בתחילת חודש פברואר חגגנו את ט”ו בשבט, שזהו בין החגים האהובים עלינו, אחרי פורים ויום כדור הארץ (שהוא גם יום ההולדת של בידיים).

במהלך חודש פברואר ההפגנות כנגד החלטות הממשלה הנוכחית התעצמו בכל רחבי הארץ. אנחנו לא גוף פוליטי ולא מחזיקים בדעה פוליטית, לא לימין ולא לשמאל. בהגדרה, בידיים היא הבית של קהילת הקיימות בישראל ואינדקס מדריכי עשו-זאת-בעצמכם הכי גדול בעברית. שמנו השני הוא עשו-זאת-בעצמכם, שם משפחה קיימות, והשם מלפני הנישואים הוא קהילה. הבנתם? אנשים מכל צבעי הקשת הפוליטית יכולים (ורצוי) להתחבר לזה. אבל כששמענו שפוגעים בסמכות של המשרד להגנת הסביבה, שגם ככה הסמכות שלה הייתה דיי מוגבלת, כאב לנו מאוד. וכשראינו שהממשלה הנוכחית לא הפנימה את מצב האקלים העולמי, כאילו מזג האוויר המשוגע לאחרונה פסח עליהם איכשהו, כאילו אצלהם ירד מספיק גשם החורף, נפל לנו האסימון שאין הבנה מה צריך להיות בראש סדר העדיפויות. אם נמשיך לאנוס ולנצל את הטבע, לא נוכל להתקיים פה יותר. והחלל לא יציל אותנו. המערכות המשוכללות ביותר בעולם עובדות מסביב לשעון כדי למצוא פלנטה נוספת עם תנאי מחייה כמו בכדור הארץ, ואין בנמצא. טלסקופים חלליים ענקיים מוצבים שם בלא נודע וסורקים גלקסיות שלמות במרחק מיליוני שנות אור מפה, ובינתיים ללא הצלחה. בינתיים, מה שנאס”א מתכננת זה התיישבויות ארוכות טווח על הירח כתחנה בדרך למאדים. לפי מיטב ידיעתנו, במאדים אין מים, אבל שמענו שמועה שאילון מאסק וחבריו מצאו דרך “לשים” מים במאדים. אין לנו בעיה עם חקר החלל, הלא גם ישראל נכנסת למירוץ על החלל ומשגרת את טלסקופ החלל הישראלי הראשון באמצעות נאס”א. ואולי זה באמת הפיתרון לפיצוץ האוכלוסין על הכדור הזה, אבל זה בטוח לא צריך לעודד אותנו להמשיך ל&$%ן את הטוב שניתן לנו. יש פתגם אינדיאני (או סיני) עתיק (או לא) שאומר: “ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו, רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף.” אנחנו כבר הבנו את זה. ואתם?

וואי לנו מזג האוויר הקיצוני שהיה במהלך חודש פברואר. מה לא עברנו בפברואר? סופה בשם “ברברה” באה לבקר, שלג בהרי הצפון ובחרמון, ושבוע לאחר מכן – 25 מעלות, ואף יותר. וזה רק בישראל. בהחלט לא היה לנו משעמם מבחינת אקלים במהלך החודש. גם בעולם לא השתעממו. למשל ארה”ב, שבאמצע החודש דווח על חשש חמור מכך ש-20 מיליון אנשים עלולים להישאר ללא חשמל במדינות הדרום. ורק יום לאחר מכן, החשש עלה, שכן סופות קשות וטורנדו נצפו בדרכם לדרום ארה”ב. ובמזרח ארה”ב, המצב היה שונה לחלוטין. במהלך החורף, מדינות מסויימות במזרח המדינה חוו תנאי מזג אוויר קיצוניים במיוחד, כמו שדיווחנו בבלוג הקודם, של מינוס 50 מעלות מתחת לצלזיוס. אנשים קפאו במכוניותיהם. ובאותו הזמן, מדינות שכנות סבלו מבצורת חמורה וחורף יבש וחם. פברואר אחינו היקר, הביא איתו פריחה מוקדמת למדינות מזרח ארה”ב, כ-3 שבועות לפני הזמן. ובמערב ארה”ב, בקליפורניה במחוז צמוד לוואלי שבלוס אנג’לס, ירד שלג בכמויות גדולות שלא נראו כמותן ב-35 השנים האחרונות.

