שבת שלום לכל הקוראים האדוקים שלנו.

נתחיל את הבלוג החודשי שלנו באיחולי שנת לימודים מהנה לכל התלמידים במוסדות החינוך בישראל, והן למורים, לצוותי ההוראה והסגל ולהורים. מקווים שתהיה שנה מוצלחת.

נמשיך בלהתנצל על כך שהחסרנו בלוג אחד בחודש שעבר. בידיים הייתה בחופשה בפורטוגל, ואף הכנו וידאו קצר של תנור האדמה שבנינו שם ופרסמנו אותו בעמוד הפייסבוק שלנו. מוזמנים לצפות בקישור: https://bit.ly/3Rej0Jo

נסיים בזה שנתוודא בפניכם שנורא רצינו בלוג אופטימי ומשמח, כזה מלא בבשורות טובות וחדשות מעודדות. אבל בעת התחקיר הקבוע לכתיבת הבלוג, זה לא מה שמצאנו. יש גם חדשות מעודדות, אבל הרוב לא. Let’s face it, friends, כשזה נוגע למשבר האקלים ומצב הסביבה שלנו – אנחנו בכי רע… יש מאות כתבות וחדשות על משבר האקלים, שינויי האקלים, אסונות טבע, הכחדת מינים, פוליטיקה בנושא ומה לא. אנחנו לא יכולים לסכם את הכול ומשתדלים להביא לכם את החדשות הכי רלוונטיות.

וכעת, ניתן להתחיל:

מהארץ:

הפוליטיקה בישראל מושחתת. תאגידי ענק יכולים לעשות פחות או יותר מה שבא להם במדינתנו הקטנטונת. כלי התקשורת העצמאי “שקוף” גילה שחברת כיל המזהמת קיבלה אות הצטיינות לקיימות ושמירה על הסביבה שאיפשר לחברה לקבל “הלוואת קיימות” בסכומי עתק מבנקים זרים. אזרחים מודאגים מתכננים לפעול בנושא. ועוד מ”שקוף” – מפעל המלט “נשר” ברמלה מואשם בשמונה מקרים שונים בשלוש השנים האחרונות בהם נפלט זיהום מסוכן אל האוויר. בעקבות החשיפה, המשרד להגנת הסביבה הטיל קנס בגובה של שישה מיליון שקלים על המפעל. מה שקורה במפרץ חיפה צריך לקרות גם באשדוד – מאבק נגד הזיהום מתחנת הכוח מתעורר לחיים, ו“שקוף” שם כדי לסקר. לכל המעוניינים, כאן תוכלו למצוא את מפת המזהמים המלאה של “שקוף”: https://bit.ly/3q7AjQM וכאן תוכלו לקרוא כמה עולה לנו הזיהום מהמפעלים: https://bit.ly/3q5d7T9

האם מאבק להצלת הפרנסה של תושבי הנגב הוא בעצם סיפור כיסוי להקמת מפעל פופסטים חדש בנגב עבור האחים עופר? אנחנו לא היחידים שחושבים שזאת אפשרות.

הקרב על חופי אילת: האם בנייה על פי התוכנית לפיתוח רצועת החוף באילת תפגע במפרץ אילת או תגן על העיר מפני סופות? אדריכלית הפרוייקט מול המשרד להגנת הסביבה והאירגונים הירוקים. ומי המכריעה? עיריית אילת.

קצת ארכיאולוגיה: עצמות של פיל עתיק שחי לפני כ-400 אלף שנה התגלו בישראל, ליד גדרה. מגניב ממש.

