מדריך מפורט ליציקת לבני אדמה המיובשות בשמש, ומוכרות גם בשם Adobe. תהליך פשוט וקל שבסופו מקבלים לבני אדמה חזקות.
אדובה היא אחת השיטות הנפוצות והעתיקות ביותר בבנייה (מ-8000 לפני הספירה). השיטה עדיין נפוצה ביותר בארצות מתפתחות ובעולם השלישי. המילה “אדובה” בעצם מתייחסת לשיטת בנייה בה חומר הבנייה מיוצר על ידי ייבוש אדמה לחה בשמש.

הערות וספרות רלוונטית

• המתכונים הניתנים במדריך תלויים בהמון משתנים (סוג האדמה, איכות המסגרת, אבנים קטנות בתערובת ועוד ועוד…). יש לערוך ניסויים לפני ההחלטה על הטכניקה המתאימה עבור החומרים שברשותכם.
• אפשר ליצוק לבנים בהמון גדלים, הגודל כמובן תלוי בצורך שאמורות לספק הלבנים. נסו בעצמכם גדלים שונים, ותמצאו מה מתאים לכם.
• ספרות רלוונטית – מאלו שבאמת קראתי (אף אחד מהם לא עוסק ישירות בלבני אדמה אלא בקוב, אבל זה כבר סיפור אחר) –
  building with cob, the hand sculpted house.

הכנות

1. יש להכין מסגרת (לפחות אחת, ועדיף אפילו שתיים שלוש) ליציקת הלבנים. מסגרת זו במקרה שלנו עשויה מעץ, ובה אפשר ליצוק שבע לבנים בכל פעם (זה היה אורך העץ שהיה לנו, וזה גם התאים למשטחים שלנו) כשגודל כל לבנה הוא 20x10x5.
2. יש לדאוג מראש לחבית מלאה במים (אפשר גם אמבטיה) לשטיפת התבניות בין יציקה ליציקה, ולמספיק משטחי ייבוש לכל הלבנים.

ערבוב ראשוני "על יבש”

נפזר את האדמה החרסיתית והחול על היריעה בעודם יבשים. היחס שלנו היה דלי אחד של אדמה על כל דלי וחצי של חול. המתכון תלוי כמובן בחומרים הספציפיים שברשותכם.
נערבב את החומרים ברגלינו היחפות על היריעה תחילה ללא מים, כיוון שאחרי הוספת המים התערובת הופכת להיות כבדה, ועל כן כל ערבוב על יבש יקל עלינו בהמשך.

הוספת המים

עתה מוסיפים את המים. למים יש שני תפקידים עיקריים: המים עוזרים לגרגירי החרסית להתרחב ו”לתפוס” את גרגרי החול, בצורה הרבה יותר צפופה. נסו לערבב חרסית וחול יבשים (ללא שימוש בכוח רב כמו במכונות יבשות ליצירת לבנים), ותיווכחו שאין החומרים ששים ליצור מקשה אחת. תפקידם השני של המים הוא להקל על הערבוב והלישה.

כמות המים שאנחנו מוסיפים היא בערך דלי מים על כל 2.5 דליים של חומר (שלב קודם). נסו לשפוך את המים טיפין טיפין, ולערבב תוך כדי את התערובת.
יכול להיות שבהתחלה התערובת תראה לכם נוזלית מדי. עניין זה נובע משתי סיבות – האחת, עוד לא הוספנו את הקש (שלב 4) אשר מייבש את התערובת; השנייה, על התערובת להיות יחסית נוזלית, בהשוואה לקוב (ראו מדריך שיפורסם בקרוב), על מנת להצליח להוציא את תבנית הלבנים אחרי היציקה בקלות ובלי לפגוע בצורת הלבנים.

דרך ההתנהלות תלויה כמובן בחומרים שיש לכם, ואפילו בכמות הזמן שלוקח לכם להכין את התערובת (בזמן הזה חלק מהמים מתאדים / בורחים מהתערובת). על כן, פשוט נסו בעצמכם עד שתגיעו לתערובת והטכניקה המתאימות לסיטואציה הספציפית בה אתם נמצאים.

ממשיכים לערבב "על רטוב"

אחרי הוספת המים הערבוב נעשה יותר קל ויותר נעים לרגליים חשופות (בעיקר אם יש מעט אבנים קטנות, שהן פחות נעימות לרגליים חשופות…). מומלץ לערבב בדריכה, ולסירוגין לתת ערבובים גדולים על ידי משיכת קצה היריעה לקצה הנגדי לה ו”קיפולה לשתיים” כך שהחומר מתהפך בפנים ובעצם מתערבב גם כן.

הוספת הקש

יש להטמיע את הקש בתערובת לכדי תערובת אחידה, וזאת באותה הטכניקה המצוינת בשלב 3.
אנחנו גילינו שהוספת הקש תורמת לחוזק של הלבנה באופן משמעותי, אולם לא כל יוצקי לבני האדמה מוסיפים קש. כמות הקש משתנה יחסית למצב התערובת ולהמון תנאים נוספים, על כן עליכם מוטלת המשימה להחליט כמה קש יש להוסיף בתערובת שלכם. עם זאת, אפשר להבין את התנאים המגבילים – מעט (או בכלל לא) קש = לבנה חלשה, יותר מידי קש = לבנה חלשה גם כן, כי יש בה מעט מדי אדמה וחול הדבוקים זה לזה ו”מחזיקים” את הלבנה. בנוסף, לבנה עם הרבה קש קשה ליצוק (במיוחד אם חתיכות הקש ארוכות וקשות). אפשר כמובן לבחור בקש קצר, אז ניתן להוסיף יותר קש (אך לא יותר מדי) מבלי לפגוע ביכולת ליצוק את הלבנים. אנחנו הוספנו על הכמויות לעיל דלי קש.

