חודש יוני הזוי לכולם.

מה זה מזג האוויר הזה? העולם השתגע. מרגיש כאילו אפוקליפסה בחוץ. יומיים שמש, יומיים אובך, יומיים סופות ברקים וגשמים, וחוזר חלילה. שינויי האקלים משנים את חיינו ומתי כבר ממשלות העולם ותאגידי הענק יבינו את מה שמיליארדים כבר מבינים? האזרחים הקטנים יבצעו שינויים בחייהם ויחיו חיים ירוקים יותר, טבעיים יותר, נקיים יותר, כי זה יותר טוב להם ולסביבה הישירה שלהם, אבל אם הממשלות והתאגידים לא יבצעו שינויים משמעותיים ודרסטיים, אז מה זה שווה כל מה שהאזרחים הקטנים עושים?

אחרי ששיתפנו פיסה מהמחשבות שלנו, לבלוג החודשי שמסכם את חודש מאי 2023:

לפני שנתחיל, הערה קטנה: הבלוג החודש נכתב בעזרת AI שעזר לנו לסכם מאמרים ארוכים ומחקרים מסובכים באנגלית לכדי פסקה קלה ופשוטה להבנה. אנחנו ערכנו, הוספנו, קיצצנו, ועשינו את זה שלנו, אבל לא עשינו את זה לבד.

אין על גרינפיס: תוצאת תחקיר של גרינפיס על התנהלות היזמים שקיבלו רישיון לקידוחי נפט וגז בשטח עצום בערבה חושפת שהרישיון לא אושר לחברות “ארבל” ו”שפיר הנדסה”. לאחר מאבק משפטי וציבורי, המשרד הודיע כי היוזמה לקידוחים נבלמה לעת עתה.

עוברים לפורטוגל: במאי 2023, פורטוגל הפיקה לראשונה יותר ממחצית מהחשמל שלה מאנרגיית רוח ואנרגייה סולרית. זוהי אבן דרך משמעותית עבור המדינה, שפועלת למעבר לעתיד של אנרגיה נקייה. הגידול בייצור האנרגיה המתחדשת נבע ממספר גורמים, למשל, השקעה מוגברת בפרויקטים של אנרגייה מתחדשת, תנאי מזג אוויר נוחים וירידה בביקוש לחשמל. הצלחת תוכנית האנרגייה המתחדשת של פורטוגל היא מודל למדינות אחרות המחפשות להפחית את התלות שלהן בדלקים מאובנים.

יער האמזונס: כריתת היערות באמזונס הברזילאי ירדה ב-68% באפריל 2023, בהשוואה לחודש המקביל ב-2022. זוהי רמת כריתת היערות הנמוכה ביותר מאז 2012. הירידה נובעת ככל הנראה ממספר גורמים, לרבות אכיפה מוגברת של חוקי איכות הסביבה, ומגיפת COVID-19. עם זאת, מוקדם מדי לומר אם מגמה זו תימשך. בדרך כלל, כריתת היערות מתגברת בין יולי לספטמבר, אז ייתכן שהאמזונס יחווה גל נוסף של כריתת יערות בהמשך השנה. אנחנו מקווים שלא כי ממשלת ברזיל התחייבה להפסיק את כל כריתת העצים הבלתי חוקית עד 2030, אבל ממשלות וההתחייבויות שלהן לא שוות הרבה.

הפליטות של האיחוד: פליטת גזי החממה באיחוד האירופי ירדה ב-4% בשלושת החודשים האחרונים של 2022, בעוד שהכלכלות צמחו ב-1.5%, וזו הפעם הראשונה שדבר כזה קורה. אלו חדשות מאוד משמחות ומה שאנחנו מצפים מכל כלכלה בכל מדינה לעשות. תודה. הירידה בפליטות נבעה ממספר גורמים, כולל מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים, הגברת היעילות האנרגטית וירידה בפעילות התעשייתית. הצמיחה במשק נבעה מהוצאות צרכנים והשקעות חזקות. הנתונים מצביעים על כך שניתן להפחית את הפליטות תוך כדי גידול הכלכלה. אלו חדשות טובות עבור האיחוד האירופי, שהתחייב להפחית את פליטת הפליטות שלו ב-55% עד 2030, וגם לנו.

הקאמבק של כלבי הים: כלבי ים עושים קאמבק בבלגיה, וצוות של מתנדבים עוזר להם להתקיים יחד עם בני אדם. יש צוות מיוחד שנוסד בשנת 2015 כדי לחנך את הציבור על כלבי ים ולמנוע פגיעה בהם. הצוות סייע בחילוץ ושיקום מאות כלבי ים, והוא גם פעל ליצירת מספר אזורי “כלבי ים בלבד” בחופים בלגיים במטרה להגן על כלבי הים מבני אדם יותר מידי סקרנים. כל הכבוד לצוות על העבודה החיונית שהם עושים.

