שלום לכולם.

חודש נובמבר תם לו ונשלם. החודש שבו החורף בישראל מתחיל באופן רשמי. ואיזה גשמים היו לנו החודש! גשמי ברכה.

גם בחירות היו לנו החודש. התוצאות הן לא התוצאות שאנחנו קיווינו להן… אנחנו קיווינו שיהיו יותר נציגים בכנסת בעלי אג’נדה סביבתית והתבדנו. כנראה שזה לא מספיק חשוב לאזרחי המדינה? שאלה טובה. לא משנה מה התשובה לשאלה, אין לנו ספק שעל הממשלה החדשה להתמודד עם השלכות משבר האקלים, לנסות לעמוד ביעדים שהציבה הממשלה הקודמת ולהגביר את התמיכה ביוזמות סביבתיות.

המונדיאל התחיל החודש! משחקי גביע העולם מהפנטים עולם שלם, מחזיקים אנשים מול מסכים, מאחדים בין אוהדים, מפרידים בין השונאים, ומתארחים לראשונה בהיסטוריה במזרח התיכון ובמדינה ערבית. קטאר המארחת הבטיחה והתחייבה שהאירוע המטורף והמושקע הזה, שעבורו נבנו במיוחד 6 אצטדיוני כדורגל, יהיה מאופס מבחינת פליטות הפחמן שלו. אתם מאמינים? אנחנו סקפטיים. ומה אומר מכון דוידסון על כך? מעניין. תקראו במאמר הזה.

מה היה לנו החודש בתחום האקלים והסביבה?

הייתה את ועידת האקלים בסיני, הוועידה שהוכרזה כגרין ווש אחד גדול. לא פלא כשקוקה קולה, מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם זו השנה החמישית ברציפות, היא הספונסרית העיקרית של הוועידה. מיכל טופז וד”ר יונת אשחר היו השליחות של מכון דוידסון לוועידת האקלים. הן כתבו מאמר פתיחה לוועידה שמסכם את כל מה שצריך לדעת על הוועידה (וגם: למה יש לה שם כל כך מוזר), והן גם פינקו אותנו במאמר שמסכם את הוועידה. אמ;לק זה מייגע ואיטי. לא המאמר, הוועידה. אמנם התקבלה הסכמה אחת חשובה ועיקרית לגבי מתן פיצוי למדינות הפגועות ביותר ממשבר האקלים, אבל לא הייתה התקדמות אמיתית במאמצים להתמודדות נכונה עם משבר האקלים ובלימת ההתחממות הגלובלית. בין היתר, בוועידה הזו נשמע קולם של העמים הפולינזיים שחיים באיים קטנים בלב האוקיינוסים שהיו בין הראשונים להיפגע מהשלכות משבר האקלים, וגם נשמע קולם של השבטים הילידיים באמריקה הדרומית. ועם זאת, דעתם לא נכללה בין מקבלי ההחלטות. וחבל.

נדמה שזו הוועידה המתוקשרת ביותר שהייתה עד כה. כל הערוצים, כל העיתונים וכל האתרים סיקרו את הוועידה ומעל אלף נציגים מישראל השתתפו בה, לרבים מהם מטרה משותפת – להראות שישראל היא מעצמת אקלים טק וחדשנות בתחום הסביבה. אך האם זאת האמת? קשה להאמין בזה כשאנחנו יודעים שהמשרדים הממשלתיים לא משקיעים מספיק ביוזמות סביבתיות, טכנולוגיות או חברתיות. מהצד השני, המשרד להגנת הסביבה פירסם את כוונתו לתמוך באירגוני סביבה וביוזמות סביבתיות בסכום של 12 מיליון שקלים בשנת 2023. למשל, ואולי זה יעניין פה מישהו מהקוראים שלנו, החברה להגנת הטבע בשיתוף המשרד להגנת הסביבה מעניקים תמיכה כלכלית באירגונים ובעסקים שפועלים לשמירה ולהגנה על הטבע והמגוון הביולוגי.

