בחייאת ספטמבר, חיסלת אותנו. כמה חגים כמה! כמה אוכל כמה! כמה פקקים כמה! והעיקר – מלא זמן עם המשפחה. מלא זמן להקדיש לתחרויות הכי מקיימות ברשת – התחרויות של בידיים! עכשיו רצה תחרות יצירה ושימוש חוזר ואנחנו מתרגשים לקרוא את המדריכים שתכתבו עבורה!

אנחנו פה שוב, כבר חודש מי-יודע-כמה ברצף, עם כל העידכונים הכי חשובים על הסביבה, האקולוגיה, וכן, גם משבר האקלים. כל המידע שהצלחנו למצוא במקום מרוכז אחד. מקווים שתהנו, כמה שאפשר :)

 

משבר האקלים:

נפתח בחדשות טובות! יותר מ-200 חברות ענק ברחבי העולם חתמו על הסכם התחייבות להגיע ל-0 פליטות עד שנת 2040. בין החברות גם: אמזון, טוויטר, פרוקטר אנד גמבל (הנוראיים) ועוד.

ומנגד, בישראל פורסם דו”ח מרשם פליטות הסביבה לשנת 2020 על ידי המשרד להגנת הסביבה בתחילת החודש. פרופסור עדי וולפסון וכרמל הורוביץ הכינו גרפיקה שמדגימה ומסבירה בדיוק מי הם החברות המובילות בדו”ח המזעזע וכמה עולה הזיהום שהן גורמות.

ונמשיך בסיפור מעניין ומעורר זעם לא פחות: בשנת 1985, לפני מעל ל-35 שנים, נכנסה אמנת וינה לתוקף כחלק מתכנית האו”ם לסביבה. האמנה דנה במצב שכבת האוזון של כדור הארץ שנועדה להגן על החי והצומח מפני קרינה אולטרה-סגולה. על פי החלטות האמנה יש לחדול לחלוטין משימוש בכימיקלים מלאכותיים שמגדילים את החור באוזון ומסכנים את תושבי הפלנטה. כמו הרבה אמנות והסכמים שקראתם עליהם בשנים האחרונות, גם על האמנה הזאת ישראל חתמה. ומאז מציינים את יום ההגנה על האוזון הבינלאומי ב-16 בספטמבר. מוסר השכל: מסתבר שצריך 45 שנים כדי לגרום לתאגידים ולממשלות להפסיק להשתמש בכימיקלים שעד זמן לא רב קודם לכן, בכלל לא היו קיימים… ומה קורה בישראל? חדשות טובות: אנחנו לא מייצרים את הכימיקלים האלו. חדשות פחות טובות: אנחנו מייבאים אותם ובכמויות. חדשות מתבקשות: השרה זנדברג כבר פנתה לגורמים המתאימים כדי שאולי לפחות באמנה הזאת נצליח לעמוד. עידכון: כיום החור באוזון נמצא מעל הקוטב הצפוני וגודלו יותר גדול מיבשת אנטרקטיקה. קטן, בסך הכל, לא משהו רציני בכלל… או כמו שאנחנו אוהבים להגיד: no biggie.

לאחר שבחודש שעבר פגעה קשות בעיר ניו-אורלינס שעוד מתאוששת מהפגיעה של הוריקן קטרינה לפני מספר שנים, הגיעו שרידי הסופה “איידה” לניו-יורק וגרמו לשיטפונות כבדים בתפוח הגדול, לסגירת תחנות הרכבת התחתית באיזורים מסוימים, להצפות בכבישים, ולסגירת נתיבי התחבורה ושדות התעופה בניוארק ובניו ג’רזי. הסופה הטרופית איידה הייתה הוריקן בדרגה 4 במדינת לואיזיאנה והשאירה שם הרס גדול וחורבן לפני שתקפה את ניו-יורק. לתמונות וזעזוע, בקרו בכתבה של YNET. ובכתבה אחרת של YNET: מחקר צופה שכבר העתיד הקרוב הולך להיות בלתי נסבל – מגה-בצורות באמריקה הצפונית, שריפות ענק ועוד פליטות. למישהו יש חדשות טובות איפשהו?!