קנאת הציפורים: ציפורים קטנות באיי גלפגוס קנאו מכלבי הים מבלגיה, אז הן החליטו לעשות קאמבק משלהן. ובכן: לוכדי הזבובים של דרווין, זן ציפורים זעיר שמקורו באיי גלפגוס, עושים קאמבק. המין היה פעם על סף הכחדה, עם רק 15 זוגות רבייה בשנת 2018. הודות למאמצי השימור, מספר זוגות הרבייה גדל ל-27 בשנת 2023. זהו שיפור משמעותי, ואנשי השימור, ואנחנו, מקווים כי המינים ימשיכו להתאושש ולהתרבות.

איי גלפגוס: אקוודור ביצעה את ההחלפה הגדולה בעולם של חובות-בשביל-הטבע (debt-for-nature) כדי להגן על איי גלפגוס הייחודיים לה. העסקה, שהוכרזה ב-9 במאי 2023, תגרום לאקוודור להמיר 1.6 מיליארד דולר (1.5 מיליארד יורו) מהחוב שלה להלוואה שתשמש להגנה על איי גלפגוס. ההלוואה תוחזר על פני 18 שנים, ואקוודור תתרום גם 18 מיליון דולר (16.8 מיליון אירו) מדי שנה למאמץ השימור. איי גלפגוס הם אתר מורשת עולמית של אונסק”ו והם ביתם של מגוון רחב של חיות בר ייחודיות, כולל צבי ענק, איגואנות ופינגווינים. החלפת חובות-בשביל-הטבע מנצחת הן לאקוודור והן לאיי גלפגוס – אקוודור תוכל להפחית את נטל החובות שלה, ואיי גלפגוס יהיו מוגנים עבור הדורות הבאים. אז זה טוב גם לנוף לכולנו.

מערב ארה”ב: מחקר חדש מצא כי שלג במערב ארצות הברית הולך ופוחת, מה שעלול להוביל למחסור במים בקיץ. המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת יוטה, מצא כי השלג ירד ב-10% בממוצע מאז 1950. ירידה זו נובעת ממספר גורמים, כולל שינויי אקלים, פיתוח מוגבר ושינויים בשימוש בקרקע. החוקרים טוענים כי הירידה בכמות השלג מהווה איום רציני על אספקת המים של מערב ארצות הברית, וקוראים למחקר נוסף על הגורמים לירידה ולפיתוח אסטרטגיות למתן את ההשפעות.

צפון-מערב אירופה: מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Climate Change מצא כי ימים חמים במיוחד מתחממים פי שניים מהר יותר מימי הקיץ הממוצעים בצפון מערב אירופה. המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אקסטר, השתמש במודלים של אקלים כדי לדמות כיצד השתנו התדירות והעוצמה של ימים חמים במיוחד במהלך 150 השנים האחרונות. החוקרים אומרים כי ממצאי המחקר הם “קריאת השכמה” לקובעי מדיניות, שצריכים לנקוט בפעולה דחופה כדי להפחית את שינויי האקלים.

חוות סולאריות: חוות סולאריות צפות מציפות את ארה”ב. חוות שכאלו בנויות על מקורות מים, מה שיכול לחסוך בקרקע ולהפחית את האידוי. הם גם מייצרים יותר אנרגיה מאשר החוות הסולאריות המסורתיות המוכרות לנו, מכיוון שהמים עוזרים לקרר את הפאנלים. חוות סולאריות צפות הן טכנולוגיה יחסית חדשה ודיי מבטיחה לייצור אנרגיה נקייה ומתחדשת.

חיים מבמבוק: בהונג קונג, קבוצה של צעירים מחייה את הנוהג המסורתי של פיגומי במבוק. פיגומי במבוק הם חלופה בת קיימא לפיגומי פלדה או אלומיניום, והם הופכים פופולריים יותר ויותר בהונג קונג ככל שאנשים נעשים מודעים יותר להשלכות הסביבתיות של הבנייה הקונבנציונלית. פיגומי הבמבוק ידועים כ”עכבישים” בגלל שניתן לבנותם בזריזות למדי. בעתיד הקרוב, אחרי שהם יבינו שאפשר לבנות מבמבוק יותר מרק פיגומים, כמו אלורה הרדי שעוד לפני 8 שנים פורסם שהיא בונה אחוזות מבקבוק.

