מדריך זה מציג בניית ספסל מפסולת ובו צמיגים כמושב, פסולת בניין כמילוי, צינורות ביוב, כיסאות כתר שבורים, או כל חומר אחר כמשענות. את כל אלו נעטוף ברשת לולים מתוחה. ניתן לטייח את הספסל לאחר מכן בסוגים שונים של טיח. מדובר בבנייה פשוטה אך כוחנית, כדאי להתכונן.

רקע

• ספרות רלוונטית – Earthship: How to build your own (שלושה כרכים), מייקל ריינולדס.
• הספסל שנציג כאן מוכן לטיוח באיזה חומר שתרצו. מכיוון שעבודת בניית הספסל עצמו ועבודת הטיוח הן שונות באופיין, החלטנו להפרידן לשני מדריכים שונים. כך נבהיר כי בניית הספסל היא אחת, ואחת היא לבחור בחומר הטיוח.
• למרות ההערה הקודמת, כדאי לדעת מראש באיזה חומר תרצו לטייח, כיוון שאולי תרצו לעשות התאמות במבנה לסוג הטיח וטכניקת הטיוח.

הכנות

כדאי מראש לתכנן ולהחליט על גודל הספסל (כמות הצמיגים). כמובן חשוב לזכור שככל שהספסל גדול יותר כך גדלה עבודת הטיוח.
אם החלטתם להשתמש בכיסאות כתר שבורים כמו שאנחנו עשינו, כדאי לחתוך להם את הרגליים מבעוד מועד. הדבר יעזור לכם בהערכת הספסל המדומה לפני הבנייה, על מנת שתוכלו להשוות את התכנון עם החומרים שיש ברשותכם (שלב 2).
כדאי להכין המון (!) פסולת בניין למילוי הצמיגים (ראו שלב 4).

הקמת הספסל המדומה

בשלב זה הניחו את כל החומרים אחד על השני כאילו הספסל גמור: הניחו את הצמיגים ישירות על הקרקע כמו בתכנון שעשיתם מראש. בדקו אם באמת יש מקום לכל הצמיגים. תכננו את גובה הישיבה (זכרו שהטיח הסופי מוסיף לגובה עוד 5-12 ס”מ). הניחו את הצינורות או כיסאות הפלסטיק שישמשו כמשענות. כשהספסל המדומה עומד, חשבו האם יש משהו שתרצו לשנות. עכשיו זה הזמן. אחר כך כל צמיג ישקול בין 40-70 קילו (תלוי כמה טוב דחסתם), ואז כל הספסל יהיה בלתי ניתן להזזה ללא כלים כבדים.
בקיצור אם יש מה להזיז, הזיזו עכשיו.
זהו? אתם מרוצים? יופי.

חפירה / יישור השטח והנחת יסודות

עתה הזיזו את כל החומרים למקום בו לא יפריעו לכם.
לאחר שבשלב הקודם החלטתם בדיוק על המיקום, עתה יש לנקות וליישר את השטח שמתחת לספסל, לקראת הנחת היסודות, ועליהם, מאוחר יותר, הצמיגים הראשונים.
לפי היסודות שברשותכם תחליטו האם יישור השטח מספיק או שמא כדאי לחפור מעט ולקבור בחצי גובה את היסודות. העיקר שלפחות 10 ס”מ יפרידו בין פני הקרקע לצמיג. בספסל שאנחנו בנינו, היסודות היו סלעים יחסית גדולים, ולכן על מנת להתאים את היסודות לגובה הספסל הרצוי חפרנו מעט (“גילחנו” 5-7 ס”מ מהקרקע) כדי להניח את היסודות. היסודות בצבצו מעל פני הקרקע והרימו את הצמיגים כך שלא הייתה שום בעיה.
יש להניח את היסודות מתחת לכל שטח הצמיג.
חשוב להניח את היסודות בצורה כזאת שתשמור על הצמיגים מפולסים פחות או יותר. אם כבר יש נטייה, אז אסור שהיא תהיה לכיוון המשענת כדי שלא ייקוו מים על הספסל.

הנחת הצמיגים

כמו שאמרנו, יש לחשוב על השיפוע הרצוי לצמיגים, אם בכלל. זכרו ששיפוע לא נכון של היסודות (לכיוון המשענות) יכול להעלות בהמשך הדרך את כמות הטיח שתצטרכו לעשות כדי להפוך את השיפוע בחזרה.
ישר על היסודות נניח את הצמיג, וכן נניח בתוכו איזה שהוא אובייקט שטוח (מרצפת, דיקט עבה – כמובן מהזבל, בבקשה לא לקנות דיקטים) שיכסה את כל החור התחתון של הצמיג. פעולה זאת תמנע מחומר המילוי של הצמיג “לברוח” מלמטה בשלב המילוי.