הכתבה הבאה יכולה להשתייך גם לסעיף הבא מאחר והיא עוסקת בזיהום של חופי ישראל. אסון הנפט הגדול שפקד אותנו ביום חורפי אחד בפברואר האחרון לא לגמרי מאחורינו. כתם נפט ענק עוד משוטט לו בים התיכון ומאיים על חופי ישראל בכל סערה ומשב רוח. ולא רק זה – עכשיו גם חומר שחור דמוי פחם נשטף לחופי ישראל, מפלמחים ועד חוף הבונים. טוב, כשאנחנו כותבים עכשיו אנחנו מתכוונים לפני שבוע. עדיין לא לגמרי ברור מה זה החומר הזה ומאיפה הוא הגיע, אבל מה שבטוח שהוא לא טוב. פשוט לא טוב. לאף אחד.

אירגון הבריאות העולמי החמיר את התקנים המותרים לריכוזי חלקיקים מזהמים באוויר. זה מעולה לבני האדם, פחות טוב למפעלים המזהמים במדינת ישראל שגם ככה לא עמדו בתקנים הישנים והפחות מחמירים. מסתבר שכ-7 מיליון בני אדם מתים מידי שנה כתוצאה מזיהום אוויר. זה הרבה יותר מכל האנשים שמתו מקורונה בכל השנתיים האחרונות. לכן אירגון הבריאות העולמי שם לו למטרה, כך הצהיר, להציל חיי מיליונים מזיהום האוויר.

כדי לתמוך בהחלטה, 230 עורכים של כתבי עת רפואיים הכריזו על סכנות משבר האקלים כבלתי הפיכות ויצאו בדרישה מהממשלות להתחיל לעשות משהו בנידון במיידי. בהקשר אחר אבל דומה, 31 מומחי אקלים ישראלים חברו יחד ודנו בפתרונות לצמצום ההשפעה השלילית של המשבר על חיי בני האדם. אחד הפתרונות הבולטים: שתילת עצים במרחב העירוני כדי לנסות להציל את השטחים הפתוחים מפגיעה. עוד בנושא: מסתבר שכשליש מכלל מיני העצים בעולם נמצאים תחת סכנת הכחדה, וביניהם מיני אלון, מגנוליה ומייפל. מדובר בעלייה מטורפת משנים עברו ובנתון ששובר לנו את הלב.

הקורונה נהייתה דבר בשגרה, ביבי כבר לא ראש ממשלה, מה שאומר שאפשר להתפנות להתעסק שוב במה שחשוב ולהפגין על מצב האקלים שלנו, על הסכמים נוראיים שפוגעים בנו כמו ההסכם עם קצא”א ומתווה הגז, על קידוחי נפט ופיצולי שמן. אנחנו רואים בנושא האקלים חשיבות עליונה. בכל יום שבת בשעה 18:00 מפגינים בגשרים ברחבי הארץ, ובשעה 20:00 מפגינים מול ביתו של ראש הממשלה החלופי ושר החוץ יאיר לפיד ובצמתים מרכזיות. זה הזמן להפעיל לחץ ציבורי וכדאי שיהיה כמה שיותר כבד. מרגש עד כדי צמרמורת ומאכזב במידה מסוימת שאת מחאת האקלים בישראל מובילים הנוער. YNET החליטו לעשות כתבה על 4 נערות יוצאות דופן במיוחד במאבק הזה שהן מובילות, הגרטות של ישראל.

