מרוב חגים וחגיגות, ואז פיגועים ואסונות, שכחנו לפרסם בלוג חודשי שמסכם את חודש מרץ 2023, החודש שבו האביב מתחיל באופן רשמי. ואיזה אביב הפכפך יש לנו עד כה, לא ככה?

בחודש מרץ הכרזנו על שיתוף פעולה מבטיח עם עסק חדש ששמו כבר הולך לפניו בעולם הקיימות והסביבה – אקו-פריקו.

אנחנו נרגשים מאוד לקראת שיתוף הפעולה הזה. התוצר הראשון הוא היד השלישית – מאגר ספקים של עולם הקיימות, הסביבה והעשו-זאת-בעצמכם. מוזמנים לפנות אלינו אם אתם רוצים לקבל עוד פרטים ולהצטרף למאגר. מתישהו בעתיד הקרוב נגיע לזה שנפרסם מאמר מסודר על כל מה שעשינו ונעשה עם אקו-פריקו. מעבר ליד השלישית, אנחנו בונים את אליפות הקיימות הגדולה שעתידה לכבוש את מערכת החינוך בישראל! ככה אנחנו מקווים לפחות.

גם מבחינת תכנים חדשים בבידיים, חודש מרץ היה חודש פורה למדי. חמישה תכנים חדשים התפרסמו בבידיים וזה מרשים לכל הדעות. מוזמנים לגשת לעמוד הראשי של בידיים ולראות שם את התכנים החדשים, כמו המאמר של לבלוב מלניקוב על הזהב השחור – ביוצ’אר.

אז מה קרה בתחום הסביבה והאקלים במהלך חודש מרץ 2023, שאלתם?הרבה. ואנחנו פה לספר לכם. אזהרה לפני קריאה: זהו בלוג בסעיפים. אתם תבינו כשתתחילו לקרוא :)

הכירו: פרופ’ פאולו ארטקסו, האיש שאחראי על הצלת יער האמזונס ומדען מוביל מברזיל שכתב מעל ל-500 מאמרים מדעיים וצוטט ביותר מ-60 אלף מאמרים אקדמיים. הוא סייע באופן ישיר לבחירתו של לולה, הנשיא החדש של ברזיל, שמדיניותו עומדת באופן ישיר ומוצהר נגד מדיניות הנשיא הקודם, בלסנרו. ארטקסו עומד מאחורי המצע הסביבתי של לולה ומאחורי התוכנית המפוארת של הממשלה להצלת האמזונס. ארטקסו חיבר את התוכנית שכוללת: להפסיק את בירוא היער ולשקם אותו על ידי שתילה מחדש של צמחייה מקומית. אנחנו קראנו את זה והתגובה שלנו, ואולי גם לכם הייתה תגובה דומה, הייתה: “כאילו… דה”. איך עוד אפשר לשקם יער? להפסיק לשרוף אותו, ואז לשתול בחלק שנשרף. זה דיי א’-ב’ בעינינו… בכל מקרה, הכתבה מעניינת מאוד ואם תקראו אותה, תלמדו ממנה המון על האמזונס ועל חשיבות היער לא רק בקליטת פחמן, אלא במניעת החרפת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים. אם היער הטרופי הזה לא יוכל לשמר את חילוף החומרים שלו בשל עליית הטמפרטורות הצפויה, יתפרצו לעולם 120 מיליארד טון פחמן שהיער אגר בתוכו במשך מאות אלפי שנים. 120 מיליארד טון פחמן! נחזור על זה עוד פעם אחת כדי שזה ממש ייקלט לנו בראש: 120 מיליון טון פחמן, שווה ערך לכל הפחמן הדו חמצני הנפלט בשריפת דלקי מאובנים בכל העולם במשך עשור. אם כדור הארץ יתחמם ב-3.5-4 מעלות, תרחיש האימה הזה הוא בדיוק מה שיקרה, והיער יחמיר באופן קיצוני את המצב הרע באופן קיצוני שנהיה בו. הבנתם? כתבה חשובה מאין כמותה! אך יש בה מספר אי-דיוקים שהציקו למוחנו הקטנוני ורצינו לשתף אתכם: 1. שריפות הענק באמזונס ב-2019 לא פרצו באופן מפתיע (גם בבידיים כתבנו על כך – למה יש שריפות באמזונס, וגם מה אפשר לעשות לגבי זה מבלי לקום מהכיסא). הן התחוללו גם לפני 2019 והתחוללו גם בשנים שאחרי. והבאסה, שהשריפות באמזונס מתחוללות כל השנה, רק שבקיץ הרבה יותר. אין ספק שבאותו קיץ של 2019 השריפות החמירו בשל מדיניות הממשלה של בולסנרו, אבל אי אפשר להאשים רק אותו בדבר השריפות. הן קורות גם באופן טבעי, ויש גם הצתות בלתי חוקיות שקרו ועדיין קורות. 2. לואיז אינסיו דה סילבה הושבע לנשיא ברזיל בחודש ינואר האחרון, ולמרות הצהרותיו הסביבתיות והתוכנית המהפכנית של ארטקסו, בחודש מרץ האחרון הייתה עלייה של 14% בבירוא יער האמזונס. יש כל מיני השערות למה זה המצב, בין היתר – מחסור באכיפה באמזונס ואנשים שמנצלים את ההזדמנות האחרונה שיש להם לפני שהתוכנית נכנסת לפועל. נסכם את הכתבה הזו בציטוט: “סביבה טובה ובריאה יותר מקדמת חיים טובים יותר, כולל עבור העניים – כי במצב כזה יש לאנשים גישה למים נקיים, הם יכולים ליהנות ממזון טוב יותר שמכיל פחות חומרי הדברה, ומתרחשים פחות אירועי אקלים קיצוניים – שפוגעים יותר מכול בעניים”, הוא אומר. “איך שלא מסתכלים על זה, צריך לראות את שני הנושאים הללו כמשולבים זה בזה”. תודה.