עין חרדלית הוא נקודת מים ציורית ונעימה בגליל המערבי, לא מאוד רחוק מנהרייה. לצערנו הרב מאוד, מטיילים מצאו שהוא נהפך לסוג של אתר פסולת ענקי, לכאורה על ידי מטיילים אחרים. השיח על משבר האקלים מתגבר ברחבי הארץ והעולם, מצד אחד נראה שאנשים מגלים יותר מודעות, יש יותר עמותות ירוקות, חוקים נחקקים על מנת להפחית פסולת, מפעלים וחברות משנות אופי פעולתן, אבל בפועל מה שקורה זה הפוך – אנשים צורכים יותר בקר, מייצרים יותר פסולת, אירופה מייבאת פחם כדי לייצר אנרגייה יותר מאי פעם, פליטות גזי החממה עולים… מה נסגר איתנו? אולי התשובה לזה טמונה בכך שהרשתות החברתיות הגדולות ביותר – פייסבוק, טוויטר וטיקטוק, לא באמת פועלות נגד פייק ניוז לגבי הכחשת אקלים ולא קבעו פרמטרים ברורים למה זו הכחשת אקלים ברשתות שלהן. כך מידע כוזב ולא אמין מופץ לציבור הרחב שלא נוטה לוודא את מה שהוא קורא וישר מאמין לכל מה שרץ לו בפיד.

בכל מקרה, מה שבטוח הוא שאנחנו גרים במדינה פח, תרתי משמע. ישראל מטמינה כמעט 80 אחוז מכמות הפסולת שאנחנו מייצרים והתחזית עגומה גם מהצד הזה: בעוד כארבע שנים כבר לא יהיו אתרים מאושרים להטמנה בישראל. ומה נעשה אז? כל שנה אנחנו מייצרים יותר פסולת והסיבה העיקרית לכך נובעת מקצב גידול האוכלוסייה המהיר, שגם הוא, לדעתנו, כדאי שלא ייגדל.

הנדסת מזון: זן חדש של אבטיח הונדס בישראל – מתוק יותר וצורך פחות מים לגידול. ועוד – חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לבודד גנים שעוזרים לחיטה לפתח עמידות למחלות. המחלות מחריפות בשל עליית הטמפרטורות וכמו שבטח ניחשתם, חיטה היא מצרך חיוני ביותר במטבח המזרח תיכוני. ואפילו עוד – ליצ’י עם גרעין קטן הוא עוד פיתוח ישראלי חדש בתחום הנדסת המזון. לא רק שהפרי מספק יותר בשר ככה, מסתבר שכמות היבול שלו גדולה באופן משמעותי לעומת הזן הקיים. אהבנו? תנו דעתכם.

האם הישועה האנרגטית תגיע לישראל מעיר ערבית-מוסלמית קטנה השוכנת כ-3 ק”מ מכפר סבא? ג’לג’וליה מתכננת להפוך לעיר יצרנית האנרגייה הירוקה הראשונה בישראל. הפרוייקט הוא לא רעיון או חלום, הוא כבר התחיל בסוף השנה שעברה וכבר בשנת 2022 הפסיקו לשלם עבור חשמל.

המסלול לאדריכלות נוף בטכניון נותן גם הוא תקווה קלה. פרוייקטי הגמר השנה עסקו בפיתרונות לעתיד מקיים יותר – כולל שיקום אתרי מטמנות פסולת, שיפור תשתיות לניהול יעיל של מים, תכנון אנרגטי, ועוד.

 

מהעולם הגדול:

פקיסטן טובעת: עונת המונסונים בפקיסטן היא החמורה ביותר שידעה המדינה בתולדות הזיכרון הקולקטיבי. הגשמים הכבדים החלו באמצע יוני ולא חדלו מאז, לקחו את חייהם של מעל לאלף אנשים, פצעו מעל 3,000 והשפיעו באופן משמעותי על 33 מיליון מתושבי האיזור. נהר האינדוס הוא הגדול ביותר בפקיסטן והוא עלה על גדותיו, יצר שטפונות שקשה לתאר אותם במילים. אנשים רבים איבדו את כל היקר להם ועכשיו נמלטים כדי להציל את חייהם. ולא מספיק שיש גשמים עזים והנהר עולה על גדותיו, הקרחונים הרבים הקיימים בפקיסטן (הכי הרבה מחוץ לקטבים) נמסים ומעלים את מפלס השיטפונות. בשנת 2022 נרשמו 16 מקרים של המסות קרחונים בצפון המדינה, לעומת 5 או 6 בשנה הקודמת לכן.

אגם קארון במצרים, שנמצא דרומית-מערבית לקהיר, שינה את אופיו לחלוטין בשל פעולות אנושיות. מי נגר משטחי חקלאות קונבציונאלית בצירוף פסולת תעשייתית הם מתכון להרס וזיהום, וכך קרה לאגם היפיפיה שפעם היה גדוש בדגים והיום… כבר לא.