פסולת אלקטרונית: אוסטריה סייעה לשלם עבור יותר מחצי מיליון תיקונים של מכשירים אלקטרוניים במטרה להפחית את הפסולת האלקטרונית. תכנית “בונוס התיקון” של אוסטריה, שהחלה ב-2020, מכסה מחצית מעלות התיקונים למכשירים כמו סמארטפונים, מחשבים ניידים, מכונות קפה ומדיחי כלים. בזכות התוכנית, כמות הפסולת האלקטרונית הנשלחת להטמנה ירדה ב-10%. תכנית בונוס התיקון היא חלק ממאמץ רחב יותר של ממשלת אוסטריה לצמצם את השפעתה השלילית על הסביבה. הממשלה גם קבעה יעד להגיע לאפס פליטות עד 2040.

ספיידרמן אוסף זבל? ג’ונתן אולנלוקון, פעיל איכות הסביבה מניגריה, התחפש לספיידרמן כדי להעלות את המודעות לבעיית הפסולת בקהילה שלו. אולנלוקון, שמנקה את רחובות אוסוגבו כבר למעלה מעשור, אומר שלהתחפש לספיידרמן עזר לו להתחבר לאנשים ולגרום להם לדבר על נושא הפסולת, ושהוא מקווה שהמאמצים שלו יעוררו אחרים לפעול כדי להגן על הסביבה. הסיפור של אולנלוקון הפך ויראלי, והוא זכה לשבחים על היצירתיות והמסירות שלו לעשות שינוי.

1.5 מעלות: ארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) הזהיר כי קיים סיכוי של 66% שטמפרטורת כדור הארץ תעלה מעל 1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הפרה-תעשייתיות למשך שנה אחת לפחות בין 2023 ל-2027. זה על הפנים, גם בגלל שהבטיחו לנו בהסכם פריז שהם מגבילים את ההתחממות הגלובלית למתחת ל-2 מעלות צלזיוס, רצוי ל-1.5 מעלות צלזיוס.

קרחון ת’ווייטס: מדענים מסקר אנטארקטיקה הבריטי מיפו את הסלע מתחת לקרחון ת’ווייטס, הקרחון הגדול ביותר באנטארקטיקה. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature, מצא כי הסלע הרבה יותר לא אחיד ממה שחשבו עד כה, עם מספר ערוצים עמוקים שיכולים לאפשר זרימת מי אוקיינוס חמימים מתחת לקרחון. זה יכול להאיץ את ההמסה של קרחון ת’ווייטס, מה שעלול להוסיף לעליית פני הים.

עשב ים ומנגרוב: חוקרים הציעו דרך חדשה למתן את שינויי האקלים על ידי שיקום מערכות אקולוגיות של החוף. עשב ים ומנגרובים, הידועים כמערכות אקולוגיות של פחמן כחול, לוכדים באופן טבעי פחמן דו חמצני מהאטמוספירה באמצעות פוטוסינתזה. חוקרים מצאו ששיקום המערכות האקולוגיות הללו יכול להסיר לצמיתות מיליארדי טונות של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. לנו זה נשמע מעולה, משהו שכל ממשלות העולם צריכות להשקיע בו ועכשיו.

בצורות הבזק: מחקר של חוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה מצא כי התדירות והעוצמה של בצורת הבזק צפויות לעלות עד 50% עד סוף המאה. בצורת הבזק היא סוג של בצורת המתפתחת במהירות על פני תקופה של שבועות או חודשים ועלולה לגרום לנזק נרחב ליבול ולמחסור במים. לממצאי המחקר יש השלכות חשובות על ניהול מים ואבטחת מזון, וחוקרים אומרים שעלינו לנקוט בצעדים כדי להסתגל לאיום ההולך וגובר של בצורת הבזק, כמו פיתוח יבולים עמידים לבצורת ושיפור נוהלי שימור מים. וגם לגדל את המזון שלנו בבית בכל מיני שיטות (זאת תוספת שלנו)

ועוד על בצורות: מחקר חדש מגלה שבסביבות קרות וקשות, בצורת יכולה למעשה להועיל לעצים על ידי הארכת עונת הגידול. הסיבה לכך היא שהבצורת יכולה להרוג צמחייה מתחרה, כמו עשבים ושיחים, מה שמאפשר לעצים לגשת ליותר אור שמש ומים. כתוצאה מכך, עצים בסביבות קרות וקשות יכולים לגדול יותר מאשר עצים באקלים ממוזג יותר. אלו חדשות טובות עבור יערות הקוטב הצפוני, שמתמודדים עם איומים הולכים וגדלים משינויי האקלים. על ידי הבנת האופן שבו הבצורת משפיעה על עצים, מדענים יכולים לחזות טוב יותר כיצד יערות יגיבו לשינויי האקלים ולפתח אסטרטגיות להגנה עליהם.