הכירו 2: ד”ר ניקול בנג’מין פינק, ישראלית אוסטרלית מומחית לשימור בר שנאבקת כבר מעל ל-15 שנים בציד חיות הבר הבלתי-חוקי, והחוקי. בהכשרה שלה, היא מתמטיקאית, והיא משתמשת בנוסחות מתמטיות כדי לשכנע מנהיגים, מלכים ופוליטיקאים ברחבי העולם שלצוד חיות בר זה לא כלכלי. הן שוות יותר כשמשאירים אותן בחיים. כמו פאולו ארטקסו מהאייטם הקודם, גם ניקול פינק עושה חסד ושמה הולך לפניה. מהכתבה למדנו שק”ג קרן קרנף יכול להגיע לסכום של 100 אלף דולר, שהבריחו גור אריות לישראל, ושאירגוני הטרור הגדולים והפעילים בעולם משתמשים בסחר חיות בר כדי לממן את פעילותם. עוד משהו מעניין, ד”ר פינק שבה לגור בישראל לפני כחצי שנה אחרי שתרה חצי עולם. היא אזרחית אוסטרלית והתגוררה שנים ארוכות בארה”ב, טיילה בהודו, ויאטנם, אפריקה ובאמזונס, ובסופו של יום, היא החליטה לבוא להתיישב בישראל. מה זה אומר לנו? שאין כמו בארץ. וכמו את האייטם הקודם, גם את האייטם הזה, נסיים בציטוט מהכתבה: “מה שקורה כאן מבחינה פוליטית מפחיד אותי. ממה שאני חוויתי ברחבי העולם, לאירועים פוליטיים כאלה יכולה להיות השפעה דרסטית על השימור. עם זאת אני מלאת תקווה כי תמיד אפשר לבטל החלטות. בנוסף ראיתי בתחום הזה את הנוכחות הישראלית על הבמה העולמית. בכלל, אני באה מעולם אפריקאי שבו יש עדיין מלכים ומלכות ששולטים. יש מינויים לכל החיים. אלה הפוליטיקאים והמנהיגים שאני יוצרת איתם קשרים”.

משבר האקלים: האגמים הקרחוניים מצויים בסכנת שיטפונות בשל המסת הקרחונים היבשתיים שבקירבתם. אם תהיתם מי הם האגמים הקרחוניים האלו, אז אלו אותם אגמים שנמצאים בקירבת קרחונים. זה בגדול ובכלליות. אם נצטרך לפרט נגיד שהם אגמים שניזונים מקרחונים יבשתיים, כמו אלו שכולנו טסנו לראות בצ’ילה בטורס דל פיינה. הצפה ושיטפונות באגמים הקרחוניים ברחבי העולם מסכנת את חייהם של כ-15 מיליון אנשים.