לעומת זאת, אצל האנגלים התגלתה סיבה נוספת להשתכר. פתאום, ובשל שינויי האקלים, התפתח מחוז יין חדש בקנט שבאנגליה. אנגליה זו אי סגרירי וקר בחודשי החורף, אך הפלא ופלא בחודשי אוקטובר 2022 היו מספר ימים של כ-18 מעלות צלזיוס. יותר טוב מהחורף בארץ, בשבועות הקרים, בכל אופן. שינויי האקלים הכניסו את אנגליה לתעשיית היין. הם עדיין דג קטן בים, אבל עם מה שקורה, ייתכן שדרום צרפת ועמק נאפה צופות בכוכבת העולה הבאה של התעשייה.

בפברואר, המזרח התיכון חווה רעשי אדמה עוצמתיים במיוחד. הראשונה התרחשה בתחילת החודש, באיזור שבגבול בין טורקיה לסוריה ובעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר. המזרח התיכון רעד כמעט כולו, עד ישראל ויותר הרגישו את האדמה רועדת. עשרות אלפי הרוגים, פצועים ונעדרים. העולם בוכה. עוד לא הספיקו להתאושש, רק שבועיים עברו, והנה רעש נוסף הכה בדיוק באותו האיזור, בעוצמה 6.6 בסולם ריכטר. מניין ההרוגים עולה. משפחות מתפרקות, אנשים נשארים ללא בתים, ילדים ללא הוריהם. והנזק הסביבתי עצום ובלתי נתפס. רעידת אדמה נוספת הכתה את טורקיה כמה ימים לאחר מכן. הפעם, לא דווחו על נפגעים, למרות שהייתה בעוצמה 5.5 בסולם ריכטר. מזל. מעל ל-45 אלף איש מצאו את מותם ברעידות האדמה במזרח התיכון בלבד במהלך החודש האחרון. יהי זכרם ברוך.

ובתחום המדע:

חוקרים בארה”ב מצאו יצור חי שאוכל נגיפים, אלו שידועים בציבור כמחוללי מחלות. אנחנו ננסה להסביר את המחקר בקצרה, כי הוא דיי מעניין ובינינו, גם דיי מגניב. אז מה שהחוקרים עשו זה שהם לקחו דגימות מים מתוקים עם חיידקים וכל מיני יצורים חד-תאיים שנמצאים שם באופן טבעי. לדגימות האלו, הוסיפו נגיף כלשהו שמדביק אצות ומסוגל להרוג אותן. אז, הם בדקו איזה מהיצורים החד-תאיים במים שרדו את ההתקפה הנגיפית וגילו את הריסניות, שקיבלו את השם מכיוון שהם שוחים במים באמצעות איבר דמוי ריסים דקים. החוקרים גם גילו שכמות הנגיפים פחתה בדגימות שלהם בנוכחות שני סוגים של ריסניות.

הנדסה גנטית. מה דעתכם? זה כבר חלק מחיינו, בין אם נרצה ובין אם לאו. אבל יש הנדסה גנטית, ויש הנדסה גנטית. חוקרים ומדענים יצרו סוג דג עמיד יותר למזהמים בכך שהחדירו לו גן של תנין. בכך, הם טוענים, הם יוכלו לייצר זנים של דגים עמידים עבור גידול מסחרי. בא לנו או לא באנו לנו? היינו אוכלים או לא היינו אוכלים? הקאנו קצת בפה או לא הקאנו קצת בפה? מבולבלים? גם אנחנו.

