ערב טוב, שבוע טוב וחגים שמחים לכולם.

במהלך חודש ספטמבר חגגנו את תחילת השנה היהודית ואת תחילתו הרשמית של הסתיו. אז שנה טובה וסתיו שמח!

 

אז מה היה לנו החודש? רוסיה כבשה חלקים מאוקראינה, הוריקן פגע קשות בפלורידה ובדרום קרוליינה בארצות הברית, ארץ נהדרת חזרו לשדר לקראת הבחירות ועוד. וגם, נאחל מזל טוב לאיי טונגה שהתווסף אליהם אי חדש! האי טרם קיבל שם מאחר והתגלה רק באמצע ספטמבר כי הוא נוצר מהתפרצות הר געש. לאחר כשבוע האי הכפיל את גודלו פי שישה.

מחקרים:

אנחנו שונאים להיות הנושאים של בשורות רעות, אבל בקנדה גילו קשר בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות בהן הגוף תוקף את עצמו. לצערנו הרב, מחקרים מראים שיש עלייה בשיעור החולים במחלות קשות אלו ומראים על קשר לחשיפה ממושכת למזהמי אוויר נפוצים ביותר.

הרעב באפריקה יחמיר בעקבות משבר האקלים. כל המאמצים למיגור הרעב בארבעים השנים האחרונות יהיה לחינם.

צבי הים יכולים להגיד לנו על מצב זיהום הים, כך עולה ממחקר חדש שבדק את צבי הים במזרח הים התיכון וגילה שלכולם כולל כולם היה פלסטיק בקיבה. לצב אחד אף היו 12,000 חלקיקי פלסטיק בקיבה! נתון מדאיג במיוחד.

בבריטניה חקרו את כמות המזהמים הנמצאת בתוך רכבים, וספציפית ברכבים המונעים על ידי דלקים פוסיליים. הם מצאו שישנם שלושה מזהמים מסוכנים במיוחד שקיימים במינון משמעותית גבוה בתוך הרכב עם המזגן דולק. מסתבר שעדיף לפתוח חלון כשעומדים בפקק, או בכלל. עוד מסתבר, שעדיף לעבור לרכבים חשמליים. בכלל מסתבר, שעדיף לנסוע על אופניים או ללכת ברגל, אם אפשר כמובן.

אנחנו חוששים מעליית גובה פני הים בשל המסת הקרחונים ברחבי העולם, אבל מחקר חדש מראה שיש לנו סיבה נוספת לדאגה: שקיעת ערים. ערים רבות בעולם שוקעות מהר יותר ממה שגובה פני הים עולה. האם זהו הסבר אפשרי לכל הבולענים שנפערים לאחרונה בישראל?

אז גם אם נבלום את ההתחממות הגלובלית ונישאר ב-1.5 מעלות התחממות, ככל הנראה בכל זאת יקרו חמישה דברים מלחיצים שישפיעו על העולם כפי שאנו מכירים אותו, והםו: התפוררות יריעות הקרח של מערב אנטארקטיקה ושל גרינלנד, הרס שוניות האלמוגים ברחבי העולם, הפשרה פתאומית של קפאת-העד וקריסת מערכות הולכת החום בצפון האוקיינוס הצפוני בסמוך לגרינלד.

מתאן הוא גז רעיל המשתחרר לאוויר העולם במהלך תהליכים כאלו ואחרים. בין היתר, כך טוענים חוקרים, ביצות באיזורים טרופיים אחראיות לכ-20 אחוז מכלל פליטות גז המתאן. לטענת החוקרים, הסיבה שהביצות פולטות יותר מתאן מבעבר תלויה בהתחממות כדור הארץ.

פסולת אלקטרונית היא סוג פסולת מסוכן מאוד והטיפול בו צריך להיות קפדני ודורש תהליכים מיוחדים. שריפה או הטמנה של פסולת כזו משמע מיקרו חלקיקים רעילים ומסוכנים שחודרים למערכת הדם שלנו בזמן הנשימה. מחקר עולמי חדש מגלה חדשה שאותנו לא מרעישה – יש מחסור חמור בחקיקה בנושא פסולת אלקטרונית בכל העולם, וחבל כי הפסולת הזו שווה הרבה כסף. מסתבר שאירופה היא יצרנית הפסולת האלקטרונית הגדולה בעולם.

מחקר חדש בדק את רמת הזיהום בחופי ישראל וגילה שהחופים שלנו מטונפים ומזוהמים בפלסטיק ובחלקיקי מיקרו פלסטיק, ברמה שמסוכנת לאדם ולחי. החופים המזוהמים ביותר הם חדרה ותל אביב.