משבר האקלים 2: שמעתם על ונואטו? מדינת איים קטנה באוקיינוס השקט איפשהו שם בין אוסטרליה לניו זילנד שזימנה את מנהיגי מעצמות העולם לבית המשפט הבינלאומי לצדק של האו”ם בשל פשעי האקלים שלהם שמהם ונואטו סובלת, יותר מאותן המעצמות. בעצם, ונואטו רוצה שבית המשפט ידרוש ממעצמות העולם לפצות את המדינות הקטנות והעניות שנפגעות ממשבר האקלים. מה הקטע? שלבית המשפט הבינלאומי לצדק של האו”ם אין שום סמכות ולא יכול לדרוש דבר ושום דבר מאף מדינה בעולם. מדינות העולם יכולות להתחשב בבקשות בית המשפט, אבל להמשיך בשלהן, כפי שכבר גם ככה קורה. האו”ם עושה כנסים, מצהיר הצהרות, בונה תוכניות, מקים ועדות, חותם על הסכים, וממשלות העולם – בשלהן, בין אם הן חתמו על ההסכמים ובין אם לאו.

משבק האקלים 3: גרטה טונברג ו-600 צעירים נוספים פעילי אקלים תובעים את ממשלת שבדיה שלא עמדה ביעדים האירופאיים לצמצום ההתחממות הגלובלית ולמזעור נזקי משבר האקלים. בית המשפט המחוזי בשטוקהולם קיבל את טענות התובעים ודרש מממשלת שבדיה לספק תגובה בתוך שלושה חודשים. זו לא הפעם הראשונה שפעילי אקלים תובעים ממשלות כאלו ואחרות. זה משהו שיכול לקרות במדינות שמערכת המשפט בהן פועלת לטובת האזרח.

הצילו את גולן: יכול להיות הכותרת של סרט מעורר מודעות חדש על הניצול המאסיבי של המשאבים באחד מחבלי הארץ היפים ביותר בישראל ואולי היחיד שנשאר טבעי (יחסית) בארץ – רמת הגולן. החברה להגנת הטבע חשפה את התוכניות הממשלתיות והמקומיות עבור 1,200 הדונמים שהם רמת הגולן – טורבינות רוח בגובה 200 מטר, יערות קק”ל חדשים, קווי מתח גבוה, מחצבות בזלת חדשות, הגדלת יישובים, הרחבת מג’דל שמס, הגדלת שטחי האש לאימונים של צה”ל, הקמת מתחם סולארי בעמק הבכא, ועוד. אם תיכנסו לכתבה, תראו תגובות (לא כל כך מרצות, אבל זה רק לדעתנו) של גורמים הקשורים לדבר, אבל לא של הממשלה, משרד האנרגייה או המשרד להגנת הסביבה.

ההתחממות הגלובלית: סכנה חדשה בשל התחממות כדור הארץ – פטריות. ואנחנו חשבנו שהן חברות. איזו באסה לגלות שהן יכולות להתהפך עלינו כשיהיה חם יותר ולהיות מזיקות לבריאות שלנו. ממש כמו בסדרה המזעזעת אך המצליחה “האחרונים מבינינו” בה פטריות משתלטות על בני האדם והופכים אותם לזומבים. מסתבר שזה יותר אפשרי משחשבנו.

ההתחממות הגלובלית 2: ים אמונדסן שבמערב אנטארקטיקה איבד למעלה מ-3 טריליון קרח ב-25 השנים האחרונות, מה שהוסיף כ-9 מ”מ לגובה מפלס הים.

ההתחממות הגלובלית 3: ומה בישראל? מתכוננים לתרחיש שבו במשך ארבעת חודשי הקיץ יהיו לפחות שני גלי חום בכל חודש שיימשכו כ-4 ימים ובהם המעלות יעלו עד ל-49, ואף יותר. ההשלכות לכך: שיא צריכת החשמל יעלה ב-10%, התמותה צפויה לעלות ב-8.5%, ממוצע האשפוז עקב מחלות לב וכלי דם יהיה גבוה ב-10%-15%, והסיכוי לשריפות ייגבר.

אלפי דגים מתים שאין להם קול: בשל מחסור בחמצן, נהר במרכז אוסטרליה הוצף באלפי דגים מתים. הסיבות לכך: תנאי מזג אוויר קיצוניים, חום גבוה, והצפות.