הרטבת המסגרת

עתה, לאחר שהתערובת מוכנה, הכל צריך להיעשות יחסית מהר כדי שהחומר לא יתייבש. יש להרטיב את המסגרת , דבר שעוזר בהוצאת המסגרת אחרי היציקה כי המים מקטינים את החיכוך בין המסגרת לבין החומר בתוכה. כדי לחסוך במים, הרטבנו את המסגרות בתוך חבית קטנה קודם מצד אחד, ואז הפכנו את המסגרת והרטבנו את הצד השני.

הנחת המסגרת על משטח הייבוש

כדאי להניח את משטח הייבוש על קרקע ישרה. משטח הייבוש הינו חומר קשיח ובעל משטח עליון חלק שדוחה מים, כגון משטח פורמייקה (דלת ישנה של ארון מטבח למשל), תמרור ישן וכו’ (יריעת פלסטיק אינה מתאימה כיוון שתחתית הלבנים תקבל את הטקסטורה של הרצפה, ואנחנו רוצים ליצור לבנים אחידות יחסית).
כדאי לדאוג מבעוד מועד שיש מספיק משטחים ושהם מספיק גדולים על מנת לסיים את התערובת בבת אחת. מכמויות החומרים שלעיל פי שתיים אנחנו יצקנו בין 32 ל-42 לבנים. עשו את החשבון לכמות המשטחים מראש.
יש לדאוג שהמסגרת יושבת ישר על משטח הייבוש, כלומר עם מיעוט רווחים ככל האפשר בין המסגרת למשטח, כדי למנוע בריחה של חומר נוזלי דרך הרווחים הללו.

יציקת החומר לתוך המסגרת

שלב זה הוא קריטי באיכות הלבנים שלכם.
מלאו בידיים את כל התאים עד למחצה, כשאתם דואגים שהחומר מגיע גם לפינות כל תא (כשלא מדקדקים נשארים שם חללי אוויר שמחלישים את הלבנים). התהליך צריך לקחת לא יותר מדקה וחצי (אפשר לעשות זאת גם בזוגות כדי שייקח פחות זמן).
בפעם השנייה מלאו את כל שאר נפח התאים, כשאתם מערבבים את החומר החדש ששמתם יחד עם החומר שכבר נמצא בתאים.
עתה הוציאו חומר מיותר מהתאים (בו תוכלו להשתמש ליציקת לבנים נוספות), והחליקו את הלבנים כך שהחומר מגיע בדיוק עד לשפת המסגרת ויוצר משטח ישר.
חשוב! – יש לדאוג שעל המסגרת עצמה לא יהיו חתיכות קש היוצאות מתוך הלבנים, כי אלו יפגעו בצורת הלבנים כאשר תרימו את המסגרת. לשם כך נקו עם האצבעות את העץ של המסגרת.

הרמת המסגרת

עתה, אחרי שהחומר ממלא את כל התאים במסגרת אחת ומסודר בצורת לבנים, הגיע השלב של הרמת המסגרת. ככלל, יש להרים את המסגרת ישר למעלה, בניצב לרצפה כדי לא לפגוע בצורת הלבנים. על כן, יש להרים אותה בזוג, כל אחד תופס צד של המסגרת (כדאי לארגן ידיות על המסגרת לצורך כך).
על מנת להבין את הקצב הנכון שיש להרים בו את המסגרת בלי להרוס את צורת הלבנים יש להתנסות, ולא ניתן ללמד זאת בכתב. יש לפתח אינטואיציה לגבי הדבר, והבנה של התנהגות החומר. האמת היא שגם אחרי אלף לבנים, יוצא שפתאום מפשלים בהרמה. שוב, זה תלוי ברמת הרטיבות של החומר, ברטיבות של המסגרת, בזמן שהחומר ישב בתוך המסגרת לפני שהרמתם, אולי אפילו במידת החום באותו יום. אין מה לומר יותר, פשוט נסו, רק חשוב לא להתייאש, הלמידה לוקחת מעט זמן.

הערה – יכול להיות שאם תשאירו את הלבנים להתייבש בתוך המסגרת הן יתכווצו מעט, וכשיהיו יבשות ייצאו בקלות שלמות ויפות. נסו, וספרו לנו אם זה עובד. אנחנו בחרנו שלא לנסות שיטה זו מחוסר במסגרות ומתוך רצון לקצב ייצור גבוה.

ייבוש

עכשיו הלבנים הרטובות עומדות לבד, ללא המסגרת, והן זקוקות לזמן ייבוש בשמש. בקיץ של אזור באר שבע הן יתייבשו בערך תוך יומיים-יומיים וחצי.
חשוב לנסות להגן עליהן פיזית, שכן כלבים וציפורים אינם בעלי סנטימנטים ליצירה זו ועלולים להשאיר חותמות וחורבן. לפחות ביממה הראשונה לייבוש, אנחנו נהגנו להניח מחסום מעל הלבנים כדי לשמור עליהן. בשמש הבאר-שבעית זהו מחיר שכדאי לשלם תמורת לבנים שלמות.

לסיכום

חשוב לנסות לשחק עם המתכונים והנוסחאות, ולא להתייאש.
עשו בדיקות חוזק ללבנים יבשות: נסו לעלות על לבנה עם רכב פרטי, ולראות מה קורה לה. נסו לזרוק אותן באוויר, ולבדוק כיצד נשברות והאם בכלל. נסו להניח כמה לבנים מסוגים שונים בחוץ למשך כל החורף. כך תגיעו למתכון הטוב ביותר.