צ’ילה בכותרות: במכרה נחושת שבבעלות חברה קנדית וחברה יפנית נפער בולען ענק בקוטר של 36 מטרים. נסיבות המקרה עדיין נחקרות, אבל ההשערות של ממשלת צ’ילה הן שהחברות ניצלו יתר על המידה את ההיתר שניתן להם לכרייה.

מאות דגים נמצאו מתים בנהר אודר המתחיל בצ’כיה ועובר בפולין ובגרמניה עד שנגמר בים הבלטי. ממשלת פולין פועלת ללא הרף לנסות למצוא את האשמים בזיהום ואף הציעה פרס כספי גדול למי שייספק מידע על האשמים. ראש ממשלת פולין אף פיטר שני בכירים בממשלתו משום שתגובתם לאירוע הזיהום החמור הזה לא הייתה זריזה ויעילה מספיק. אנחנו לא אוהבים תחזיות עגומות שצופות שנים של שיקום כדי שהנהר יחזור לקודמתו, אם בכלל יחזור.

ועוד על גרמניה: ברלין מתכננת להתמודד עם הקור המקפיא של החורף הברלינאי על ידי הקמת מגדל מים בגובה של 45 מטר שיתפקד כתרמוס ענקי. המגדל יוכל להכיל כמעט 60 מיליון ליטרים של מים, שכמו בתרמוס יימצאו על סף רתיחה, וכמובן, שהוא הגדול מסוגו, אולי היחיד מסוגו? אז המגדל כבר קיים, ועכשיו ממלאים אותו במים, תהליך שעתיד לקחת כחודשיים. הגרמנים יבצעו בדיקות מקיפות ויתחילו להפעיל אותו באביב 2023. מטרת הקמת המתקן היא הפחתת התלות בפחם ובגז ליצירת אנרגיה, מאחר והתרמוס ישתמש באנרגיה מתחדשת שלא נאגרת ולכן מתבזבזת. נשמע מעולה, אנחנו רק חושבים שאולי שווה לחכות לחורף בשביל להפעיל אותו…?

תהייה: איך עוד נשאר משהו מיערות האמזונס עם כל הדיווחים על שריפות שאנחנו שומעים יום-יום ללא הפסקה? העשרה באוגוסט 2019 היה יום שיא של שריפות באמזונס (שבעקבותיו כתבנו מאמר בבידיים), אך העשרים ושמונה באוגוסט 2022 ניצחו עם שיא שריפות בכמעט 3,500 מוקדים שונים ברחבי מדינת אמזונס בברזיל בלבד. מספר השריפות באיזור עומד על שיא בחודשים יולי ואוגוסט כי הם יבשים במיוחד, אבל למען האמת שהשריפות, הנגרמות בכוונה על ידי פעולות אנושיות, נמשכות כל השנה ורק יוצאות מכלל שליטה בחודשי החורף הברזילאיים.

תהייה #2: איך אנשים ממשיכים לגור בקליפורניה? רעידות אדמה, שריפות ענק ובצורות קשות הם אסונות הטבע העיקריים שפוקדים את הסטייט האמריקאית מידי שנה, עכשיו מדענים וחוקרים צופים שגם מגה-הצפות ייגרמו בעקבות משבר האקלים. 

בשל הבצורת הכבדה: באיטליה – יסודות של גשר הרוס מהתקופה הרומאית התגלו בנחל טיבר המתייבש לו לאיטו ברומא. בשוויץ – הקרחונים באלפים השוויצריים הצטמצמו בכ-12 אחוזים בשש השנים האחרונות בלבד. בעיראק – איזור הביצות המיתולוגיות המפורסם במסופוטמיה, השוכנות בין נהרות הפרת והחידקל וידועות כגן העדן התנכ”י, מתייבש. כמעט חצי מהאיזור התייבש לגמרי. ההשפעות על התושבים, החי והצומח הן בלתי ניתנות לתיאור ושוברות את הלב. באריזונה ומערב ארה”ב – בצורת היסטורית ומדירת שינה שידע האיזור מזה עשורים. CNN מספקים תצלומי רחפן של האגם המתייבש והבצורת הקשה. בנוודה – אגם מיד Mead המתייבש לאיטו הוא האגם מעשה-ידי-אדם הגדול ביותר בארה”ב, והוא גם מסתיר בחובו לא מעט סודות של עולם הפשע של לאס וגאס שמתגלים עכשיו ומה שנקרא, עולים מעל המים. ברחבי אירופה – ספינות נאציות בדנובה, ערים רומיות אבודות בספרד, נשקים ויקינגיים בנורבגיה ועוד הפתעות שהתגלו בעקבות הבצורת הקשה.

