חודש מרץ 2022. מה אתה מספר?

דבר ראשון, הייתה לנו תחרות מופלאה החודש! תחרות מתכוני ליקוט של בידיים בשיתוף עם בת קיימא ושביל הליקוט. היו לא מעט מדריכים שווים, מקוריים שגורמים להזלת ריר. ויש לנו כמה זוכים מאושרים – טלאור שביל הליקוט היקרה vעניקה סדנת קליעת סלים של נירית זנדני מ”שורשים”. כדי שכל לקט יוכל לקלוע את הסל שלו כדי לאסוף בו את האוצרות שהוא מוצא בטבע. הזוכה הוא המדריך “כדורי אנרגיה עם טוויסט מדליק” של גילעד עמיר. וזה מה שטלאור כותבת: “אני בוחרת במדריך כי בהחלט יש בו טוויסט מגניב. אהבתי מאוד את שילוב הטעמים בין האזוב לחרדל. לקראת פסח זה גם אחלה בסיס לחרוסת”. לילך בת קיימא הנהדרת בחרה להעניק סל קלוע איכותי של מירי כהן-סגן. הזוכה המאושר בפרס הוא מתן יעקב גולן עם המדריך שלו “הטריק הכי חשוב שתלמדו על צריכת מזון מלוקט – EVER!!!“. וכך כותבת לילך: “מה שהכי אהבתי במדריך של מתן היא האפשרות הקסומה לדחוף חוביזה ואספסת לאוכל של הילדים בלי שהם ידעו! וברצינות – הטכניקה כל כך פשוטה ועם זאת פותחת עולם שלם של אפשרויות, שלא מצריכה ממני משאבים מיוחדים חוץ מחמש דקות בגינה, והיא מוסברת במדריך בצורה שפשוט עשתה לי חשק לנסות”. כל הכבוד מתן! . והמדריך שזכה במספר ההצבעות הכי גבוה הוא המדריך של מירב הראל “סושי אביבי”, שהוא באמת נהדר ומעולה ומגיע לו את כל ההצבעות שהוא קיבל. עשה לנו חשק, זה בטוח. מירב זוכה בספר המעולה של אורי מאיר-צ’יזיק “התססה מקומית”, ששמו מסביר את עצמו. מה ניתן להתסיס שצומח בסביבה שלנו, כולל הסברים מפורטים על לחם מחמצת. ספר מומלץ מאוד!

החודש ציינו, בין היתר, את יום המים העולמי (היה גם יום האישה, יום המעשים הטובים, יום העצים, פורים ועוד). מחסור במים הוא תופעה נוספת של שינויי האקלים שלא מקבל תהודה רחבה כמו זיהום האוויר. לכבוד יום המים, ד”ר עידן ברנע כתב טור דעה בYNET שבו הוא מסביר, האם התפלה היא התשובה למחסור העולמי במים.

מהעולם:

המלחמה באוקראינה עקובה מדם ומשפיעה על כל העולם. בין היתר, הפלישה הנוראית לאוקראינה מעודדת את העולם לנסות למצוא תחלופות לגז הרוסי ומעוררת שיח בקרב מנהיגים על אנרגייה, ובעיקר אנרגייה מתחדשת. על מנת להשפיע על כף המאוזניים, אירופה מחפשת פתרונות ואפיקים אחרים. אבל התלות בסין נותרת, ואתם בטח כבר יודעים מי החברה הכי טובה של רוסיה. בדיאלוג מעבר האנרגיה 2022 שנערך בסוף החודש בברלין, שוחחו על כך ארוכות, וציינו את החשיבות לעבור לאנרגיות מתחדשות ואנרגיות מבוססות מימן ירוק. ואכן, התהליך לכיוון הזה החל, שכן חברה אוסטרלית התחייבה לספק לגרמניה, הולנד ומדינות אחרות באירופה 5 טונות של מימן ירוק עד שנת 2030.

עוד מדיאלוג מעבר האנרגיה 2022 שהתרחש בברלין: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת הוציאה דו”ח של 348 עמודים שמפרט בדיוק כמה כסף, משאבים וזמן כל מדינה בעולם צריכה להשקיע בעשור הזה כדי לשמור את התחממות כדור הארץ על 1.5 מעלות צלזיוס. מצד אחד, מדובר במספרים מטורפים שנראים לא הגיוניים, מצד שני, הדו”ח כל כך מפורט שזה נותן תקווה. אם יש תוכנית אז יש מה לעשות. עכשיו רק צריך לעשות.

מישהו בגרמניה המציא מחמם מים שעובד על אנרגיה סולרית. קראנו את הכתבה, מודים באשמה, לא לעומק אבל רפרפנו, וזה קצת נשמע לנו כמו דוד המים הישראלי שיש בכל בית ובניין בישראל. לא נכנסנו לפרטים, אז אולי אנחנו טועים וזה ממש שונה בתכלית השוני. מוזמנים להאיר את עינינו אם אכן זה המצב. גם בגרמניה: החלה העבודה על המערכת הסולרית השנייה בגדולה בעולם, על גג של אצטדיון הכדורגל פרייבורג.

בהודו שברו שיא גינס עם העץ הסולרי הגדול ביותר בעולם. הוא מייצר הרבה חשמל. המון.