האם יפתיע אתכם לשמוע שהקיץ האחרון היה החם ביותר באירופה מאז החלו המדידות? למרות הגשמים והשיטפונות – זאת האמת. החלק העצוב ביותר הוא שכל קיץ מעתה ועד שמשהו ישתפר יזכה לתואר הקיץ החם ביותר. נתון שעלול להפתיע אתכם וקשור קשר ישיר: בניו-זילנד תועד החורף החם ביותר ב-100 השנים האחרונות. ויש כאלה מדענים ומומחים מכל העולם שטוענים שהמצב לא ישתפר, שכבר איחרנו את המועד, ושהתחזית הרבה יותר גרועה ממה שאנחנו צופים; האו”ם צופה ומתריע כי פליטת גזי החממה עלולה להכפיל את עצמה עד 2030, למרות כל המאמצים האנושיים. ייאייי….. הסיבה נעוצה בכך שייתכן ואיחרנו את המועד. שריפות ענק משתוללות כל השנה ברחבי הכדור ופולטות טונות של גזים לאטמוספירה. למעשה, השריפות בקיץ האחרון בהמיספרה הצפונית שברו את כל השיאים מבחינת פליטות הפחמן. התפרצויות הרי געש גם הן מוסיפות ומשפיעות על מאזן הגזים באוויר. התפרצות הר הגעש באי הקנרי לה פלמה עלולה להימשך כ-3 חודשים שבמהלכם ייפלטו כ-9,000 טון של גופרית דו-חמצנית ביום. ליבנו עם הטבע שהושמד, חיות הבר, והאנשים שקיפחו את חייהם ואיבדו את ביתם ורכושם. משתתפים בצערכם.

אז מה דעתכם, האם הרשויות בישראל ערוכות לחורף הקרב ובא? גשמים עוצמתיים בתקופות זמן קצרות, בעיות ניקוז, שיטפונות, הצפות… החורפים האחרונים גבו חיי אדם ללא סיבה. האם הופקו לקחים, האם הוסקו מסקנות, האם התקבלו החלטות? האם ישראל ערוכה להתמודדות עם משבר האקלים? אנחנו רוצים להאמין שכן אבל זאת כנראה אמונה חסרת שיניים.

לפחות בתחום החקלאות מנסים להתכונן. משרד החקלאות פתח אתגר חדש לחברות מתחום האג-טק שיעזרו לחקלאות הישראלית להיות יותר ברת-קיימא ולקבל כלים איך להתמודד עם משבר האקלים ולא להחמיר אותו יותר. כי משבר האקלים משפיע לא רק על מזג האוויר, אלא על כל סחר המזון העולמי, ואין לדעת לאיזה מצב נגיע. אם אתם שואלים אותנו? הזמן לדעת לגדל את האוכל שלכם בעצמכם היה אתמול.

 

הים התיכון ומפרץ אילת:

בסוף חודש אוגוסט דלף כתם נפט של 800 קמ”ר מתחנות כוח בסוריה ועשה את דרכו לכיוון חופי קפריסין, עם סיכוי קלוש להגיע לישראל. אנחנו לא יודעים מה קרה בסוף עם הנפט ולאן הוא הגיע, ההשערה שלנו היא שהוא עדיין נע שם איפשהו בים התיכון בין טורקיה לקפריסין, והגיע לכמה איים בצפון קפריסין. אם אתם מגלים משהו חדש לגבי הכתם הזה, מוזמנים לעדכן אותנו ואנחנו נשתף את זה בבלוג הבא.

אבל את מי מעניין דליפות ממדינות אחרות כשיש לנו את קצא”א שלנו שתדאג לנו לדליפות נפט כחול-לבן? אומרים שלא רחוק מאשקלון, בין הים לבין מה שהיה פעם שדות, יש עכשיו דחפורים וגדרות וחקירות פליליות (על משקל השיר “אבסורד” של שלמה ארצי). ועכשיו ברצינות: עד לא מזמן קצרו בשדה הזה תירס, עכשיו הוא כתם שחור כנראה לנצח. צינור של קצא”א באורך 12 מטר נמצא תחת חקירה במשרדי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו נושאים בקשה למקבלי ההחלטות ונושאים תפילה לאלה (זנדברג, אלא מי?) שיפסיקו לאלתר את הפעילות של קצא”א שמסכנת את כל תושבי ישראל באשר הם – בני אדם וחיות כאחד – ומסכנת את הקיום שלנו במדינה הקטנה והצפופה הזאת. מספיק להתמודד עם הקורונה, עם הפגנות, עם מצב רגיש בשטחים ובעזה, עם התיישבויות בלתי חוקיות, עם האיום האיראני, עם חיזבאללה…. לפחות תורידו לנו את קצא”א מהדאגות. באמא’שכם.