ועוד על הנדסה גנטית: אחרי שהבטיחו להחיות את הממותה ואיזה סוג של תנין עתיק, מדענים מבטיחים שהם הולכים להחיות את הדודו, ציפור ענקית שלא עפה שהייתה חיה פעם מזמן באיי מאורציוס, איפשהו שם באוקיינוס ההודי. הנדסה גנטית קצת נשמע פתאום כמו האלכימיה של פעם – מגוחך. לא ככה?

הגנה מפני ברקים: באמצעות קרני לייזר ענקיות שיסיטו את הברקים. יסיטו, מעולה, אבל לאן? אנחנו שואלים. המדענים בטח מרוצים, כי סוף סוף הצליחו להסיט ברק אמיתי, אחרי 50 שנה של עבודה. כל הכבוד להם.

הידעתם שפינגווינים חיים רק בחצי הכדור הדרומי, חוץ ממין אחד של פינגווינים שחיים באיי גלפגוס קרוב לקו המשווה? והידעתם שכמחצית מהפינגווינים בעולם נכחדו ושהחצי השני בסכנת הכחדה בשל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית? החלטנו לצרף את הידיעה הזאת לבלוג החודשי כדי להעלות את המודעות למצב הפינגווינים בעולם בעקבות מאמר שקראנו באתר של מכון דוידסון למדע. במאמר מתארים מין של פינגווינים בדרום האוקיינוס השקט שמטילים שתי ביצים בהפרש של כמה ימים, אבל מזניחים את הביצה הראשונה לחלוטין, ולפעמים אף הורגים אותה במכוון, ולבסוף מגדלים רק את הביצה השנייה שהוטלה.

האם הפלסטיק ישתלט על העולם? האם יהיה יותר מיקרו-פלסטיק באוקיינוסים מדגים? האם פלסטיק זה לנצח? כל התחזיות מראות שכן, וגם הכתבה של מגזין זווית שמסכמת מחקר חדש שמראה, בעצב גדול ובכאב לב, שכמות המיקרו-פלסטיק באוקיינוסים השלישה את עצמה על פני שני העשורים האחרונים, וחמור מכך, חלקיקי המיקרו-פלסטיק המגיעים לקרקעית האוקיינוסים כמעט ולא מתפרקים, וזאת בשל מחסור בחמצן ובאור בקרקעית, ועוד סיבות.

מחקר חדש מתחילת החודש מצביע על חשיבותם של פילים לקיום יערות הגשם במרכז אפריקה. עוד התגלה במחקר שהפילים בוחרים, במכוון או לא, להזין את עצמם בצמחים שאוגרים מעט פחמן, מה שמעודד צמחים שאוגרים הרבה פחמן לשגשג. לצערנו הרב (קצת מבאס הבלוג הזה, מה נעשה), כמות הפילים בעולם פוחתת והרבה ממיני הפילים שהיו קיימים כבר אינם. משמע, נכחדו. כמו הפינגווינים המסכנים.

ועוד על בעלי חיים: מחקר חדש מוכיח את מה שאנחנו טוענים שנים – הפעילות האנושית בים פוגעת בבעלי החיים. איזו פעילות? למשל, אסדות גז, ורעשים נוספים שבני האדם עושים כמו קדיחות נפט. המחקר הוכיח שכשיש רעש חזק, הדולפינים מתחילים לצעוק והרעש משפיע על תפקודם. התפקוד של דגים נוספים גם כן נפגעים והפגיעות שלהם מטורפים עולה בעקבות. בעלי חיים רבים משנים את אופן התנהגותם בשל שינויי האקלים הקיצוניים. למשל, סנאים עברו לתקשר במחוות גוף וציפורי שיר שרות שירים קצרים יותר.

