”קוׂב” הוא שם של שיטת בנייה באדמה בעלת איכות פיסולית. בשיטה זו יוצרים תערובת המורכבת מאדמה, חול, קש ומים, ובונים אתה ללא שלד. פשטותה של השיטה הופכת את הבנייה ליצירה מהנה, המתאימה גם לבנאים מתחילים ולילדים, כל עוד מתמידים בכללי הבנייה. במדריך זה נלמד איך להכין את התערובת לפני הבנייה. מכיוון שבנייה בקוב משלבת טכניקות רבות, יסוקרו דרכי הבנייה במדריכים ובמאמרים אחרים.
- לפני הכנת תערובת הקוב, יש לערוך בדיקות של יחסי החומרים (אדמה-חול-קש) בכמות קטנה ולראות כיצד הם מתייבשים, והאם החומר היבש חזק מספיק. רק לאור הבדיקות של החומרים הספציפיים שלרשותכם תוכלו לדעת מה הם היחסים המתאימים לתערובת שלכם. על בדיקת החומרים הזו תוכלו לקרוא בקרוב במדריך אחר באתר.
- למרות הסעיף הקודם, נשאלת השאלה האם ישנם יחסים קלסיים של אדמה חול וקש? ובכן, לא ממש. בספרות המקצועית באנגלית (אנגליה-ארה”ב) ישנה הסכמה לטווח של בין 15%-30% חרסית (כשהשאר חול), וזאת בתערובת מחומרים טהורים. לעומת זאת, מאמר מקיף שבדק תערובות של בנאים בפועל, מצא יחס של 55% חרסית ממוצעת בתערובת. הממצאים של המחקר נבדקים עם החוקר, והתפתחויות מעניינות יעודכנו. על פי אותו מחקר, בתערובת בתי הקוב הראשונים שנבנו באנגליה (בשיטה הזו בדיוק), כמעט ולא היה חול וקש, כתוצאה ממחסור בחומרים הללו. עם זאת ישנם בתים שעומדים כך כבר 500 שנה. לא רע בשביל מחסור. שוב, בדקו את החומרים שלרשותכם טרם התחלת העבודה, והחליטו מה הם יחסי החומרים הרלוונטיים עבורכם.
- חול וחרסית טהורים ניתן להשיג בד”כ ממחצבות, ורק לעתים נדירות כל החומרים יהיו קיימים באתר העבודה (למשל כחומר שיצא מחפירת היסודות). יש להפעיל שיקול דעת בבחירת החומרים.
- כיוון שלרוב קשה להשיג חרסית טהורה ואין שכזו באתר הבנייה, השימוש יהיה באדמה מקומית בעלת אחוז משמעותי כלשהו של חרסית. במדריך זה נתייחס לאדמה שכזו בשם “אדמה חרסיתית”. ישנם מקומות בהם אדמה שכזו (שהיא האדמה הנמצאת עמוק יותר משכבות בהן יש חומר אורגני) כמו שהיא בתוספת קש (ללא חול) תספק תערובת סבירה.
- ספרות רלוונטית: Building with cob – a step-by-step guide by Adam Weismann & Katy Bryce, The hand sculpted house by Y. Evans, M. Smith & L. Smiley, Build your own earth oven by Kiko Denzer, Strength and Composition of Willamette Valley Cob: An Earthen Building Material – Quinn M. Pullen for the degree of Honors Baccalaureate of Science in Civil Engineering. presented on May 26, 2009
השריית האדמה
יש להשרות את האדמה החרסיתית כ-24 שעות לפני התהליך. השריית האדמה מפוררת את הגושים, ומקלה על שלב הערבוב. ישנן עדויות מדעיות על חיבור טוב יותר בין החול לחרסית לאחר השרייה מאשר ללא השרייה. אנחנו השרנו הרבה אדמה בתוך אמבטיה.