מזהמים:

הזיהום באשדוד עולה על הזיהום במפרץ חיפה והמפעל המזהם פז לא מוכן לקחת אחריות. לאחרונה, הייתה תקלה בבתי הזיקוק באשדוד ועקב כך עשן כבד התפזר לאוויר. נוסף על כך, ישנה תוכנית להרחיב את איזור התעשייה באשדוד, מהלך שייפגע בעיקר בתושבי השכונות החדשות של יבנה. הדיון על התוכנית התנהל במחטף. ובהקשר הזה: התוכנית להפיכת הדיונות באשדוד, אחד מאתרי הטבע המרהיבים בארץ, לשמורת טבע עומדת תקועה כבר 7 שנים כי, מסתבר, שישנו קונפליקט ברור בין פיתוח בנייה ותעשייה לשימור הטבע. לנו אין קונפליקט. חייבים לשמר את הטבע.

מחדל באיזור התעשייה באר טוביה. ארבעה פועלים ממפעל דיפוכם-עמגל מואשמים בעבירות של הפרת תנאים בהיתר רעלים בנסיבות מחמירות ועיסוק בניגוד לתנאי רישיון עסק לאחר שפעולותיהם גרמו לפיצוץ ששיחרר גזים רעילים לאוויר שבמהלכו נפצעו 7 עובדים של מפעלים סמוכים.

שריפת פסולת זאת הדרך הכי גרועה להיפטר מפסולת, ובישראל השריפות אחראיות ל-76% מהחומרים המזהמים הנמצאים באוויר שאנו נושמים. המשרד להגנת הסביבה מנסה להפחית את כמות הפסולת הנשלכת להטמנה, אך המהלכים שלו גרמו לתוצאה ההפוכה – עלייה בכמות שריפות הפסולת הלא-חוקיות. וגם – השלכת פסולת בניין ביערות המועטים שיש לנו בישראל, קיבל את המושג “טרור סביבתי”.

פסולת. זיהום נוראי. פרוייקט בסקוטלנד עוקב אחר ציפורים שונות וכיצד הן מתמודדות עם הפסולת שנמצאת בכל מקום, ובעיקר פסולת מהקורונה.

מעל 200 לווייתנים הגיעו לחופי טזמניה שבאוסטרליה. כמחצית מהם כבר מצאו את מותם. חוקרים משערים שהסיבות הן התחממות המים באיזור, מחסור במזון זמין והאנושות.

הקרחונים נמסים, ואיתם נחשפות ידיעות מידע על דלקי מאובנים, מתכות נדירות ונתיבי מסחר אפשריים. כל מיני חברות חמדניות וממשלות זדוניות כבר מתכננות איך לנצל את זה כדי ליצור לעצמן רווח. עם הפשרת הקרחונים תיפלט כמות אדירה של פחמן דו-חמצני ומזהמים נוספים, ועוד דברים יקרו עליהם אתם יכולים לקרוא בכתבה של YNET.

השרה להגנת הסביבה הכריזה על איזור התחנה המרכזית בתל אביב כמוכה בזיהום אוויר חמור. הצעד הזה מכריח את עיריית תל אביב-יפו להגיש תוכנית למשרד להגנת הסביבה בתוך חצי שנה שמפרטת את הפעולות והצעדים שיינקטו כדי לשפר את המצב.

נזקים:

בחדשות מדברים על הוריקן איאן שפגע בפלורידה, בדרום קרוליינה ובכמה איים בקאריביים כמו קובה, וגם שמענו קצת על הוריקן “פיונה”, אבל האם ידעתם שבתחילת החודש פגע בדרום קוריאה טייפון ואחת הסופות הקשות ביותר בהיסטוריה?

בתחילת החודש, מעל ל-150 אלף איש בעיר הבירה של מיסיסיפי בארה”ב (ג’קסון) נשארו ללא מי שתייה נקיים בשל שיטפונות שהציפו את מתקני המים בעיר וגרמו לכשל מערכתי. כל זה קרה בתחילת החודש, ונוסף על השיטפונות גם שרר גל חום כבד.

אחד מ”נהרות גן עדן” – החידקל בעירק – גוסס ועומד למות. וגם, אחד הנהרות החשובים בעולם, נהר היאנגצה בסין, מתייבש ונעלם לו בקצב מעורר דאגה.