כנראה שרבים מכם כבר חשתם בזאת, או קראתם על כך, שהים התיכון מתחמם יותר מהר מהאוקיינוסים מאחר ומדובר באגן סגור עם כניסה ויציאה אחת טבעית (מיצרי ג’יברלטר) ועוד אחת מעשה ידי אדם (תעלת סואץ). נשתף כאן כתבה נוספת על הנושא שפורסמה במגזין “זמן ישראל” על ידי אביב לביא בה הוא מראיין את ד”ר איה לזר מהמכון לחקר ימים ואגמים שאומרת באופן חד משמעי – גל החום הימי בישראל נמשך מעל לחצי שנה כל שנה. טמפרטורת הים השנה הגיעה לשיא של 32 מעלות. רמת המליחות של המים עלתה. המדוזות פורחות. ואנחנו שוחים במרק לא כל כך טעים… עם שקיות ביסלי משנות ה-80.

אם זה לא מספיק שאנחנו משמידים את הים התיכון – גם ים סוף לא במצב מזהיר כל כך. שונית האלמוגים באילת נפגעה קשות, אמנם פחות משוניות אחרות ברחבי העולם, אבל זאת סיבה מספיק טובה כדי לדרוש הפחתת הלחץ על מפרץ אילת וים סוף. מניטור שבוצע לאחרונה על ידי רובוט מיוחד שהורד לקרקעית הים במפרץ אילת התגלתה כמות פסולת קשה פי אלף (!!) מבים התיכון. קיבלנו מדינה מלאה באוצרות טבע ופלאי עולם – המקום הנמוך ביותר בעולם, העיר הקדושה ביותר בעולם, שונית אלמוגים מיוחדת להפליא, ראשית ההתיישבות האנושית החלה באיזורנו.. ומה אנחנו עושים עם כל הטוב הזה? ניחשתם נכון. לא טוב. אנחנו עושים לא טוב.

היי, אז הים התיכון לא רק מתחמם ומזוהם ומלא בננו חלקיקי פלסטיק, והחופים שלנו לא רק מזדהמים בנפט ומלאים בפסולת, צוקי הכורכר גם קורסים. איזה יופי! עוד מלפני שהחלה בנייה מאסיבית על גבעות הכורכר שבין חדרה לאשקלון היה ידוע כי עלולות לקרוס; במהלך השנים אכן קרסו ולכן הבנייה הייתה לאורך החוף ובמרחק מה מקו המים. למרות משבר האקלים התקשורתי והמפורסם ולמרות כל האזהרות בשבעים השנים האחרונות (לחלקכם זה יישמע מפתיע, אבל אזהרות ממשיות על האצת ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים שיגיעו בעקבות החלו כבר בשנות ה-50), לא הופחתה הבניה על מישור החוף אלא להיפך – היא הוגברה ואף ניבנו מספר מרינות חדשות, כשבתכנון לבנות עוד 6 מרינות בקו שבין הרצליה לחיפה. והנה, זה קרה – המצוק קרס בחוף אפולוניה, אחד מהחופים של צפון הרצליה. הכתובת הייתה על הקיר. הייתכן והים כועס עלינו?

32.5 מיליון שקלים נותן המשרד להגנת הסביבה לרשויות החופיות על מנת להוציא את חד-הפעמי מחופי הים. חבל לנו לבשר זאת למקבלי ההחלטות והמשפיעים על המדיניות, אבל עד שחד-הפעמי לא ייצא מחיינו כליל, הוא לא ייצא מחופי הים שלנו ומהטבע שלנו. פשוט תפנימו. חד-פעמי – לא בלקסיקון שלי!