לא בצורת, אבל עדיין משמעותי: בסיביר נרשמו המעלות הגבוהות ביותר זה 7,000 שנה. מדובר בקיץ החם ביותר שידעו אנשי סיביר, והכול, מסתבר, זה הפעילות האנושית. וגם בסין השכנה, נרשם גל החום הכבד ביותר שהמדינה האסייתית אי פעם ידעה. לעניות דעתנו, חשוב לציין שדרך ההתמודדות של סין עם משבר החום (שיוצר משבר אנרגייה במדינה) ככל הנראה ישפיע על כל העולם, כי הכול מגיע מסין.

בקיצור, החום הכבד פוגע בכלכלות החזקות ביותר בעולם: סין, ארה”ב ואירופה, סימולטנית. התחזית היא כמו כל התחזיות שחזינו עד כה בבלוג – עגומה ועצובה.

אבל משהו אולי קצת משמח מסין: בית המשפט הסיני קבע שכריית ביטקוין מסכנת את האקלים.

אם נצליח לצמצם את פליטות גזי החממה באופן משמעותי, החוקרים צופים שגובה פני הים יעלה בכ-27 ס”מ בשל המסת קרחונים בגרינלנד. אם הפליטות ימשיכו כמות שהן – הצפי הוא שגובה פני הים יעלה בכ-78 ס”מ לכל הפחות. ועם המסת הקרחונים בגרינלנד באים חברות ענק ותאגידים כדי לחפש ולתור אחר משאבים, מתכות ומינרלים נדירים שיכולים אולי בתקווה גדולה לספק לנו מקור נוסף לאנרגייה. רק אותנו זה מדאיג? וזה שאנטרקטיקה נמסה מהר יותר מהצפוי, זה גם מדאיג. בסוף נחייה כולנו על רפסודות ללא יבשה אמיתית, רק מינרלים ומתכות מסביבנו.

 

מעולם החי:

ידיעה מרעישה: הידעתם שיש חיים בים המוות, הלא הוא ים המלח? אנחנו לתומנו חשבנו שקוראים לים המוות בשם הנוראי הזה כי אף חיה לא יכולה לשרוד את כמות המלח שהוא מכיל. ומסתבר שצדקנו בזה, אבל טעינו במשהו אחר. בסדר, זאת לא הפעם הראשונה ואנחנו יכולים להודות בטעויות שלנו. דגי נאווית ים המלח הם מין בסכנת הכחדה (הפתעה!) שלא חי בתוך ים המלח עצמו אלא במעיינות המתוקים באיזור (עין פשחה) ויכול לחיות במי שמלוחים ב-50% יותר ממי ים. אבל הוא לא חי בים המלח עצמו. ותודה לעטרה שהסבה את תשומת ליבנו לטעות שלנו. שתדעו שעכשיו יש מבצעים מטורפים בניסיון להציל אותם מההכחדה הצפויה. בהצלחה.

לפי ההערכות של מדען אוקראיני, כ-5,000 דולפינים מצאו את מותם בשל המלחמה של רוסיה באוקראינה. השלכות המלחמה הן עצובות לכל הדעות, לבני האדם ולחיות כאחד.

כדי לנסות לאזן את האייטם הקודם: לא כל החיות סובלות, כי הקרנפים במצב קצת יותר טוב, אבל ממש קצת. הם עדיין נחשבים מין בסכנת הכחדה (באסה להם), אבל צדו אותם באופן יחסי משמעותית פחות מאשר בשנת 2020.

