חודש פברואר הוא החודש הקצר ביותר בשנה, 28 ימים.

כל כך הרבה הספיק לקרות ב-28 הימים האחרונים. ועל זה אנחנו הולכים לדבר איתכם.

זיהום החופים והים: אנחנו מתחילים את הדיווח במהדורה מיוחדת. רבותיי, אסון! מקטעי ידיעות שהתקבלו זה עתה מתגלה אט אט התמונה, והתמונה קשה. חופי הים מלאים בזפת מסריחה ודביקה שמאיימת על כל חלקה טובה שנשארה מרצועת החוף של ישראל. צוות בידיים היה שם כדי לעזור בניקיונות והרגשנו נורא. מיואשים. מתוסכלים. חסרי כל השפעה. אבודים. ממחקר קצר שעשינו עולה שזאת לא הפעם הראשונה שזיהומים כאלו נרחבים של נפט התרחשו בחופי ישראל. גם בשנות השבעים זה קרה וגם בסוף שנות ה-80. האנשים שגדלו בשנות ה-90 זוכרים מתקנים לניקוי הרגליים מזפת בכל חוף וזכרונות הילדות שלהם מחוף הים מלאים בידיים שחורות, דביקות ומלכלכות, ובבגדים שחייבים להשליך לפח הזבל לאחר מכן. עשרים שנים עוברים והמציאות חוזרת על עצמה. ואנחנו שואלים – למה? למה זה עוד קורה? וכמה – כמה עוד נצטרך לסבול את זה? מדובר באחד מהאסונות הסביבתיים הגדולים ביותר שידעה ישראל.

חוף שיקמונה בחיפה

מתנדבים מנקים את חוף בת גלים בחיפה

אירגון אקואושן, מעצות מקומיות ורשות הטבע והגנים עורכים מבצעי ניקיון של הזפת מהחוף. מדובר בעבודה סזיפית וקשה שדורשת מיגון וציוד בטיחות. חובה לבוא עם מסיכות בשביל הבריאות האישית שלכם, הזפת מסריח, כאילו סוללים כביש אספלט. לשים שקיות על הנעליים ולבוא עם בגדים שאין להם ערך עבורכם. הזפת דביקה ונדבקת לכל דבר. חשוב לשים כפפות מאותה הסיבה בדיוק. לא לגעת בפנים או בכל דבר בעצם. את הזפת אוספים לתוך שקיות ניילון גדולות שמחלקים בנקודות שונות לאורך מישור החוף. נא למלא את השקיות עד לרבע מגודל השקית, בשל המשקל הרב. ולא לפנות את השקיות לפחי הזבל הרגילים אלא לפעול לפי ההנחיות שנותנים בנקודות החלוקה. מדובר בפסולת שאינה יכולה להגיע למטמנות הרגילות וצריכה להגיע לאתרים המטפלים בשמנים.

לכל המעוניין:

רישום מתנדבים של רשות הטבע והגנים

כתבה בעיתון “דבר” למידע נוסף

מפה שמתעדכנת בזמן אמת עם כל נקודות המידע 

כתבות נוקבות וחשובות של עמותת צלול על אסון הזפת הנורא

ביקור קצר באתר של מכון דיוידסון לחינוך מדעי מגלה לנו ששנת 2020 הייתה השנה החמה ביותר שנרשמה בהיסטוריה מאז שהחלו המדידות. בנוסף, נכתב באתרם, כי חוקרים הצליחו לעשות צעד משמעותי כשהצליחו להפיק דלק מטוסים ישירות מפחמן דו חמצני. מדובר בשיטה מתוחכמת ויעילה שעתידה למחזר את הפחמן הדו חמצני שנפלט ממטוסים וליצור ממנו דלק למטוסים ובכך לא להגביר את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלט. זהו אינו הפתרון האידאלי עדיין, אך לפחות מדובר בהפחתה משמעותית בשימוש בפחמן דו-חמצני שקובע בקרקע בתוך דלקים פוסיליים לפני מיליוני שנים. עוד נכתב באתר של מכון דיוידסון על מחקר עם תוצאות מוצלחות למדי השמתמש בשיבוט לשם הצלת בעלי חיים מסכנת הכחדה.

פרויקט “עיר ללא פלסטיק” הולך ומתפשט לערים נוספות ברחבי ישראל. מעוניינים להשפיע על הסביבה והחברה במקום מגוריכם? מוזמנים לצפות בסרטון הבא של עמותת צלול, כאן.

קבוצת “אפס פסולת עכשיו” בפייסבוק הוציאה וובינר על פיירפון – המכשיר הסלולרי היחיד שנחשב ירוק ו(איכשהו)ידידתו לסביבה. מוזמנים לצפות כאן.

בורסה ירוקה – לחץ לפעמים עובד, והמקרה הזה הוא דוגמה לכך, כי בעקבות לחץ של אירגוני הסביבה הבורסה שיחררה מדד ישראלי נקי מדלקים פוסיליים. עמותת צלול הנהדרת כתבה על כך עוד באתר שלהם, מוזמנים לבדוק את זה כאן.

מעירים זה עמוד פייסבוק חדשותי שמעדכן אותנו בצורה שוטפת במידע תכנוני ומעודד אקטיביזם חברתי וסביבתי. מוזמנים לבקר אותם בחום ולעקוב אחריהם.

צמרות: נשארו שבוע אחרון להגשת מועמדות כדי לקבל סיוע באמצעות תכנית צמרות – התכנית של קרן של”י שנועדה לתמוך במיזמים הסביבתיים המבטיחים ביותר לעבר התבססות כלכלית ומבנית ארוכת טווח, ולהעמיק את יכולתם להביא לשינוי משמעותי במציאות. קרן של”י מסייעת במימון פרויקטים בנושא איכות סביבה עבור יזמים ואירגונים שאין ביכולתם. להגשת מועמדות לחצו כאן.

שיהיה לכולנו חודש בוא האביב נעים. שנדע רק אהבה, בריאות וימים יפים.

נתראה בחודש הבא, ועד אז:

קחו את הקיימות בידיים – עשו זאת בעצמכם.