מפות חשיבה, כמו הרבה רעיונות טובים, עושות שימוש בטכניקה פשוטה. כך הן מעניקות משמעות חדשה למשהו שרבים עושים בהיסח הדעת.

תפקידה של מפת החשיבה הוא להעניק ייצוג ותיעוד גרפי לחשיבה, עם כמה שיותר יצירתיות ושיתוף פעולה, ועם כמה שפחות סינון ושיפוט.

לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.

הפעם הראשונה בה נתקלתי במפת חשיבה הייתה בתנועת הנוער. שם, קראנו לזה “שמש אסוציאציות”, שהיא בעצם מפת חשיבה פשוטה של ענף אחד (אסביר בהמשך מה הם הענפים). השימוש הרב שעשיתי בעבר בשמש האסוציאציות בהדרכה בתנועה מעניק לי בסיס רחב להנחות שאביא בהמשך. הנחות דומות ניתן למצוא אצל הרבה מצדדים בשיטה זו. בהכללה גסה אני יכול לומר, שרוב בני הנוער (ואף ילדים) מעדיפים את העבודה בשמש אסוציאציות שכזו אל מול סידור המידע בטבלה, למשל (עוד על טבלה בהמשך).

שמש אסוציאציות לדוגמה אפשר לראות כאן. מפת החשיבה מרחיבה את השימוש בשמש האסוציאציות, בכך שמאפשרת יצירת עומק לענפים (יצירת פיצולים מנקודות ההתחלה של כל ענף), וכן יצירת הקשרים בין הענפים. דוגמה למפת חשיבה ניתן לראות כאן.

לצורך חידוד משמעותה של מפת החשיבה נערוך השוואה, ונתבונן לרגע בשימוש בטבלאות.

אתם מוזמנים לבצע את התרגיל הבא: אני עשיתי אותו לעצמי. קחו נושא שאתם עוסקים בו ונסו למפות אותו באמצעות טבלה כלשהי (כמה שורות וכמה עמודות שתבחרו). לאחר מכן, קחו את אותו הנושא ונסו למפות אותו באמצעות מפת חשיבה.

אני שמתי במרכז נושא שמעסיק אותי לאחרונה והוא טיול ארוך בחו”ל.

התחלתי לצייר טבלה על לוח מחיק, ואלו המסקנות בעקבותיה:

• הייתי חייב לכתוב כותרת לטבלה, שתעיד על העמודות והטורים שבטבלה. הכותרת “טיול ארוך בחו”ל” לא הספיקה, כיוון שלא הצלחתי בקלות למלא את הטבלה. לכן דייקתי את הכותרת, והחלפתי אותה ב”האם לנסוע לטיול ארוך בחו”ל?”. באותו הרגע הטבלה הפכה ל”טבלת בעד ונגד”.

• כיוון שמילאתי טבלת בעד ונגד, אני משער שהיו דברים שלא הצליחו להכנס כי לא היה להם מקום. אמנם לא השמטתי אותם במודע, פשוט היו דברים שלא הצלחתי לחשוב עליהם במסגרת ההגדרות של הטבלה.

• טבלה לא מאפשרת ליצור הקשרים מורכבים בין אלמנטים. החלוקה הופכת את הדברים לחד-משמעיים, כשבפועל הם לא.

מחקתי את הלוח, וכתבתי במרכז “טיול”. אלו המסקנות שעלו בעקבות מפת החשיבה:

• פשוט התחלתי להעלות את הכל על הלוח. היה מקום לכל מה שהעסיק אותי. החיסרון הוא שלא היה סדר ברור או סדר עדיפות, אך בוודאות לא שכחתי כלום.

• במפת החשיבה, כל אלמנט הפך להיות רב משמעי, למשל “זמן עמוס” נהיה גם לסיבה לנסוע וגם לסיבה להשאר, כשבטבלה לא היה באמת מקום להבנה הזאת, אם בגלל החלוקה בטבלה, ואם בגלל החלוקה שנוצרה בראשי בין נקודות הבעד והנגד.

• אמנם הטיול היה במרכז, אך פתאום עלו בראשי גם דברים שאני צריך לעשות עד הטיול. אי ההכרח להצמד לאיזו תבנית, מאפשר להרבה דברים לעלות בבלאגן, לטוב ולרע.

חשוב לומר – כבודה של הטבלה במקומו מונח. יש מצבים בהם כדאי ואף נחוץ להשתמש בה. אולם, בכל הנוגע לסיעור מוחין או מתן דרור למחשבות שלנו, כדי שנוכל להציף את הכל ולא לפספס כלום, מפת החשיבה עושה עבודה טובה יותר. למשל בכך שהיא מאפשרת לנו להתעלם מהקיטלוג בו אנו חוטאים פעמים רבות.