תיעוד נדיר: כריש מסוג כריש-לוויתן נצפה במפרץ אילת. הרשויות מבקשות מכלי השיט לצפות על פני המים ללא הפסק כדי להימנע מפגיעה בכריש הענק הזה. תודה. ובאותו נושא בצפון הארץ: נצפו שלושה גורים של חתולי ביצות באגמון החולה. פייר, אותנו זה מרגש.

גילינו משהו שזיעזע אותנו, ועדיין לא החלטנו אם לטובה או לרעה. תמיד חשנו טינה ורגשות שליליים עזים כנגד מינים פולשים, של צמחים ושל בעלי חיים, שצלחו במשימה הלא מודעת של הוצאת המערכת האקולוגית מאיזון. כמובן שהאשמים בפלישות הם, לרוב לפחות, בני האדם. אבל תראו, הפלא ופלא, תמיד לומדים דברים חדשים! מחקר ישראלי שבדק אצות בים התיכון ממין פולש מציג את השיפור לו גרמה האצה ביציבות המערכת האקולוגית ומעלה אפשרות – הייתכן שבאצות האלו טמון הפיתרון להצלת הים התיכון?

הניבתנית הנורבגית שזכתה לשם פרייה הורדמה על ידי ממשלת נורבגיה מחשש שהיא תפגע בבני אדם שלא יכלו לשמור מרחק ממנה. אין לנו מילה אחרת חוץ ממחדל. שוב, בעלי החיים משלמים על ההתנהגות המטופשת וחסרת האחריות של בני האדם. איך ממשלת נורבגיה נתנה יד לדבר הזה? ואחר כך הם קוראים לזה “המתת חסד”, וטוענים שלא הייתה דרך לשמור על חיי אדם ולהשאיר את הניבתנית חיה. אנחנו לא יודעים, זה מריח לנו קצת פישי. למי שלא יודע, ניבתן זו חיה שרבים קוראים אותה “סוס ים” ומבלבלים אותה עם “אריה ים”, שזה בדיוק מה שאנחנו עשינו כשראינו את התמונה ולא הבנו מאיפה הגיע השם ניבתן (פתחנו גוגל).

לעומת הנורבגים, הצרפתים כן ניסו להציל את הלוויתן שהגיע לתוך מימי נהר הסן. ללא הצלחה אמנם, אבל לפחות הם ניסו וכל הכבוד להם על כך.

תנינים מיניאטוריים באוסטרליה: לפני עשרות מיליוני שנים באוסטרליה חי תנין שאורכו פחות ממטר ומשקלו עד 2 ק”ג. אנחנו קצת חנונים אז זה דיי מגניב אותנו, ובמיוחד מגניב אותנו שבאוניברסיטת קווינזלנד באוסטרליה גם חקרו את התנין הזה ועכשיו יכולים לגלות את סודותיו. מסתבר שזוהי הבדיקה המדויקת ביותר בהיסטוריה של אנטומיית הגולגולת של תנין שנכחד באוסטרליה. פלאי הטכנולוגייה מלמדים אותנו המון על היקום…

התחזיות הולכות ונהיות קודרות יותר ויותר. אם בעבר שמענו שהצפי הוא ש-50 אחוז מהדגה באוקיינוסים תעלם ב-100 השנים הקרובות, עכשיו הצפי הוא שאם נמשיך בקצב הזה, 90 אחוז מהדגה תיעלם. החדשות שאמורות לעודד אותנו זה שאם סוף סוף ממשלות העולם והתאגידים הגדולים יפעלו באמת עבור הפחתת הפליטות, 98 אחוז מהדגה תוכל להינצל. ונוכל להמשיך ולנצל את הים כמו בעבר ואולי לא לאכול דגים מלאים בחתיכות מיקרופלסטיק. והנה, סין הודיעה שדג תחש המשכן לא נצפה במימיה כבר מאז שנת 2008 והכריזה עליו כעוד מין שהוכחד. האם זאת רק ההתחלה?

תיעודים מרהיבים של חיות הבר בישראל מוצאות מזור מהחום הכבד – מומלץ, אם עדיין לא נמסתם מהחום אתם תימסו מהתיעודים האלו. עוד המלצה באהבה – תמונות מתוקות של בעלי חיים מפגינים אהבה בטבע. וגם – מרדף של זאב אחר ארנבת בפתחת ניצנה.