 

אנרגיות מתחדשות:

כנראה שכבר שמעתם שישראל לא הגיעה ליעדים (הנמוכים למדי) שהציבה לעצמה – 10% אנרגיות מתחדשות עד סוף 2020. האכזבה הגדולה (לא באמת) גרמה לחברת החשמל למנות לא אחד, לא שניים, אלא שלושה פרוייקטורים עבור היעד הזה. האירוניה במהלך הוא שישראל באופן שיטתי לא מגיעה ליעדים שהיא מציבה לעצמה בכל ההסכמים בהם היא חתומה, אז אנחנו לא מופתעים אם גם עד סוף שנת 2021 (הדד-ליין החדש, הוא אוטוטו מגיע!) לא נגיע ליעד (הנמוך למדי) של 10% אנרגיות מתחדשות. אנחנו עוקבים אחרי זה.

זה נראה לנו קצת אבסורדי ומשעשע שבכל העולם מתעסקים בהפחתת פליטות, לא רק של פחמן דו חמצני אלא גם של מתאן וגזים מזיקים אחרים, אבל מה קורה בישראל? לפני שנדון בזה, קצת רקע: גז מתאן מסוכן פי 86 מפחמן דו חמצני ב-20 השנים הראשונות שהוא משתחרר לאטמוספירה. לכל אלו שאינם בקיאים – הוא משתחרר בכל שלב בתהליך הפקת אנרגיה מגז, החל מכריית הגז, ממשיך בשינוע ועד השימוש בו. נשיא ארה”ב ביידן מכנס מפגשי פסגה של הכלכלה הבינלאומית כדי להאיץ את צמצום פליטות המתאן ולהציב יעדים שאפתניים יותר, וישראל מנסה למכור את הגז שלה כמה שיותר מהר לכל המעוניין, בטוענה שזה דווקא כן סביבתי. אירופה מתחייבת להפחית בפליטות המתאן, בזמן שישראל מתכננת למכור את הגז שלה לאירופה. אני חושבת שמישהו בשרשרת שם למעלה לא מחובר למציאות ולא בקיא במדע העכשווי. אבל מי?

קארין אלהרר היא שרת האנרגיה מטעם מפלגת יש עתיד. הרבה מתקוותנו תלויה בה ובהחלטות שהיא תקבל. אחת הבשורות המשמחות שקיבלנו היא שהשרה ומשרדה לא ייתנו אישורים נוספים לקידוחי נפט חדשים ביבשה מאחר והיא רואה שמדובר במקור אנרגיה מזהם. כל הכבוד לשרה! זאת התחלה טובה, אבל נתת לנו אצבע ואנחנו רוצים את כל היד. הפסיקי גם את הקידוחים בים! מעבר למאה אחוז אנרגיות מתחדשות לאלתר!

ויתרה מכך – המינימום שאנחנו דורשים הוא התעסקות בנושא. אנחנו שותפים לדעה הרווחת בקרב האירגונים הסביבתיים על נאומו של בנט. כל מנהיגי המעצמות הגדולות נגעו בנאומם בנושא משבר האקלים וזיהום האוויר, ובנט מה? מגיע לייצג את ישראל ולנאום בפני כל העולם וכל שעשה היה לדבר על האיום האיראני (לא מאסנו בזה קצת?), על הצלחת ישראל במבצע החיסונים (אל תיקח קרדיט על זה בבקשה), טען שישראל שוחרת שלום (פספסנו משהו?) ושאנחנו מקום ראשון בקדמה ובטכנולוגיה. וזאת הנקודה שבה אנחנו מתחילים לצקצק לשון. נכון, ישראל מובילה בהייטק ובפיתוח מערכות מידע ובאינספור דברים טכנולוגיים, אבל הפיתוחים הטכנולוגיים החמים ביותר כיום הם כאלו שמנסים למצוא פתרונות למשבר האקלים. יותר יוזמות כאלו צריך לראות, וזה מה שהעולם רוצה, וזה למה אנחנו מאוכזבים, אדוני ראש הממשלה.