עידכונים מהירח: חשיבות החמצן בהנעת טילים יסולא מפז. חברה ישראלית קטנה תהיה הראשונה שתייצר חמצן מאדמת הירח. הרעיון שלהם הוא להפריד את החמצן מהאדמה ובכך לאגור את החמצן וגם לקבל את המתכות שמהם מפרידים את החמצן. זה קצת מורכב ואנחנו לעולם לא נסביר את זה טוב כמו מכון ויצמן למדע. לידיעה הזאת יש השלכות חיוביות ושליליות. החיובי הוא שהטכנולוגיה שלהם שימושית גם על כדור הארץ והיא צורכת הרבה פחות אנרגייה כדי להפיק מתכות. אה, ומדובר בהמצאה ישראלית. השלילי הוא שכנראה תקום תחנת תדלוק על הירח והנוכחות האנושית בחלל תגדל. אבל אולי לברוח לחלל זה לא כזה שלילי ובעצם פיתרון ממשי לבעיית פיצוץ האוכלוסין בעולם ולמשבר האקלים?

עידכונים מהירח 2: ניסויים רפואיים בחלל! והנה שוב, חברה ישראלית בכותרות. במהלך חודש מרץ שוגר לתחנת החלל הבינלאומית מערכת ניסוי שתבצע חמישה ניסויים רפואיים הקשורים למחלות עור. תוצאות הניסויים יסייעו לאסטרונאוטים בהווה, ולאנושות בעתיד כשתעבור לחלל, ברגע שג’יימס ווב טלסקופ החלל האגדי ימצא עבורנו פלנטה אחרת להרוס.

עידכונים מהירח 3: חברה ישראלית גייסה 76 מיליון דולר כדי לפתח טכנולוגיה לטיפול בפסולת חלל (ייאיי) ושירותי תיקון ללוויינים בחלל שמחזירה אותם למסלולם ולתפקודם (ייאיי 2). ועוד באותה הכתבה: טיסות פנאי לגבול החלל. שמעתם על זה? איזו חברה אמריקאית קיקיונית הולכת להציע טיסות תיירות לגבול החלל, במחיר של למעלה מ-250 אלף דולר לכרטיס. הייתם קונים כרטיס לזה? כי 800 אנשים כבר קנו ומחכים בקוצר רוח להרגיש כמה דקות של “ריחוף בתנאי מיקרו-כבידה”. (ייאיי 3, אבל בציניות)

עידכונים מהירח 4: מדענים בריטים ייצרו חומר חדש לבנייה שהוא פי 2 יותר חזק מבטון שמורכב מהחומרים הבאים: עמילן תפוחי אדמה, מלח ואבק קוסמי. לא, לא, זאת לא בדיחה. אשכרה אבק קוסמי, הדמייה של אבק ממאדים. התגלית הזאת מפשטת ומוזילה את ההתיישבות העתידית האנושית על מאדים ועל הירח.

קוסמים רוסים: האייטם זכה לכותרת הזאת כי אנחנו מרגישים שמדענים רוסים הם לא ממש מדענים, הם יותר דומים לקוסמים. אחרי שב-2016 החליטו לנסות לשבט אריה מערות שנכחד לפני 10,000 שנה, ב-2018 ניסו לשבט ממותה צמרית, עכשיו, שנת 2023, מנסים לשבט מין של ביזון שנכחד לפני 9,000 שנים לערך. אז זה מגניב שהם משחקים אותה קוסמים שם ברוסיה הסיבירית ומעניין אם הם הצליחו בניסויים שלהם (אנחנו מניחים שלא, כי אחרת היינו קוראים על ההצלחה ולא על הניסיונות), אבל מה שתפס את תשומת הלב שלנו זו ההבנה שיותר ויותר שרידים של מינים נדירים שנכחדו לפני אלפי שנים מתחילים לצוץ על פני האדמה, וזאת בשל קרח העד בסיביר שנמס. את השרידים של הביזון הנחמד הזה מצאו כ-100 ק”מ צפונית לחוג הקוטב הצפוני. זה ממש ממש בקוטב, איפה שסנטה והגמדים גרים, וזה ממש לא סבבה שהוא נמס.

חדשות טובות: אוניברסיטת ת”א יצאה במכרז למעבר ל-100% אנרגייה ירוקה שיחלוש על 12 השנים הקרובות. כל הכבוד!