אוהבים ציפורים? מעולה. אז יש לנו כמה דברים חמודים בשבילכם: 1. בזכות קק”ל, שהציבו מצלמות HD באגמון החולה, ניתן לצפות בנדידת הציפורים מסלון ביתכם. ממש דיסקברי הישראלי. 2. בטח תשמחו לראות את הכתבה הנהדרת הזאת על תיעוד של אוח מדברי. ממש מתוק. 3. להקות שקנאים ראשונות נראות ברחבי הארץ בשל נדידת הסתיו המתחילה. 4. תיעוד מקסים של ציפור צועדת שצולם על ידי צלמת הטבע ד”ר שולי גרינשטיין. 5. שליו בודד הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה. נקבה אחת שפגעה בחלון, שוקמה ושוחררה לחופשי. 6. לראשונה העונה, להקת חסידות נצפתה באגמון החולה, האגמון האהוב עלינו. 7. יונק דבש נדיר במיוחד שנצפה זאת הפעם השלישית בלבד מאז 1946, נצפה שוב בקולומביה.

נשבר הלב: בדרום אפריקה נמצאו 150 נשרים שככל הנראה מתו מהרעלה. אוכלוסיית הנשרים באפריקה פחתה באופן דרסטי בעשורים האחרונים.

הידעתם? יש פארק ארנבים סודי באילת. הסיבה להיווצרות הפארק היא אנשים חסרי לב לכאורה שאימצו ארנבים בתקופת הקורונה ונטשו אותם כשנגמרו הסגרים. ואתם יודעים איך הם ארנבים, הם מתרבים כמו.. ובכן, כמו ארנבים. וכך נוצר לו פארק שלם של ארנבים שעיריית אילת מתחזקת אותו, או משהו בסגנון.

 

חדשות מעודדות:

ייתכן שחוקרים מאוניברסיטת אוסטין בטקסס הצליחו לפתח אנזים שייקצר פירוק פלסטיק מעשרות שנים לשעות בודדות בלבד. האנזים נוצר באמצעות הנדסה גנטית ובינה מלאכותית. כאלו תגליות והמצאות אנחנו אוהבים.

שמעתם על שפעת/קדחת העגבניות שמשתוללת בעולם, וירוס חדש מהודו שנדבקים בו ילדים? לא היינו רוצים לקרוא לזה פייק ניוז, אבל זה בדיוק מה שזה. מכון דיוידסון שופך אור על המכתב שגרם לבהלה מיותרת ולעשרות חדשות תקשורתיות מלחיצות לשווא.

סוג של מחקר התרחש בגרמניה בשלושת החודשים האחרונים ותוצאותיו מעודדות. מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית ירד באופן משמעותי לתקופת הזמן הזו, מה שהוביל לחיסכון בפליטות פחמן דו-חמצני של כמעט 2 טונות! בעינינו זה מדהים והלוואי ויעשו את זה גם בארץ, ושזה יעבוד. אבל אנחנו בספק כי התחבורה הציבורית פה לא מספיק טובה.

הנה דרך לנצל שטח בצורה מיטבית: בקליפורניה יכסו תעלות מים בפאנלים סולריים, מה שלא רק יימנע מהרשויות להשתמש בשטחים חשובים למטרה הזו, אלא גם יימנע מהמים בתעלות מלהתאדות. ואיך הם לא חשבו על זה קודם?

פרי עץ הלחם יכול להיות הפיתרון למשבר הרעב העולמי המחמיר בשל משבר האקלים ושינויי האקלים. מסתבר שפרי עץ הלחם, שמקורו באיים באוקיינוס השקט, עמיד בפני מצבי אקלים קיצוניים ויכול להתאים לגידול בדיוק באיזורים שבהם יש חוסר ביטחון תזונתי בעקבות משבר האקלים. אכלתם פעם פרי עץ הלחם? אנחנו אכלנו. בקוסטה ריקה נוהגים להוציא את הזרעים של הפרי ולבשל אותם במים רותחים. לאחר בישול ארוך הם מתרככים ויש להם טעם ומרקם של ערמונים. אנחנו אהבנו.