לפניכם רשימת המלצות (חלקית) להכנת מפת חשיבה:

• להתחיל את מפת החשיבה במרכז הדף/ הקנבס, ולהתפשט משם לשוליים.
• להשתמש בצבעים, להם אפשר לתת משמעויות שונות בייצוג הגראפי (למשל: צבעים לפי רגשות, צבעים ליתרונות ולחסרונות).
• להשתמש במילה או שתיים, לא יותר.
• להשתמש בסימנים גראפיים מוסכמים.
• לצייר (ראו את הדוגמה למפת החשיבה לעיל).
• ליצור חיבורים בין ענפים שונים (כמו מגוון הענפים שחוברו למילה “תיעוד” במפת החשיבה בדוגמה)
• לזרוק הכל על הדף, לא לסנן כלום – חשיבה אסוציאטיבית ולא שיפוטית היא נקודת המפתח בכלי זה.

כאן בסרטונים תוכלו לראות הדרכה קצרה מפי גלעד מרגלית (מתכנן ומורה פרמקלצ’ר, והמנחה שלי בתכנית הדיפלומה), שצולמה בחושך עז (סליחה), וסוקרת את השימוש במפות חשיבה.

 

כלים טכנולוגיים לייצור מפות חשיבה

השיטה הפשוטה ביותר להכין מפת חשיבה היא צבעים ונייר. היתרון העקרי הוא בפשטות, כמובן. יתרון נוסף הוא שיש (עדיין) כאלו שמתקשים בכתיבה יצירתית וחופשית על גבי המקלדת, ומעדיפים דפים. החסרון הוא בקושי בהעברת המפות לייצוג דיגיטלי (כמובן שאפשר לסרוק, אבל מנוע חיפוש, למשל, לא יכול לזהות את המילים על המפה, ולחפש בתוכה).

שיטה דומה, רק בקנה מידה גדול יותר היא הלוח המחיק. נוסף על מה שנאמר לגבי הצבעים והנייר, ללוח מחיק יש עוד חסרון והוא הצורך למחוק את המפה שעשינו על מנת להכין מפה חדשה. כדי להתגבר על עניין התיעוד הדיגיטלי, אפשר פשוט לצלם במצלמת סטילס את הלוח, ולהעלות למחשב (כמו שאני עשיתי במפות שלעיל). כמובן, גם במפה כזאת יהיה קשה למנוע החיפוש לחפש.

השיטה המועדפת עלי היא לתעד את הכל ישירות למחשב. לצורך כך הייתי צריך למצוא את הכלים המתאימים, כי לצייר מפה בתוכנת הצייר של הwindows זה אפשרי, אבל מעיק (חוץ מזה שאין לי windows (: ). אחסוך מכם את תהליך החיפוש הארוך שעשיתי. התקנתי כמה תוכנות, ופתחתי חשבונות בלפחות חמשה עשר אתרי מפות חשיבה למיניהם כדי שאוכל להשוות ולמצוא את המתאים ביותר (עבורי, כמובן).

אם תחפשו בגוגל את הביטוי “mindmaps” תקבלו אינספור תוצאות ותוכלו לשחזר את המחקר שעשיתי בעצמכם, ואולי למצוא גם אוצרות שאני לא מצאתי. מה שהנחה אותי בחיפוש הם תמיכה בעברית, תוכנה חופשית ככל האפשר, ופשטות בשימוש (לפי סדר העדיפות הזה).

הצטמצמתי לשלושת היישומים הבאים:

dabbleboard.com – כלי זה מאפשר ציור כמעט ביד חופשית (אולי קצת יותר מדי). הוא אמנם לא כל-כך מפת חשיבה, אבל דווקא לפעמים צריך לשרטט בצורה קצת יותר פתוחה ממפת חשיבה (למשל, בהשוואה לקישור הבא). בחשבון החינמי הוא מאפשר לשרטט כמות שרטוטים בלתי מוגבלת, ולערוך במקביל עם מספר לא מוגבל של יוצרים נוספים הרשומים במערכת. אפשר גם לייצא כתמונה על מנת להשתמש בתוצר כמסמך בכל מקום שנדרש.

Freemind – תוכנת קוד פתוח (ולכן גם חינמית), יחסית פופולארית. המראה שלה קצת טעון שיפור, אבל מבחינה פונקציונאלית היא מעולה, ומספקת את כל מה שצריך במפת חשיבה, מטרה שלשמה היא נבנתה מראש. אפשר להתקין אותה על כל מחשב (בכל מערכת הפעלה), וניתן לייצא בלא מעט פורמטים, כולל לייצא כקובץ פלאש אותו ניתן להעלות לשרת ולהראות אותו לעולם ובקובץ תמונה. בנוסף ניתן לייצא בקובץ עם סיומת mm, שהוא קובץ מיוחד של התוכנה (ולא רק שלה, כמו שתכף תראו).

mind42.com – תוכנה חינמית, פשוטה יחסית אך מספקת. התוכנה מאפשרת: שיתוף מפה עם מספר בלתי מוגבל של יוצרים, יצירת מספר בלתי מוגבל של מפות, ייצוא לקבצי תמונה, pdf, או (תופים בבקשה!) לקבצים עם סיומת mm, כך שתוכלו לעבוד עם אותה מפה על Freemind (ראו לעיל).