אוסטרליה היא המדינה המובילה בייצור חשמל סולרי ביתי. יותר מרבע מהבתים באוסטרליה מייצרים חשמל בעצמם! אבל לא רק באנרגייה סולרית היא מצטיינת – היא מצטיינת גם בייצור של מימן ירוק, משאב שהולך להחליף חלק מהדלקים הפוסיליים בעלי השימוש הרחב ביותר כיום. קצת טבע אוסטרלי: מלפפוני הים הטרופיים נמצאים בסכנת הכחדה, לא רק בשונית המחסום הגדולה (The Great Barrier Reef), אלא בכל העולם, וזה בשל הביקוש הרב בשוק הסיני. מלפפוני הים נחשבים הכרחיים ביותר לבריאות שוניות האלמוגים בעולם ודואגים לניקוי קרקעית האוקיינוס. ובשמים – חוקרים שמו מכשירי מעקב על גבי ציפורי עקעק אוסטרליות, אך הציפורים המתוחכמות סייעו אחת לשנייה והסירו את המכשירים, לתדהמת החוקרים.

יש מצב שאם נרצה לבקר אתרים היסטוריים באפריקה בעוד 20 שנה, נצטרך לעשות זאת עם שנורקל ומשקפת כי הם יהיו מתחת למים. עשרות אתרים היסטוריים ששרדו אלפי שנים יימחקו בשל עליית מפלס המים.

בטח שמעתם על אי הפלסטיק באמצע האוקיינוס השקט, נכון? עכשיו גם גילו בעלי חיים שעד כה התקיימו לאורך החופים ומעולם לא באמצע האוקיינוס הפתוח. החוקרים חוששים מההשלכות על המערכת האקולוגית הימית בעקבות נדידת אותם מינים של בעלי חיים שהגיעו על גבי רפסודות פסולת פלסטיק שנעות באוקיינוסים.

זוכרים את תאגידי הענק שהתחייבו להגיע לאפס פליטות? אז מסתבר שההתחייבות הזאת הייתה פומבית ותו לא, כי בפועל הם מחוייבים להרבה פחות. גרין וואש, מישהו?

ארה”ב: גדילה של 40% בייצור אנרגייה סולרית במהלך שנת 2021. אבל יותר מרעיש – באוניברסיטה באילינוי גילו בקטריה שצורכת גז מתאן ומייצרת דלק. מטורף! ועצוב: הבצורת בדרום-מערב ארה”ב היא הבצורת החמורה ביותר מזה 1,200 שנים.

העיר הירוקה הראשונה בעולם תקום לתחייה בקרוב! איפה? במחוז המזרחי של קהיר, במצרים. אבל מה זה בכלל עיר ירוקה? הכוונה לעיר שמתוכננת ובנויה כך שהיא מייצרת יותר חשמל נקי ואוכל ממה שהאוכלוסייה צורכת! העיר תחלוש על שטח של 580 דונם, תייצר 10,000 מקומות עבודה ותאכלס כ-35,000 אנשים מכל מעמדות האוכלוסייה.

בדרום קוריאה יש יעד תיירותי חדש: פרחי פאנלים סולאריים ענקיים הצפים על פני הנהר. הפרחים האלו הרבה יותר מיוחדים מסתם עוד יעד תיירותי, הם התחלופה לפחם עבור דרום קוריאה. בינינו, נראה מגניב. ועוד מדרום קוריאה – שם מצאו טכנולוגיה שתקצר את זמן הטעינה של רכבים חשמליים ל-9 שניות בלבד.

רק בישראל:

גאווה ישראלית: חברה ישראלית בשם BEEWISE עצבה ותכננה כוורות רובוטיות משוכללות שמגנות על הדבורים האהובות שלנו מכל מפגע. בטח הכוורנים ההוליסטים שבינינו יודעים שהכוורות המסורתיות הן המצאה מלפני 150 שנה שלא תואמת את הכוורות יערות הדבש הטבעיות של הדבורים. אולי באמצעות הטכנולוגיה הזאת נוכל לשמור ולשמר את הדבורים הכל-כך הכרחיות למערכת האקולוגית שלנו.

גאווה ישראלית #2: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו מוטנט בזן של אצה שמסייע בייצור מימן ירוק באמצעות פוטוסינתזה בסדר גודל תעשייתי. זו חדשה טובה מאחר ורוב המימן בעולם היום עודנו נחשב מימן אפור – משמע שתהליך ההפקה שלו הינו תהליך מזהם. אולי לאוניברסיטת תל אביב יש מזור?

גאווה ישראלית #3: יש לכם רכב חשמלי? בקרוב בישראל ולראשונה בעולם – תוכלו להטעין את הרכב שלכם בתחנות חשמל מופעלות מימן (כן, כן, ללא חיבור לרשת החשמל) המופק מגז האמוניה.

ישראל הציבה לעצמה יעדים שאפתניים (האמנם?) בתחום האנרגייה המתחדשת, אולי אפילו שאתפניים מידי. נגיד בנק ישראל טוען שאין לנו את המשאבים הכלכליים כדי לעמוד ביעדים, ושהמוצא של ישראל מההתחייבות עליה היא חתומה הוא לקזז עם מדינות אחרות. בכל מקרה, זה מסביר למה ישראל נכשלה להגיע ליעדיה גם בשנת 2021.

באיחור של שלוש שנים מאז החלטת בג”צ, ממשלת ישראל הגישה תוכנית לאומית למניעת זיהום אוויר. אממה, בשל מחלוקות ואי-הסכמות, הוחלט להסיר סעיף קריטי ביותר שהיה יכול להטות את הכף משמעותית – ענף התחבורה, שאחראי ל-24 אחוזים מכמות הפליטות בישראל הצפופה.

בעקבות לחץ של אירגונים סביבתיים, ביניהם החברה להגנת הטבע, המסלול של תחרות האופנועים “מינוס 400” ישתנה כך שייפגע כמה שפחות בטבע המדברי הנדיר שלנו ויעבור בעיקר בשטחי אש של צה”ל.