האם אלכוהול יכול להיות פיתרון למינים פולשים? מזקקה מסויימת בניו-המפשיר שבארה”ב חושבת שכן. הם החלו לייצר וויסקי חדש העונה לשם “Crab Trapper”, כחלק מפרוייקט של האוניברסיטה המקומית להמציא מוצרים המורכבים ממין פולש של סרטן שעושה נזק אקולוגי רב. המטרה של הפרוייקט היא לעודד עסקים ויצרנים מקומיים לצוד את הסרטנים ולהשתמש בהם כחומר גלם, וכך נוצר הוויסקי השנוי במחלוקת הזה. בכל בקבוק וויסקי ישנו מיצוי של כשני סרטנים, ועוד שלל חומרים ששמים בוויסקי כמו שיפון. האם הייתם שותים וויסקי כזה?

התוצאה הלא-ישירה הטובה היחידה למלחמה של רוסיה באוקראינה שנמשכת כבר מעל לשנה – אירופה אשכרה עוברת לאנרגיות מתחדשות, ובמהלך שנת 2022, מרבית החשמל הגיע ממקורות נקיים. זאת הדרך לעצמאות האנרגטית שאירופה כל כך מייחלת לה ועובדת עבורה.

אירופה עושה מאמצים. מדינות רבות ביטלו טיסות קצרות בשמי אירופה, והראשונה שביניהם הייתה צרפת. עכשיו, צרפת חוקקה חוק שמחייב את כל בעלי החניונים הגדולים להציב בהם פאנלים סולאריים. אנחנו כבר מזמן חשבנו שזה רעיון מעולה. הפאנלים מייצרים אנרגייה נקייה ועל הדרך מספקים צל לרכבים החונים. It’s a win win situation, don’t you think? ובדנמרק, מדינה הראויה להערצה בשמירתה על הסביבה, ממשיכים להשקיע בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים לצרכים אלו בדיוק. תחנות כוח ירוקות, טורבינות רוח מתקדמות, ועכשיו – תחנת מטרו ירוקה שתהווה דוגמה לכל תחנות המטרו העתידיות, בתקווה שגם אלו שייבנו פה בישראל. בתחנה יהיה שימוש רב באור טבעי, היא תבנה בחלקה מחומרים ממוחזרים, ותשאף לחיסכון במשאבים.

אנרגייה סולארית מהחלל, ההיית או חלמתי חלום? ניסוי שהתרחש (אמנם בחודש ינואר אבל הכתבה פורסמה בחודש פברואר) בהצלחה מוכיח שאכן האדם יצליח לייצר אנרגייה סולארית בחלל ולשלחה לכדור הארץ. יש בכך יתרונות רבים – אין עננים או גרמי שמים שמונעים מהשמש להגיע לפאנל, אפשר להפיק אנרגייה כל הזמן, ועוד כמה יתרונות מעניינים. והחיסרון? א’. ייקח עוד הרבה זמן עד שזה יתקיים בסדר גודל משמעותי. ו-ב’. יש דבר כזה שנקרא פסולת חלל. ידעתם על כך?

לסיום, נספר לכם שבתקופה האחרונה אנחנו עובדים על שיתוף פעולה שמרגש אותנו במיוחד. בידיים הולכת להביא את כל היופי הזה שקורה באופן וירטואלי בעולם הדיגיטלי של בידיים אל פני השטח, אל המציאות, אל העשייה במרחב. אנחנו מאוד שמחים על שיתוף הפעולה הזה וצופים שייצמחו ממנו פירות מתוקים. אם סיקרנו אתכם, ואנחנו מקווים שכן, אז תדעו שבקרוב נכריז על הכול – קודם כל לחברים במעגל העסקים של בידיים, ואז בניוזלטר הקרוב שייצא לקראת סוף השבוע, ואז גם ברשתות החברתיות שלנו ופה בבידיים עצמה, נכתוב תוכן, נעדכן מידע, נתחדש. איזו התרגשות. צפו להפתעות.

אנחנו היינו בידיים וזה היה הבלוג לחודש פברואר 23.

נתראה בבלוג הבא.