מבנה רציפורקלי הוא מבנה המחזיק את עצמו. כאן יתואר מבנה משוכלל בעל 12 פאות, ולו גג חרוטי בעל 12 פאות גם כן. כל קורת גג מחזיקה את רעותה, ובכך נוצר גג מיוחד עם חלון גג, שאינו זקוק לתמיכת עמודים. המבנה המתואר כאן הוא מבנה משוכלל שהמעגל החסום בו הוא בעל קוטר של 6 מטרים.

ספרות רלוונטית

הרעיון ושיטת הפעולה בבניית המבנה הרציפורקלי מתוארים בספר “building a roundhouse” של tony rench. הספר מומלץ אם כי המבנים המתוארים בו הרבה יותר גדולים, בנויים עם עצים שלמים (לעיתים בקוטר של 30-40 ס”מ), ולבסוף הגג שלהם יכול לשאת 7-10 טון אדמה, שעליה אפשר אפילו לגדל עצים.

הערות

כדאי שהסנדות יהיו עבות ככל האפשר וישרות ככל האפשר (למניעת גמישות של המבנה – חשוב!).

הכנות

1. כדאי לדאוג לניסור הסנדות באורך המדויק מבעוד מועד
2. יש לעטוף את בסיסי כל העמודים (שעתידים להיכנס לבורות) בחומר אטים למים, על מנת להאט את ריקבון העמודים ממים שחודרים לקרקע. אני הסתפקתי בשקית זבל מלופפת באיזוליר בנד בכמה מקומות
3. יש לקדוח חור בקוטר 1 ס”מ ובעומק של 6 ס”מ במרכז של כל ראש עמוד. בחור זה ייכנס ברזל בניין  שמחבר את קורת הגג לעמוד (ראו: הכנת קורות הרוחב וחיבורן)

קביעת מיקום העמודים וחפירת הבורות

על מנת שהמבנה יהיה סימטרי יש לדאוג למיקום מדויק ככל האפשר של הבורות. ניתן לעשות זאת על ידי קביעת אורך הצלע (במקרה של מבנה בקוטר 6 מטר, אורך הצלע הוא 1.55 מ’) ומחוגה (במרכז התמונה ניתן לראות איזמל תקוע באדמה עם חבל קשור אליו בתפקיד המחוגה). את הבורות כדאי לחפור בעומק אחיד ככל האפשר.

 

 

 

 

העמדת עמודים

בכל בור מעמידים סנדת עמוד. אם הסנדה ישרה מספיק והאדמה מפולסת מספיק, כדאי להשתמש בפלס על מנת לדאוג שהעמוד מפולס ביחס לאדמה. ממלאים את הבור באדמה על מנת שהעמוד יעמוד לבד בלי לזוז.

הכנת קורות הרוחב וחיבורן

לכל קורת רוחב (סנדות שאורכן 1.55 מ’) עושים חיתוך לאורך הקוטר של הסדנה באורך של 10 ס”מ פחות או יותר, וחותכים את אחד מהחצאים מהצד. הקורות יתחברו אחת על השנייה כידי רקדנים בשיר “צדיק התמר” – יד למעלה-יד למטה. דרך שתי קורות רוחב שנפגשות על אותו קצה של סנדת עמוד קודחים חור בקוטר 1 ס”מ ודופקים(למניעת גמישות של המבנה – חשוב!) חתיכת ברזל בניין דרך החורים בקורות, אל תוך החור בראש סנדת העמוד.
את קורת הרוחב הראשונה, יש לחבר באופן ארעי בצד אחד, כדי שיהיה אפשר לחזור אליה בסוף, ולחבר אותה סופית עם קורת הרוחב האחרונה.

העמדת עמוד ה”צ’רלי”

“צרלי” הוא עמוד זמני שיחזיק את הגג הרציפורקלי כל עוד הוא לא גמור (עד שהגג הרציפורקלי לא גמור הוא אינו מחזיק את עצמו, כמובן). למה קוראים לו צ’רלי? אין לי מושג, את זה תצטרכו לשאול את טוני בעצמכם. יש לזכור את הגובה הרצוי של הגג ואת המפתח (קוטר חלון הגג) הרצוי בגג שלכם (לגבי הגובה – תלוי גם באורך הסנדות שיש לכם, אבל אני  הייתי הולך על הנוסחה המנצחת של שיפוע 25-30%).
לגבי המפתח (קוטר חלון הגג)- ככל שהצ’רלי יהיה פחות לכיוון המרכז, כך החור במרכז יהיה גדול יותר. כלל האצבע של טוני הוא להעמיד את הצ’רלי כך שקורת הגג הראשונה תהיה בקו ישר עם 2/3 מהצלע שבין הסנדה שיוצרת קוטר ביחד עם הסנדה שעליה עומדת קורת הגג הראשונה לזו שמימינה, ויותר קרוב לסנדה שלימינה. נראה לי שהאיור שלמטה יעזור…
מיקום הצ’רלי קובע היכן תהיה קורת הגג הראשונה שלכם. במבנה בעל קוטר של 6 מטר, עם 12 עמודים, ולפי כלל האצבע שמצוין לעיל, חלון הגג יהיה בין 70-90 סנטימטר (תלוי כמה דייקתם).