סנאים ארקטיים: צוות חוקרים מאוניברסיטת קולורדו סטייט מצא שסנאי קרקע ארקטיים משנים את דפוסי התרדמה שלהם בתגובה לשינויי האקלים. החוקרים חקרו אוכלוסייה של סנאים קרקעיים באלסקה לאורך תקופה של 15 שנים. הם גילו שהסנאים נמצאים כעת בתרדמה לפרקי זמן קצרים יותר ויוצאים מתרדמת החורף מוקדם יותר באביב. החוקרים מאמינים כי הסיבה לכך היא שהסנאים חשים שהאקלים מתחמם ושהם צריכים להתחיל לחפש מזון מוקדם יותר בשנה. ממצאי המחקר מוכיחים שלשינויי האקלים יש השפעה משמעותית על התנהגותם של בעלי חיים ארקטיים.

לוויתנים ימניים? הלווייתנים הימניים (?) באוקיינוס הדרומי הולכים ונעשים רזים יותר מכיוון שהמזון שלהם נעלם עם קרח האנטארקטי הנמס, ומכיוון שמקור המזון שלהם, קריל, נעלם ככל שהקרח נמס. המחקר מצא כי הלווייתנים הימניים מאבדים משקל בקצב מדאיג, וכי האוכלוסייה עלולה לרדת בשיעור של עד 30% בעשורים הקרובים, תוצאה ישירה של שינויי האקלים, וכי יש צורך בפעולה דחופה כדי להגן על הלווייתנים.

חקלאות ללא עיבוד: מחקר חדש שפורסם ב-Nature Communications מצא שחקלאות ללא עיבוד יכולה להאריך את הפוריות של שטחי הגידול בארה”ב עד 200 שנה. סיבה לכך היא שחקלאות ללא עיבוד מסייעת בבניית החומר האורגני באדמה, מה שעוזר לשמור על חומרים מזינים ומים. לממצאי מחקר זה יש השלכות חשובות על ביטחון תזונתי והפחתת שינויי אקלים. חקלאות ללא עיבוד, כך אנחנו למדים, היא סוג של חקלאות שאינה כרוכה בעיבוד הקרקע, מה שעוזר לשמר את איכות הקרקע ולהפחית את השחיקה.

הרי געש תת ימיים: מחקר חדש מצא שהר געש כבוי מול חופי פורטוגל יכול לאחסן עד 8.6 גיגהטון של פחמן דו חמצני, שווה ערך ל-125 שנים מהפליטות התעשייתיות של המדינה. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, מציע כי לכידה ואגירת פחמן בהרי געש תת-ימיים עשוי להיות כיוון חדש ומבטיח להסרה ואחסון של כמויות גדולות של גזי חממה מהאטמוספירה, כגון פחמן דו חמצני שנלכד מתחנות כוח או מתקנים תעשייתיים אחרים. עוד אומרים החוקרים שניתן להגדיל את הטכנולוגיה כדי לאחסן מיליארדי טונות של פחמן דו חמצני, תרומה משמעותית למאמצים הגלובליים למתן את שינויי האקלים.

ביוצ’אר: אחרי מספר מדריכים ומאמרים שנכתבו בבידיים, ומשהו שתרבויות הילידים באמריקה יודעים כבר אלפי שנים, סוף סוף גם החוקרים הגדולים נזכרו לגלות את הביוצ’אר ולראות את התרומה הגדולה שלו למאמצים למתן את שינויי האקלים. חוקרים מצאו כי ביו-פחם, סוג של פחם העשוי מביומסה, יכול לעזור להפחית את פליטת גזי חממה ולשפר את בריאות הקרקע. ביוצ’אר מיוצר על ידי חימום ביומסה בסביבה דלת חמצן, מה שיוצר חומר עשיר בפחמן. כאשר מוסיפים ביוצ’אר לאדמה, זה יכול לעזור לשפר את יכולת הקרקע לאגור מים וחומרי הזנה, והוא יכול גם לעזור להפחית את כמות גזי החממה המשתחררים מהקרקע. החוקרים מאמינים כי ביוצ’אר יכול להיות כלי רב ערך להפחתת שינויי האקלים ולשיפור הפריון החקלאי.

יש עוד המון מה להגיד ולסכם שקרה החודש. הבלוג הזה יכול להיות ארוך מאוד כי שלל אירועים, מחקרים וכתבות התפרסמו. אנחנו פשוט לא מצליחים לסכם הכול, ועד שנצליח כבר יהיה חודש יולי ונצטרך לפרסם בלוג חדש. אז אנחנו מפסיקים פה. מקווים שנהניתם ולמדתם כמה דברים חדשים, ועד הבלוג הבא,

סיונרה.

בידיים.