בביתן הישראלי בוועידת האקלים היו יותר מ-35 אירועים שונים בנושאים מגוונים: הפחתת פליטות גזי חממה, חדשנות אקלים, אדפטציה לשינוי אקלים, שמירה על המגוון ביולוגי, התמודדות עם תופעת המדבור, שיתופי פעולה אזוריים, ביטחון מזון, מים, אנרגיה, ועוד. הידעתם שאת אירועי הביתן הישראלי חתמו נציגי החברות הישראליות טבע, דיזנגוף סנטר, נתיבי ישראל ושורש? – שעל פי המשרד להגנתה הסביבה, “כולן מדגימות מנהיגות ירוקה ועשייה של ממש לאיפוס פליטות”. ואנחנו כזה… באמת?! כאילו, על דיזינגוף סנטר, אחד הקניונים העמוסים ביותר בישראל, כבר קראנו ודיווחנו שיש שם גג ירוק ומשתלה חברתית וגם קומפוסטר ענק בחנייה התת קרקעית, אבל זה עדיין קניון שמעודד את תרבות הצריכה. ובואו, באמת, טבע? חברת תרופות? נתיבי ישראל שבונים כבישים ומחלפים כשבעצם התשובה לזיהום מרכבים פרטיים הוא שיפור התחבורה הציבורית ולא בנייה של כבישים נוספים? ושורש. אין לנו מה להגיד על שורש. דווקא שמענו דברים ממש טובים עליהם.

בעקבות השתתפות ישראל בוועידת האקלים, המשרד להגנת הסביבה ערך סקר לגבי מה הציבור הישראלי יודע על משבר האקלים והאם היו מוכנים לעשות שינויים עבור המאבק במשבר? התוצאות, בקישור הזה.

אז מה היה חסר בוועידת האקלים והיה ממש קשה להתעלם מזה? אחריות. במיוחד מצד ארה”ב ונשיאה ג’ו ביידן שסירבו להתחייב לסיוע כספי למדינות החלשות שנפגעו ביותר ממשבר האקלים. לפחות מנהיגי העולם מתחילים להבין את מה שאנשי הפרמקלצ’ר והסביבה מטיפים לו כבר עשורים: חישבו גלובלית, פעלו מקומית. והנה, הרעיון הגיע גם לכלכליסט סוף סוף.

איפה תתקיים ועידת האקלים הבאה? באיחוד האמירויות. אנחנו היחידים שרואים בזה משהו בעייתי…? עוד ועידת גרין ווש מטורפת בחסות ענקיות הנפט..

מומחים מזהירים: עד שנת 2050 לא יישארו קרחונים במקומות כמו ילוסטון, יוסמטי והר קילימנג’רו.

חדשות לא טובות לענקיות הנפט וחברות הגז הטבעי. מכירים את הלפידים של שדות הנפט שבוערים לעיתים דיי קרובות ברחבי העולם, כמו הלפיד של בתי זיקוק במפרץ חיפה? זה נקרא שריפת גז מכוונת והיא קורית מכל מיני סיבות כאלו ואחרות שבגללן צריך לבזבז את הגז או הנפט הזה. ממחקר חדש עולה שפעולות של שריפות גז מכוונות משחררות לאטמוספירה פי חמישה יותר מתאן מכפי ששיערו. המחקר נועד להוכיח, יחד עם עוד מחקרים וממצאים רבים, שתעשיית הדלקים הפוסיליים אחראית להרבה יותר פליטות מתאן מכפי שהעולם חשב.

ובינתיים, עוד דליפה ממיכלית של קצא”א במפרץ חיפה.

פעילי אקלים באנגליה משתמשים בדרכים יצירתיות כדי להעביר את המסר שלהם. במהלך נובמבר, הם גרמו לסגירת מסעדת המישלן של השף המפורסם גורדון רמזי. נוסף על כך, הם התעמתו עם דיוויד אטנבורו בעת שאכל במסעדה בטענה שהוא לא פועל מספיק למען הסביבה.