הטכנולוגיה שהעולם רוצה לראות היא טכנולוגיה מהסוג הבא: מכונות שמנקות את האוויר על ידי ספיחה של פחמן דו חמצני. המתקן יכול לקלוט עד 4,000 טון פחמן בשנה! מדהים!

 

ציפורי ארצנו:

באחד מהבלוגים שלנו נגענו בנושא טורבינות הרוח במועצה האזורית גלבוע שאמנם מספקות חשמל ממקור מתחדש, אבל באותה הנשימה גם פוגעות אנושות בציפורי ארצנו, ציפורי הבר הנודדות, ציפורים חשובות וקריטיות למאזן האקולוגי (כמו כל בעלי החיים). בקיבוץ גבע כמעט והחל פרויקט הקמת טורבינות רוח בשטח הקיבוץ, הסכם שנחתם מאחורי גבם של חברי הקיבוץ וסוכל ברגע האחרון. אך הסוגיה לא מסתיימת שם. לכל מי שלוקח את הטיעון הזה ומפנה אותו כנגד אנרגיות מתחדשות – עשו אחורה פנה בבקשה. גם עמודי מתח גבוה גורמים להרג של ציפורים. במקרה הנ”ל מדובר בעשרות של חסידות שמחפשות מקום גבוה לנוח בו ומוצאות אותו בעמודי המתח הגבוה, מאחר והן לא מוצאות צמרות של עצים גבוהים. זה לא כל כך נעים לראות חסידה מפוחמת למרגלות העמוד, וזה לא כל כך נעים לדעת שיש לסוגיה הזאת פתרון, אבל היישום שלו מתעכב. אנחנו מרחמים על בעלי החיים בעולם שצריכים לנסות לחיות לצידנו, אנחנו השותפים לבית הכי גרועים שיש.

האם שמעתם על אחד, שמו אופיר בן חמו, שמחלץ ומציל עופות בר נודדים ממוות על ידי תשתיות של בני אדם? ישנם מספר סרטונים שלו שרצים ברשת על מבצעי ההצלה שלו שמתרחשים, לצערנו הרב, כל הזמן. למשל, באחד הסרטונים אתם יכולים לראות מבצע חילוץ דיה שחורה מתוך תעלה המובילה מים לבריכות דגים. סרטון נוסף מראה איך הוא הציל חסידה שחורה שהייתה כלואה ברשתות המכסות את בריכות הדגים.

תמונה מרגשת של אופיר עם חסידה שהציל:

 

חינוך:

לפעמים יש כתבות שגורמות לנו להתעצבן. לא בגלל הכתבה או הכתב, חלילה, אלא בגלל שהנושא שהיא מסקרת והחדשה שהיא מספקת מכעיסה אותנו. מבדיקת עמותת שקוף עולה שחברות שאנחנו לא אוהבים ולא מעריכים (קצא”א למשל) משתמשות בכוח שלהן, ובחסות משרד החינוך, על מנת לחנך אלפי תלמידים להיות עיוורים לזיהום ולהרס שהן גורמות. בעצם – שקרים במצח נחושה. אז אתם מבינים למה ידיעות כאלו גורמות לנו להרגיש כעס ותסכול. איך הן גורמות לכם להרגיש?

 

לחץ ציבורי:

גם את הנושא הזה שיתפנו באחד הבלוגים האחרונים שלנו – המאבק של תושבי הגליל המערבי נגד כריתה של מעל ל-100 עצי אקליפטוס עתיקים. עכשיו נשתף שהמאבק של התושבים בשיתוף המועצה האזורית מטה אשר צלח וההכרעה הייתה לטובת העצים! תוואי המטרונית שנועד לשחרר את תושבי הגליל מהפקקים לא יעבור שם ושדרת העצים העתיקים והמרהיבים ביופיים תישאר על קינה.