דליפת גז בים הבלט מצינור נורד סטרים, קרוב לחופי שוודיה ודנמרק. הדליפה גרמה לפיצוצים תת ימיים, לזיהומים נרחבים ולעיכובים במסחר. ההשפעה על הספקת האנרגייה לאירופה היא עצומה. באירופה מאשימים את רוסיה, ברוסיה מאשימים את ארה”ב או אוקראינה. חלק מהמדינות פתחו בחקירה ובינתיים לנו נשבר הלב על הים, בעלי החיים, הטבע ושאר בני האדם שלא רוצים לקחת חלק בזה.

אנחנו בתקופת סכנה לשריפות בישראל, אחרי קיץ יבש במיוחד כשעדיין אין משקעים. לפני ימים אחדים פרצה שריפה סמוך לחוף חוקוק בכינרת. לאחר מספר שעות, שירותי הכבאות וההצלה הצליחו להשתלט על האש.

מצוק בחוף הים בהרצליה,דרומית לגן הלאומי אפולוניה, התמוטט לקראת סוף החודש. זהו חוץ אסור לרחצה מהסיבות האלו בדיוק ולכן לא היו נפגעים כלל.

זוכרים את הבולען שנפער בנתיבי איילון דרום ליד מחלף ההלכה? בכתבה של N12 מסבירים מדוע נפער הבולען ומה ההבדל בין הבולען של איילון לבולענים בים המלח.

כבר לפני 3,000 שנה האדם החריב את הטבע. חוקרים מניחים שדוד המלך התעניין כל כך באיזור הצחיח הזה כי היה עשיר בנחושת. בתמנע היה מפעל לייצור נחושת. לפי ספרו של יובל נוח הררי, “קיצור תולדות האנושות”, האדם השפיע אנושות על הטבע כפי שהכיר אותו אלפי שנים לפני המהפכה התעשייתית.

גם החודש, כמו בכל חודש ספטמבר בשנים האחרונות, אותרו מעל 16,00 שריפות ביערות האמזונס בברזיל. ארגון גרינפיס מציף חשש כואב – ייתכן והיערות הפגועים לעולם לא יתאוששו. עוד באותו המאמר של גרינפיס: בית המשפט מנע מתאגיד הדלקים “של” לחפש מרבצי נפט וגז באמצעות פיצוצים סייסמיים בדרום אפריקה, דיווח על מספר של תחנות כוח הפועלות על גז שמתוכננות להיבנות במרכז הארץ, ועוד. שווה קריאה.

פועלים:

ארבעה אקטיביסטים מהאירגון המחאתי “המרד בהכחדה” החלו בשביתת רעב מול משרדי ראש הממשלה לפני כשלושה שבועות. המטרה היא להגביר את הלחץ הציבורי על בית המחוקקים שיפעלו למען איכות הסביבה מיידית. מוביל המחאה הוא לא פחות מאשר רופא פוריות. איך זה נשמע לכם?

בקק”ל פועלים להצלת שלושה מיני צמחים בסכנת הכחדה.

שמעתם על “אקו-דהרמה”? החיבור בין אקולוגיה לבודהיזם שמציע פילוסופיה עתיקת ימים להתמודדות עם משבר האקלים. עולם הרוח הסביבתי, אקטיביזם רוחני.

בעקבות אילת, גם בעקבה הוצבה מערכת משוכללת לניטור שינויים בשוניות אלמוגים. מדובר בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית והתחנה למדעי הים בעקבה.

רשות הטבע והגנים החלה למכור קפה בכוסות אכילות כדי להפחית את כמות הפסולת החד פעמית בשמורות הטבע. שותים קפה ואז אוכלים את הכוס כמו וופל של גלידה.

עיר במערב הולנד קיבלה החלטת איסור פרסום בשר ומוצריו ברחבי העיר. הסיבה לכך היא ההשפעה השלילית של צריכת בשר על האקלים העולמי.

סוף כל סוף ולאחר המתנה מרובה, הוכרזה שמורת טבע ימית חדשה בתוך שטחי המרחב הימי של ישראל, מה שמכפיל את גודל כלל השמורות הימיות של ישראל. השמורה החדשה היא גלישת פלמחים. מזל טוב לנו!

עובדים עלינו בעיניים: אל תאמינו ל”ברית למניעת פסולת פלסטיק”. חלק מהחברות המזהמות בעולם חברות בארגון, ולמעשה ההתחייבויות של האירגון הן כקליפת השום.