 

 

 

 

קידוח קורת הגג הראשונה

עכשיו העניינים הופכים מעט מורכבים, שימו לב. צריך לקדוח בקורת הגג הראשונה, חור בעומק 6-7 ס”מ (הכי מדויק זה ממש למדוד את אורך שארית ברזל הבניין שנשארה בסנדת העמוד המיועד), אבל צריך לקדוח אותו באלכסון סביר ביחס לזווית (שהיא בעצם הזווית של הגג (25-30%), ותמונה אחת שווה אלף מילים (איור משמאל). זה ממש לא פשוט, במיוחד לעשות את זה באותה זווית ב-12 קורות גג שונות, ובהתייחס לזה שגם קורות הגג אינן ישרות בעצמן.
בקיצור, תהיו שקולים ותפעילו אינטואיציה לגבי הזווית.
מיקום החור תלוי גם באורך הסנדה שיש לכם, וגם באורך שאתם רוצים שתבצבץ מחוץ לקו הקיר.

חיבור קורת הגג הראשונה

חיבור קורות גג צריך להיעשות על ידי שני אנשים. יש להרים את קורת הגג ולהניח אותה על הצ’רלי (שיחזיק אותה), ובצד שני (על סנדת העמוד) לדפוק את הקורה עם פטיש כדי להלביש את החור שבקורה על ברזל הבניין המיועד לה.

חיבור כל קורות הגג עד לפני האחרונה

עתה חוזרים על שלבים 5 ו-6 10 פעמים נוספות, עבור כל קורת גג, כשבראש כל הזמן חושבים על שני דברים: ראשית, כל קורת גג עומדת באותו יחס במעגל כמו קורת הגג הראשונה, רק שהיא באה מעליה, מונחת על הסדנה הקודמת ונקשרת בחבל (לכל הפחות חבל זמני). שנית – מדד נוסף לסימטריות (שוב, בהנחה שהסנדות ישרות באופן סביר) הוא הסימטריות של החלון העגול שנוצר בתקרה הרציפורקלית. כדאי להקפיד עליה. כל קורת גג חדשה תיכפת בחבל על מנת שלא תחליק מהמבנה.

חיבור קורת הגג האחרונה

חיבור קורת הגג האחרונה דורש יתר מחשבה – יש להניח את קורת הגג האחרונה מעל הקורה האחרונה ששמתם (קורה מספר 11, אם ספרתם נכון), אך מתחת לראשונה. במצב הזה, ותלוי במפתח של חלון הגג, לפעמים צריך לדחוף את האחרונה בכוח למקום, ולפעמים מגיעים למצב שבו יש רווח די גדול בין האחרונה לראשונה. במקרה של רווח, יש להוריד את עמוד הצ’רלי בזהירות, כי הסנדה הראשונה צריכה להגיע למנוחה על האחרונה. בכל מקרה, לאחר שתורידו את הצ’רלי, הגג יתייצב מעט ואז כל קורה תתמוך ברעותה. במצב שלנו, אפשר לראות בתמונה, הגענו למצב השני עם רווח די גדול, ועדיין הסתדרנו. כדאי, אם אפשר, לתכנן את זה מראש (זה בעיקר קשור במידת יושר הקורות ובנקודה בה הן נפגשות).

הורדת הצ’רלי וקיבוע החיבורים

עתה, בזהירות, יש להוריד את הצ’רלי, ולתת לכל הסנדות לנוח אחת על השנייה. ישר לאחר ההורדה כדאי  לקבע את הסנדות, אם בברגים (בורג בחיבור בין כל שתי סנדות) ואם רק בחבל. אני עשיתי את שניהם, גם לביטחון וגם לאסתטיקה. הסערה עברה.

חיתוך שאריות קורות הגג

הקטע הקשה עבר. עכשיו נשאר רק לטפס על סולם, לחתוך את שארית קורות הגג, ולדאוג לאסטתיקה. זהירות – לא לחתוך יותר מדי קרוב לנקודת החיבור בין הסנדות.– כדאי להשאיר 10 סנטימטרים לפחות.

סיכום

זהו זה, המבנה מוכן.
חשוב שוב לציין כי כשעובדים עם עץ לא מעובד, סימטריות מושלמת תהיה כמעט בלתי אפשרית, אבל אפשר להגיע די קרוב לזה.
הערה חשובה נוספת – כדאי שקורות הגג יהיו עבות, חזקות, ולא גמישות, כיוון שכאשר מעמיסים משקל (אפילו יריעת שימשונית) יש גמישות לסנדות, ויכול להיות שמרכז החרוט “ירד” מעט. ככל שהסנדות במבנה הן יותר עבות ויותר קשיחות, כך תמנע האפשרות של תזוזה עקב גמישות.