אנרגיה גיאותרמית זמינה לכל אחד בעלות מינימלית. לחלקנו זה נשמע כמו סינית, אבל עבור אנשים מסוימים זה חלומם הרטוב – להצליח לקדוח לעומק של קילומטרים בעלות זולה, מבלי סכנת רעידות אדמה וללא צורך בבוץ מיוחד, ולהפיק אנרגיה נקייה מהחום שמגיע מליבת כדור הארץ. כרגע זה עדיין בגדר חלום, אבל יש תוכנית פיילוט למכשיר שאמור לעשות את כל זה ושמתוכנן לעלות כמו פאנל סולארי, בערך.

מדענים הצליחו להמציא תחליף זול והרבה פחות מזהם לסוללות הליתיום. עתיד האנרגיות המתחדשות מובטח, חברים!

 

מדע בדיוני?

מי שמע על “נקרובוט”? עד לא מזמן, גם אנחנו לא שמענו. זהו רובוט שיושב על גוף מת של בעל חיים, במקרה הנ”ל של עכביש מסוג זאבן. זה קצת קריפי ודיי מגניב, אם אפשר להיות כנים, ומכון דיוידסון מסבירים איך זה נעשה ועוד כל מיני פרטים מדעיים מעניינים ממש על עכבישים.

נחש עם רגליים. מדע בדיוני או התערבות באבולוציה?

אנרגיה סולארית מהחלל. רעיון מציאותי או חלום בדיוני?

הנדסת אקלים: עד לא מזמן זה היה נחלתם של הקונספירטורים, כי מעבר לפיזור יודיד הכסף במטרה לזרוע ענני גשם, ניסוי שבוצע בישראל במשך 7 שנים והתגלה כלא רווחי, לא היה להם עובדות אמיתיות להסתמך עליהן שאכן יש הנדסת אקלים. היום זה כבר מושג ששזור בפי כל אדם שמתעסק בשינויי האקלים ובמשבר האקלים, ובמיוחד בפי מדענים פורצי דרך. קראנו על הנושא לא מעט – החל מפיזור אבקה בשכבה החיצונית של האטמוספירה כדי להאט את ההתחממות הגלובלית ועד הרעיון המוטרף החדש – לשחרר לחלל לנקודה מסוימת בין כדור הארץ לשמש (בה גופים גדולים יכולים להישאר ללא תזוזה רבה) מין בועות שימנעו מקרינת השמש להגיע אל כדור הארץ. יש מדענים שמתלהבים מהמחשבה הזאת. אותנו, האנשים הפשוטים, המחשבה הזאת מלחיצה. אנחנו אוהבים את המדע, מעריכים את התגליות הרבות ומשתמשים בהן באופן שוטף, אבל גם יודעים שכבר קרו מקרים מעולם בהן המצאות וטכנולוגיות כאלו ואחרות יצאו לאוויר העולם ללא מחשבה אמיתית לטווח הארוך והתגלו כהרסניות ופוגעניות, הן לכדור הארץ והן לאנושות. אנחנו סבורים שבועות החלל האלו הן אותו הסיפור. למנוע מקרינת השמש להגיע לכדור הארץ אמנם תפחית את ההתחממות, אולי אף תועיל בקירור הכדור, אבל מה יהיה עם השנים? ומה אם הקרינה הזאת שלא תגיע לכדור הארץ תעשה תוהו ובוהו בחלל ותגרום לאפקט פרפר שהשלכותיו יהיו הרות אסון, לא עלינו? לא עלינו. לא עלינו.

 

ולסיום סיומת:

חרדת אקלים הוא נושא רציני שאין להפחית בערכו. מחקרים מראים שאחוז יחסית גבוה מבני הנוער בישראל סובלים מחרדת אקלים. אנחנו יכולים להעיד על כך מקרוב. האם לכם יש חרדת אקלים? אם אתם לא בטוחים, בקישור הבא תוכלו לגלות: https://cnn.it/3Qht7Mi

 

למרות שיש לנו עוד הרבה מה לכתוב ועוד לא מעט עידכונים, אנחנו נסיים פה. נשאר רק לאחל לכולם שבוע טוב ופורה, שתרגישו טוב, שתשמרו על עצמכם ושנתראה בחודש הבא.

אוהבים,

מערכת בידיים.