מילוי הצמיגים

זאת היא המשימה הפיזית הקשה ביותר בבניית הספסל, והיא המשימה שגם אורכת הכי הרבה זמן.
חשוב – צריך להכין הרבה פסולת בניין לשלב הזה. אתם תופתעו לגלות כמה חומר צריך כדי למלא צמיג בדחיסה טובה (וחשוב שהיא תהיה כזאת, מיד נסביר למה). ככל שתהיה לכם יותר פסולת מפוררת (לכמה שיותר קטן) כך פעולת הדחיסה תהיה יותר קלה.
בהתחלה מניחים עד לחצי גובה פסולת בחתיכות לצורך מילוי מהיר. לאחר מכן מתחילים לשפוך פנימה את הפסולת המפוררת. לאחר דלי בנאים ראשון (שחור קטן כזה) אפשר להתחיל לדחוס. ובין דחיסה לדחיסה מוסיפים לאט עוד ועוד חומר.
לפעולת הדחיסה יש כמה אפשרויות, ובדרך כלל מפתחים אחת מועדפת. דרך אחת היא להכות על חומר המילוי עצמו עם פטיש כבד – חומר המילוי מתהדק ומאפשר להוסיף עוד חומר. דרך שנייה היא לקחת אבנים בגודל חצי אגרוף, ולדפוק אותם בפטיש לתוך חומר המילוי כשהצמיג מלא. דרך נוספת שפיתחנו כוללת שני פטישים או פטיש ולום. מכיוון שנקודת התורפה במילוי הצמיגים הם שולי הצמיג ולא המרכז, ביד אחת מרימים את השפה של הצמיג , וביד שנייה עם הכלי השני, דוחפים את החומר במכות לכיוון שולי הצמיג. אפשר גם להכות עם הפטיש על החומר שבשולי הצמיג – לאט לאט החומר נדחס ואפשר להוסיף עוד חומר.
לאמתו של דבר, לא משנה איך תעשו את זה, מה שחשוב לדעת הוא מה נחשב דחיסה טובה. הצמיג צריך להיות נפוח עד אפס מקום כך שאם אתם לוחצים עליו עם האצבע / יד / רגל, לא נוצר שקע אלא הצמיג שומר על הצורה שלו מול הכוח המופעל עליו. בכל מקרה, אין כזה דבר “דחוס יותר מידי”, וככל שהצמיגים יהיו דחוסים טוב יותר כך המבנה שלכם יהיה עמיד יותר. לאט לאט ממלאים עוד ועוד צמיגים . אצלנו כל הספסלים היו בגובה של שני צמיגים.

יצירת המשענות

כאן יש מקום להמון יצירתיות בשימוש בפסולת.
לנו היו המון כיסאות פלסטיק שבורים, אז חתכנו להם את הרגליים עם משחזת זווית (גם מסור מתכת ידני יעשה את העבודה), והשתמשנו בהם כשלד למשענות . אפשר לעשות את זה בהמון דרכים, אך צריך לזכור שכדאי שלשלד יהיה מבנה יחסית חזק בפני עצמו. אי אפשר לעשות משענות, למשל, רק מרשת לולים.
את הכיסאות החתוכים חיברנו לצמיגים באמצעות ברגים ארוכים שחדרו דרך המושב ודרך חומר הצמיג בכמה נקודות (כלומר חדרו את הגומי של הצמיג ולא את חומר המילוי הדחוס).

פריסת רשת לולים

תפקידה של הרשת הוא ליצור מאחז טוב לטיח, עליו הוא יכול להתקשות.
הכי פשוט, מכיוון שהרשת ארוזה כגליל, לתפוס את הרשת עם ברגים בנקודה אחת ישירות אל הצמיגים , ואז להתחיל לעטוף את כל המבנה עד שחוזרים לנקודה שבה התחלנו. בנקודה זו מותחים את הרשת כמה שיותר, ותופסים אותה על אותם הברגים שהתחלנו איתם.
בנוסף, אנחנו מעוניינים שהרשת תהיה מתוחה ככל האפשר לכל הכיוונים, על כן יש להוסיף ברגים בכל מקום שבו הם יתמכו במתיחה תוך כדי דאגה שכל המבנה יהיה מכוסה ברשת. חשוב שהרשת תהיה מתוחה בין המשענות וגם על המושבים עצמם (אין בעיה להבריג ברגים שתופסים את הרשת ישירות לתוך מושב הפלסטיק). אם בין המשענות נוצר חלל גדול מדי, כדאי למלא אותו בפסולת מוצקה (כמו שאריות מהרגליים של כיסאות הפלסטיק).

הכנסת טריזים בין הרשת לצמיגים ובין הרשת למשענות

זהו שלב קריטי, ואין להתעלם ממנו. עכשיו כשהרשת צמודה לצמיגים, למושבים ולמשענות, הטיח לא יצליח להיתפס עליה. אם נטייח כך, לרשת לא תהיה כל משמעות, והטיח לא יצליח להחזיק על המבנה. לצורך הצלחת הטיח עלינו להרחיק את הרשת מהצמיגים למרחק של סנטימטר בערך ובכמה שיותר נקודות. נעשה זאת בעזרת חתיכות פסולת (במקרה שלנו פרוסות מרגלי הכיסאות שנשארו שנכניס בין הרשת לצמיגים. נעשה את אותו הדבר בין הרשת למושבים ולמשענות.
בסופו של דבר המבנה כולו צריך להראות לפחות כך , עדיף אפילו עם יותר טריזים.

לסיכום

זהו זה. הספסל מוכן לטיוח.
מכאן מתחיל כבר סיפור אחר, שקשור לבחירה בטיח המתאים ביותר לספסל שכזה. ועל כל במדריך אחר.
בהצלחה.