חדשות טובות 2: להפוך את הפסולת לזהב – החזון של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. או הלוקש? בכל מקרה, היא הכריזה שהמטרה של המשרד להגנת הסביבה היא להפחית משמעותית את כמות הפסולת שהציבור הישראלי משליך ברחובות ובשטחים הפתוחים והפסולת שנשלכת להטמנה, תוך סיפוק פיתרון קצה לפסולת – ביוגז, או יצירת אנרגייה מהפסולת בדרך אחרת (לא חסר). הקרן לשמירת הניקיון הוקמה ב-1984 ולעניות דעתנו, לא עשתה עבודה טובה כלל כי ישראל לא נקייה. פשוט לא. ובהקשר נוסף של המשרד להגנת הסביבה: עצמאות המשרד להגנת הסביבה נשארת! גם ככה הסמכות של המשרד הייתה חלקית מאוד, ורצו גם את זה לקחת, אבל חזרו בהם, והיא נשארת. אין יועצים חיצוניים של משרד הפנים, ואפילו הגדילו את התקציב לניהול היועצים החיצוניים מטעם המשרד להגנת הסביבה.

חדשות טובות 3: יש עתיד לאוקיינוסים בעולם! חוקרים מנורבגיה, ישראל ועוד כמה מדינות, מצאו שריר של שני סוגי מדוזות יכול להרחיק חלקיקי ננו-פלסטיק באופן מיידי. השלב הבא במחקר הוא לגלות איך להחדיר את הריר הזה אל מערכות טיפול בשפכים שינקו את המים עוד לפני שמגיעים לנחלים ולאוקיינוסים. אלו חדשות מאוד משמחות משתי סיבות: 1. היא יכולה לשנות את התחזית שעד שנת 2050 יהיה יותר פלסטיק בים מדגים. 2. היא יכולה לשפר את תדמית המדוזות השלילית.

חדשות טובות 4: יצירת אנרגייה באמצעות האוויר היא טכנולוגיה מוכרת, אבל להפוך את האוויר עצמו לחשמל של ממש, זה משהו חדש ואותו גילו מדענים מאוסטרליה. הם הצליחו לבודד אנזים מסויים שעושה שימוש בכמויות הנמוכות של מימן באטמוספירה והופך את האוויר לאנרגייה ירוקה. זוהי תגלית אדירה שמקדמת אותנו עוד צעד אחד לאנרגייה מתחדשת ללא דלקים פוסיליים כלל. יש עוד דרך ארוכה מאוד, אבל לפחות מישהו סולל אותה.

מכון דיוידסון למדע פרסם במהלך חודש מרץ שתי כתבות על אומנות קיפולי הנייר – האוריגמי. קודם כל, הם כתבו על המדע והאומנות של האוריגמי. בכתבה הזאת תמצאו גם פירוט על ההיסטוריה של אוריגמי ותזכו לראות דוגמאות נחמדות מאוד והסברים מפורטים מאוד. בכתבה השניה על אוריגמי, הם פירטו על הפיזיקה של אוריגמי ואיך המדע מאחוריו הוא הבסיס לשלל המצאות טכנולוגיות אנושיות מתקדמות, כמו פאנלים סולאריים, כריות אוויר למכוניות, קפיצים ורובוטים.

ונסיים את הבלוג עם מלא מזל טוב וכל הכבוד יא אלופים (!!) לעומתת ונטעת שזכו במיליון שקלים כחלק מהתחרות Israel Earth Prize של יוניון מוטורס. למי שלא יודע, לא שמע ולא הכיר עד כה, עמותת ונטעת שמה לה למטרה לנטוע 100 אלף עצים ולהקים 100 גינות שיקומיות לבעלי צרכים מיוחדים. העמותה החלה את דרכה לפני מספר שנים ומאז פועלת באופן נחרץ להגשמת מטרותיה. אז ממש כל הכבוד! המשיכו כך! אנחנו רק נגיד ל-YNET החמודים ולכותבת ניצה כהן, שהיה אפשר להימנע מהמילים “נציג העמותה” ולכתוב את השם של מי שעומד מאחורי הפרוייקט המטורף הזה – אביב בייליס לרנר. מגיע לו ששמו יהיה בכתבה.

תודה לכם שקראתם את הבלוג שלנו. אנחנו מעריכים ואוהבים אתכם.

נתראה בחודש הבא,

בידיים.