דמפסטר דייבינג והצלת מזון הוא טרנד עולמי שהתחיל אצל האזרחים הפשוטים כמחאה על העלויות בסופר והדגמה שיש שפע שלא צריך לשלם עליו. מפה לשם, שלל ממשלות ומדינות ברחבי העולם אימצו מדיניות להפחתת אובדן ובזבוז המזון. ומה קורה בישראל? 37% מהיקף ייצור המזון בישראל נאבד ומתבזבז.

איך יכול להיות שישראל כל כך מלוכלכת, ניתן למצוא בפסולת פלסטיק בכל פינה, אתרי מטמנות הפסולת שלנו מוצפים, בקושי ממחזרים את הפלסטיק שאנחנו משתמשים בו, ובכל זאת מייבאים לפה כ-20 אחוזים מהפלסטיק שמתמחזר? ואיך יכול להיות שתאגיד ענק כמו חברת כימיקלים לישראל יכולה באופן חוקי לחלוטין להעביר “תרומות” לעיריית ערד כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות שם בנוגע לפרוייקט כרייה בקרבת העיר שיסכן את בריאות התושבים?

פינת החדשות הטובות:

נתחיל בכתבה שאנחנו לא בטוחים איפה למקם אותה, בפינת החדשות הטובות, או שם למעלה מעבר לכותרת המשנה. מדובר בכתבה שפורסמה באתר של המשרד להגנת הסביבה וטוענת ש-95 אחוזים מהחופים הפתוחים בישראל קיבלו ציון נקי עד נקי מאוד במדד חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו קוראים את הכתבה הזאת ואומרים לעצמנו… באמת? היינו בחופי ישראל, בעיקר אלו הפתוחים, ובמדד חוף נקי של בידיים הם מקבלים ציון מלוכלך עד נקי למראית עין. אז אנחנו מפעילים שיקול דעת, מחליטים להטיל ספק באמינות הכתבה ומבינים שהכתבה הזאת גם מטילה דופי וצל של ספקנות על כל שאר הדיווחים המגיעים מהמשרד להגנת הסביבה. מה דעתכם?

בהובלת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, נערך מחקר באוניברסיטת תל אביב על ההשלכות של זיהום אור על בעלי חיים. קראנו את הכתבה, באמת שזה מעניין, ועם כל הכבוד לחוקרים ולפרופסורית נגה קרונפלד-שור, לא למדנו משהו חדש. את כל מה שכתוב שם כבר ידענו. אמנם לא ירדנו לרזולוציות הקטנות ולא היינו לנו אסמכתות מדעיות להישען עליהן, אבל לא היה לנו ספק שאור מלאכותי ידי אדם הוא לא בריא, במיוחד לא בלילה, ובמיוחד לא לבעלי החיים. האם המחקר בוצע רק כדי לתת גושפנקה להחלת שינויים לגבי הארת המרחב הציבורי והכבישים?

יש קבוצת כימיקלים, שבשפה הפשוטה נקראת “כמיקלי נצח”, ובשפה הרשמית נקראת PFAS. הם מוכרים בתור הכימיקלים שמונעים ממזון להידבק למחבתות ולכן נחלו הצלחה רבה כשיצאו לאוויר העולם. אך עם הזמן גילו שהכמיקלים האלו יציבים במיוחד ויישארו בסביבה, ואפילו בתוך גוף האדם, להמון זמן, אולי אפילו לנצח. ומכאן, אתם יכולים לנחש, הגיע השם “כמיקלי נצח”. עד כה, מצאו נוסחות לפירוק רק חלק מהכימיקלים האלו ולא את כולם. עד המחקר האחרון שמצא שיטה יעילה, פשוטה וזולה (!) לפירוק הכמיקלים האלו ולטיפול בהם.

תקנה חדשה התקבלה בקליפורניה לפיה לאחר שנת 2035 תאסור מכירה של מכוניות שמונעות מדלקים פוסיליים ותאשר מכירה של מכוניות בעלות רמת פליטות נמוכה כמו מכוניות חשמליות ומכוניות מונעות במימן.

