברת כי”ל גרמה לזיהום של מי תמלחת במניפת צאלים.

יש לנו עוד כמה אייטמים שאנחנו רוצים לשתף איתכם, אבל מרגיש לנו שהבלוג כבר מספיק ארוך החודש, אז נספר לכם על האייטמים האלו בנקודות ובקצרה, ממש משפט על כל אייטם:

מפעל בגרמניה התחיל לייצר ביוצ’אר מפולי קקאו. תעשיית הביו-פחם אולי עוד בחיתוליה, כפי שנכתב בכתבה, אבל הטכנולוגיה הזו ממש לא חדשה.

יישובי קו התפר באיזור דרום השרון וראש העין מתלוננים כבר שנים ארוכות על זיהום אוויר ומים שנגרמים בשטחים של הרשות הפלסטינית. בקרוב, תוגש לממשלה תוכנית לטיפול במפגעים אלו. 

השיריון של הצב נועד להגן עליו, וההוכחה לכך היא הצב שנפגע מירי באום אל פאחם אך ניצל בזכות השיריון שכמובן, הגן עליו. גיבור.

לילית נלכדה במלכודת דבק של חולדות בעת ניסיון ציד. היא ניסתה לעוף, אך מהר מאוד נחתה לקרקע ונשארה שם עד שהגיע תושב אכפתי ולקח אותה לבית החולים הווטרינרי בספארי, שם הכריזו על מותה. סיפור עצוב. יהי זכרה ברוך.

מגנים על הציפורים: חברת החשמל בתמיכה ובעידוד של קק”ל התחילה את העבודות על הטמנת קווי המתח הגבוה באגמון החולה, וכל זה עבור הציפורים שכן הן אלו שסובלות מהתחשמלות, אחת הסכנות שיותר מאיימות על הישרדותן.

אוכלוסיית הג’ירפות בעולם הולכת וקטנה וכרגע עומדת על פחות מ-100 אלף פריטים שנמצאים כולם באפריקה, למעט אלו שבגני חיות. אוכלוסיית ג’ירפות מסאי אפילו יותר קטנה, פחות מ-40 אלף פריטים, ונמצאת בסכנת הכחדה. ישנם ניסיונות לשמר את המין המופלא הזה של הג’ירפות, ואת כל הג’ירפות, ברור, רק שבמהלך הניסיונות להגדיל את האוכלוסייה, צצו כל מיני בעיות ואתגרים. מעניין.

אולי זה יפתיע אתכם, אבל אורקה זה סוג של דולפין, ולא לוויתן. למעשה, אורקה הוא סוג הדולפין הגדול ביותר שקיים, ולכן בשפת העם קרוי גם לוויתן. בשנים האחרונות, אורקות (או בעברית: קטלנים), נצפתה תופעה בה קבוצות של אורקות תוקפות כלי שיט מול החופים המערביים של ספרד ופורטוגל. לחוקרים יש השערות למה. אנחנו רק נשאל אם הם בדקו את האפשרות שלחיות ולטבע פשוט נמאס מבני האדם?

רשות הטבע והגנים מאיישת תפקיד חדש: ראיית נשרים. מדובר באנשים שכל תפקידם הוא להסתכל על הנשרים ולהבין מה קורה איתם ואיך אפשר לעזור להם כדי שלא ימותו. משימה לא פשוטה שמעלה את השאלה – האם הנשרים אי פעם יצליחו לשרוד ללא האדם פה?

יותר מוקדם השנה, אלפי ציפורים נמצאו מתות לכל אורך החוף המערבי של מקסיקו ועכשיו החוקרים עידכנו שהסיבה לכך היא לא שפעת העופות, אלא ההתחממות הגלובלית, שכן הציפורים מתו ברעב כי לא מצאו דגים בגלל שהדגים עברו למים עמוקים יותר וקרירים יותר.

הידעתם שכדור הארץ נטה יותר מזרחה ב-80 ס”מ ב-30 השנים האחרונות? הצלחתם לשים לב לזה? גם אנחנו לא. חוקרים בדקו מה הסיבה לנטייה ומצאו שייתכן שזה משאיבה מוגברת של מי תהום והעברתם למקום אחר.

אירופה היא, ללא ספק, היבשת שמתחממת הכי מהר. לא בטוח שהם הכי נפגעים ממשבר האקלים כי יש מלא מדינות עניות שכנראה סובלות יותר, אבל בואו נגיד שלא פיקניק אצלהם.

הורמון ג’יברלין יציל אותנו ממשבר מזון – כי זהו הורמון שמסייע ליבולים החקלאיים, וסוף סוף הצליחו לפענח אותו.

 

מזל שסיימנו במשהו קצת חיובי.

אנחנו היינו בידיים. תודה שקראתם אותנו גם כשאנחנו חופרים ולא יודעים לסנן אייטמים חדשותיים.

נתראה בחודש הבא!