טכנולוגיה מתחדשת:

במרכז רבין בתל אביב התקיים בחודש ספטמבר כנס האקלים-טק הראשון בישראל, 2022 PLANETech World, שנערך ביוזמת עמותת PLANETech. בכנס השתתפו כ-1,500 אנשים והוצגו עשרות של טכנולוגיות חדשניות בתחום האקלים והסביבה, פודטק, חקלאות, אלקטרוניקה, טקסטיל ועוד. למשל, חברה שכל מטרתה לייעל ולשפר את ניהול המים בחקלאות, חברה אחרת שמפתחת חלב אמיתי ללא צורך בבעלי חיים אמיתיים, וחברה נוספת שהמציאה כוורות רובוטיות וכבר גייסה מעל 100 מיליון דולר לצורך כך. אלו הן רק שלוש דוגמאות מתוך כ-100 סטרט-אפים שונים. חלק מהטכנולוגיות שהוצגו בכנס נבחרו לייצג את ישראל בפסגת האקלים בשארם א-שייח שתתקיים באמצע נובמבר. בין הטכנולוגיות הנבחרות היא הום ביוגז, מערכת שהופכת את הזבל האורגני ואנושי (כמו צואה) לגז בישול. אנחנו מרגישים גאווה גדולה כי הום ביוגז הם שותפים לדרך של בידיים וכבר שיתפנו פעולה מספר פעמים בעבר. אנחנו עוקבים אחרי הום ביוגז כבר שנים ומעודדים כל אחד ואחת שיכולים להתקין מערכת כזאת בביתם – לעשות זאת. בהצלחה להום ביוגז ולכל שאר החברות שמתוכננות להשתתף בפסגת האקלים. חשוב לציין, ישנם כמעט 700 סטארט-אפים ישראליים בתחום האקלים כיום.

ויש כאלה שלוקחים את הרעיון שהטכנולוגיה החדשנית תוכל להציל אותנו מההשפעות משבר האקלים קצת יותר מידי רחוק. לפני מספר חודשים סיפרנו לכם על הצעה לפזר בועות ענק בחלל שימנעו מקרני השמש להגיע לכדור הארץ. עכשיו, יש דיבור רציני על הקפאה מחדש של הקוטב הצפוני והדרומי כדי להאט את קצב עליית גובה פני הים. בקרב קהילת המדענים בעולם הדעות בנוגע לרעיון המהפכני הזה שנויות במחלוקת – יש כאלו שבעד ויש כאלו שמתנגדים בתוקף וטוענים שההשלכות של פעולה כזאת עלולות להיות הרות אסון ובלתי צפויות.

בית ספר שבמדינת ארקנסו שבארה”ב לקח את הנושא ברצינות כאשר היה בגירעון כלכלי וחברה להתייעלות אנרגטית הציעה להם רעיון מהפכני – תעברו למערכות חסכוניות עבור קירור, חימום ושאר ירקות ונוסף על כך תציבו פאנלים סולאריים על גג בית הספר, תוכלו להרוויח. ואכן, ההצלחה לא איחרה לבוא. מפה לשם, המורים קיבלו בונוס של כמה אלפי דולרים. מתי בישראל, מתי?

רכבת שקולטת פחמן דו חמצני מהאוויר ויכולה לנקות אותו. קצת נשמע כמו חלומו הרטוב של כל סביבתן, אבל זוהי יכולה להיות המציאות שלנו בקרוב. חברה אמריקאית תחל את עבודותיה על רכבת ראשונה מסוג כזה. היופי ברכבת כזו היא ש: א’. משתמשים בתשתיות קיימות עבור הטכנולוגיה הזאת. ו-ב’. הרכבת אוגרת בתוכה הרבה פחמן דו חמצני, הופכת אותו לנוזל ומאחסנת אותו בקרון נפרד. ישנו חיסרון אחד גדול לרעיון המהפכני הזה – כרגע אין פיתרון מה לעשות עם הפחמן הדו חמצני מלבד לאגור אותו.

ישראל מובילה בייצור פסולת (השנייה בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה), כמות פליטות פחמן דו-חמצני ומתתאן נמצאות בעלייה ואין לנו מספיק אנרגייה מתחדשת, אבל אנחנו מובילים בקלינטק – ייצור טכנולוגיות חדישות שנועדו לעצור את ההשפעות השליליות של משבר האקלים. מקום שני בעולם, כבוד. אין על ההייטק הישראלי, לא ככה?

ונסיים בחדשות טובות: לפחות במשהו האנושות מצליחה. זוכרים את החור באוזון? אז זהו, ששכבת האוזון מתאוששת, ולראשונה מאז שנות השמונים ריכוזי הכימיקלים המזיקים הפוגעים בשכבת האוזון ירדו משמעותית והאיום על שכבת האוזון נסוג.

 

אנחנו היינו בבידיים בסיכום החודשי לספטמבר 22. תודה שקראתם,

נתראה בחודש הבא.