על היריעה
הופכים על היריעה את האדמה המושרית (במקרה שלנו את האמבטיה). אנחנו הכנו על האמבטיה עם את חפירה כשהיא עוד הפוכה על מנת להוציא את כל החומר.
דריכה על האדמה
כעת מוזמנות כל הרגליים היחפות שנרתמו להכנת התערובת להיכנס לעבודה. דורכים ברגליים יחפות על האדמה הרטובה על מנת להאחיד את האדמה ולמעוך את גושי החרסית שבה. הערבוב וההאחדה של החומרים לאורך כל התהליך נעשים בשני אופנים: האחד הוא דריכה ברגליים, והשני הוא משיכת היריעה וקיפולה למשולש משיכת היריעה וקיפולה למשולש מקודקוד אחד של היריעה לקודקוד נגדי לו על מנת להפוך את החומרים ובכך לעזור להם להתערבב.
הוספת חול
מי שזקוק להוספת חול בתערובת שלו לאור ניסיונותיו, יוסיפו כאן. מוסיפים את החול בכמות הנדרשת, וממשיכים לדרוך על מנת לערבב את האדמה והחול. אם צריך מוסיפים מים. בהנחה שאדמה הייתה מושרית יש בה כבר הרבה מים ולכן לא בטוח שצריך להוסיפם, שכן התערובת המוכנה צריכה להיות בעלת מגע אלסטי ולא רטוב מדי. הערבוב והדריכה נעשים באותו האופן כמו בשלב 3 – דריכה, קיפול היריעה, דריכה וחוזר חלילה עד שהתערובת אחידה. ממשיכים את הדריכה והמשיכה עד שמקבלים תערובת אחידה ברטיבות ובמרקם. מי שלא מוסיף חול כלל יגיע לעיסה אחידה רק מאדמה, כמו בשלב הקודם. המרקם שצריך להגיע אליו הוא כזה שהחומרים יוצרים מן נקניק ענק מאדמה או מאדמה וחול.
הוספת הקש
עתה הגיע זמן הקש. תפקידו של הקש בקוב הוא לחזק את החומר, באנלוגיה לברזל בבטון מזוין. הקש מאפשר גם את גמישותו של החומר. אם כן חשוב שהקש יהיה ארוך (20 ס”מ ומעלה זה טוב). קש ארוך מדי יהיה קשה לערבוב וליישום. חשוב להטמיע את הקש כמה שיותר בתערובת, כך שממש לא תראו אותו (כי הוא יהיה בצבע של התערובת). כך זה צריך להראות בסוף – כל דריכה משאירה חור, החומר לח ואלסטי אך לא נוזלי, ואת הקש לא רואים.
בדיקה
איך בודקים שהתערובת מוכנה? בטוח שהניסיון עוזר, אבל בשביל ההתחלה…
אחרי שעשינו נקניק שעוזר לנו לרכז את החומר ולהפריד אותו מהיריעה, יוצרים ביד כדור קטן מהחומר ומנסים להפריד אותו לשניים. אם הרגשתם את התנגדות הקש, ומכל אחד משני החצאים יוצאות שערות קש טבולות באדמה רטובה, הרי שבתערובת יש מספיק קש. אם יש יותר מדי קש, הכדור שיצרתם ייפרד בקלות יתרה בין חתיכות הקש היבשות. אם יש פחות מדי קש, לא תהיה כלל התנגדות של החומר חוץ ממעט דביקות, כשתפרידו אותו לשני חצאים.
האמת שדי מוזר להסביר את השלב הזה במילים, אתם חייבים להתנסות בזה בעצמכם…
סיכום
במדריך זה הסברנו רק איך מכינים את התערובת, ולא נכנסנו לעבודת הבנייה בקוב. זאת כיוון שטכניקות העבודה בקוב רבות ומגוונות, ושייכות כבר לסיפור אחר.
לתוכן זה נכתבו 24 תגובות