ובנימה דומה באירופה: תקן חדש בשם “יורו 7” ייכנס לתוקף ביולי 2025 והוא מסמן תחילתו של עידן חדש באירופה – ללא רכבים מזהמים. לעומת כל התקנים בעבר, התקן הזה, עליו מחוייבת גם ישראל, לא דופק דין וחשבון ליצרני הרכב והוא השלב הבא בדרך להפוך את אירופה לנקייה ממכוניות מזהמות, כך שהחל משנת 2035 יימכרו רק מכוניות חשמליות, מימניות ואי אלו טכנולוגיות הנעה נקיות שיומצאו עד אז.

הבונים להצלת העולם? ולא, לא מדובר בבונים החופשיים או בבונים דרור או כל תנועה כזו או אחרת שאולי עלתה בראשכם, מדובר בחיה המכרסמת עם השיניים הבולטות שבונה סכרים בנחלים ובנהרות – הבונה הקנדי. מחקר חדש שהציב בונים במקומות שונים לאורך נהר במדינת וושינגטון בארה”ב גילה שהמים שנאגרו בבריכות של הבונים התקררו בכ-2 מעלות מאשר המים שלא טופלו על ידי הבונים והתחממו בכמעלה. מגניב ממש. ויש עוד כמה ממצאים מגניבים שהתגלו במחקר, כל הפרטים בכתבה.

במהלך החודש נחתם הסכם בין ישראל לירדן שלפיו ישראל תמכור יותר מים לירדן, ובתמורה ירדן תקים בשטחה שדה סולארי ותמכור את החשמל הנקי לישראל. זה מה שנקרא בארטר פוליטי.

שונית המחסום הגדולה: אוסטרליה היא המדינה שבחזקתה שונית האלמוגים הגדולה ביותר בעולם. החדשות הטובות הן שהשונית מראה סימני התאוששות זהירים. אבל יש גם כמה דברים שעוד צריך לשים לב אליהם ולא לשמוח מוקדם מידי.

קהילת עצי השיטה במדבר הישראלי פוחתת ונמצאת בדעיכה. מאמר חדש של קק”ל ממליץ להציל את המערכות האקולוגיות במדבר על ידי שתילה של עצי שיטה רעננה הצומחים פרא בירדן השכנה אבל לא בישראל.

כל מיני פרוייקטים של משרדים ממשלתיים יצאו החודש לפועל, רגע לפני החלפת הממשלה. למשל, יישום התוכנית הלאומית להצללת הערים והמרחב הציבורי בישראל החל החודש. וגם, פרוייקטים לשיקום נחלים, ניהול נגר וניקוז בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. נוסף על כך, המשרד להגנת הסביבה יממן רכישה של מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית שיותקנו באי אלו מוסדות, מבנים ממשלתיים ובתי עסק, כחלק מיישום אסטרטגיית הפסולת הלאומית.

בוועידת האקלים, הציג המשרד להגנת הסביבה פיתוח ישראלי חדש – כלי המפות הלאומי לסיכוני אקלים, שייראה איפה הם האיזורים עם סכנות להצפות, ועוד.

המצאה חדשה בשוודיה: שירותים חדישים שמפרידים בין השתן לצואה ומכינים מהשתן כדורי דשן לשימוש בגינה. בסך הכול חמוד ודיי מגניב, אבל גם קצת מיותר כשיש המצאה אדירה כמו הום ביוגז שהופכת גם את הצואה וגם את השתן לגז בישול והומוס. יכול להיות שהם לא שמעו על הום ביוגז שם בשוודיה?

פיתרון לבעיית הנדל”ן? ישראל כבר נחשבת אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, ובצירוף קצב גידול האוכלוסין במדינה, המצב לא עתיד להשתפר. פיתרון ישים אחד שהועלה לאחרונה מחקה מודלים קיימים בערים במדינות שונות בעולם: מסחר במרחב התת קרקעי. להקצות את השטחים התת קרקעיים, שבישראל משתמשים בהם בעיקר לחניונים, תשתיות, ומקלטים, גם לבתי עסק ומבנים ציבוריים.