שלט שהוצמד לעץ בבית החולים מאיר בכפר סבא. כמה נקודות לשימור: 1. שלטים כמו זה יכולים למנוע כריתת עצים ברחבי ישראל. 2. שימו לב שהשלט איננו מחובר לעץ אלא לעמוד שנמצא ליד העץ. כי זה חשוב – לא לקשור עצים, לא לתקוע בהם מסמרים וברגים מיותרים, ולנסות להתייחס אליהם כמו מה שהם – חלק מהמארג האקולוגי העדין בו אנחנו חיים, שנקרא כדור הארץ.

לא לבעלי לב חלש – תמונות קשות לעיכול של התעללות בעגלי פרות חסרות ישע במושב בדרום. נושא נוסף שהלחץ הציבורי השפיע ושינה בו!

יש! חדשות טובות! הלחץ הציבורי עזר! מערת איילון בעלת הביוספירה הנדירה לא תיהרס! תודה לאירגונים הסביבתיים, לבכירים באקדמיה ולאנשים שאכפת להם. בידיים מודה לכם בשם הטבע הנואש.

מהעולם:

בפריז החליטו להגביל את מהירות הנסיעה ברכבים ל-30 קמ”ש בכל העיר מלבד בכבישים המהירים החוצים את העיר. הסיבה לכך היא הרצון להפחתת זיהום האוויר הנגרם מרכבים ועידוד רכיבה על אופניים על פני רכבים. ההחלטה נכנסה לתוקף לאחר שמעל ל-60% מתושבי העיר העידו בסקר שהם בעד ההחלטה. בספרד אוסרים על סופרים ורשתות מזון לעטוף ירקות ופירות בפלסטיק ובניילון, כחלק מהמאבק להפחתת זיהום פלסטיק. בניו-יורק לא ימכרו רכבים מזהמים אחרי 2035. התגובה שלנו: האימוג’י של האדם עם היד על המצח מתוסכל מהטמטום שהוא נחשף אליו. ברצינות, אם לא נפעל עד 2035 לא יהיו מי שינהגו ברכבים, נטולי זיהום שיהיו.

האמזונס ותושביו קוראים לעזרה מאזרחי העולם ומבקשים שיחתמו על עצומה המתנגדת לנשיא בולסנרו ולהצעות חוק שבמידה ויעברו, ייתנו יד חופשית לתאגידי ענק לעשות ביערות האמזונס המקודשים כראות עיניהם, וכולנו יודעים מה זה אומר. ההצבעה הייתה אמורה להתקיים לפני כמה ימים אך נדחתה ל-10 באוקטובר. יש עוד שבוע, אולי אפשר להשפיע. אנחנו חתמנו על העצומה, שלחנו את המיילים ועשינו את הקצת שביקשו מאיתנו. אנחנו לא יודעים אם זה יעזור או לא, אבל בשביל הסיכוי הקטנטן שכן ו-5 השניות שזה גזל מזמננו – לא יכולנו להגיד לא.

ג’ף בזוס מנכ”ל אמזון יתרום מיליארד דולר לשימור הטבע, וזה במסגרת תכנית 30X30 – הגנה על 30% מהקרקע והים עד 2030 בסכום של בסך הכל 10 מיליארד דולר. זה מאוד אדיב ונחמד מצד ג’ף, באמת פילנטרופי מצידו. אנחנו רק חושבים לעצמנו כמה הרס וחורבן נוצר בעולם כדי שהוא יוכל להתעשר כל כך? כמה אמזון תרמה למשבר האקלים? הרי אמזון כולה מושתתת על תרבות צריכה רעבתנית שלא יודעת שובע, וכך בזוס עשה את כספו. האם נמר הפך חברבורותיו? המממ….

 

נשאיר אתכם עם תהייה זו ונסיים להפעם.

שיהיה שבוע טוב וחודש אוקטובר קל ומהנה.

וזיכרו: זמן מושלם להכנת הגינה לחורף ולשתול עלים ירוקים, מנגולד, תרד, סלק ועוד. בהצלחה :)