הקדמה

כבר לא מעט זמן אני חופר באינטרנט, ומציק למביני דבר בדואר אלקטרוני על מנת להבין טוב יותר את המצבר שלי, שהוא חלק חשוב ויקר מתוך המערכת הסואלרית מנותקת הרשת שלי. כחלק מהמאמץ הזה, ומתוך הבנה שאולי יהיו עוד שיוכלו להנות מהידע הנצבר, החלטתי לתרגם לעברית את כל 18 הדפים הרלוונטים (והם וואחד דפים!) מתוך האתר המדהים הזה (http://www.batteryfaq.org). התרגום יספק לכל מבקש את התוכן הרלוונטי בעברית, ולי הוא מספק סיבה ומניע “להתבחבשות” עם המושגים וההסברים, שבתורה מעמיקה את הידע שלי בנושא.

בכל חודש אשתדל לפרסם לפחות תרגום של דף אחד, ובסוף המהלך גם ארכז את כל המושגים הקשים שלמדתי לאורך התרגום (ועל בשרי עם המצבר שלי) למילון מושגים מקיף. בטקסט, המושגים הקשים שיופיעו במילון מסומנים בכוכבית. הסוגריים המרובעים מציינים הערות שלי.

הערה: האתר ממנו אני מתרגם עוסק במצברים באופן כללי (כולל מצברי רכב). על מנת לא לפגוע בשלמות הטקסט (ועוד תראו למה זה חשוב) ובנוסף, מכיוון שגם טיפול במצבר הרכב בעצמך זה נושא שאתר “בידיים” מקדם בברכה החלטתי לא לסנן ולתרגם אותו במלואו.

קישור ישיר לדף: http://www.batteryfaq.org/carfaq1.htm

השורה התחתונה:

ששת העקרונות המרכזיים להארכת חיי המצבר שלכם הינם:

• יש לטעון את המצבר במתחים (יש להתחשב בפיצוי טמפרטורה*) ובפרוצדורות לפי המלצת היצרן
• יש להקטין את ממוצע עומק-הפריקה* (ע”פ) ככל הניתן
• יש להוסיף מים מזוקקים למצברים רטובים בכל עת שנדרש וליישם תחזוקה מונעת.
• יש לשמור על המצברים קרירים ככל אפשר באקלים חם
• יש להקטין מספר מעגלי הפריקה-טעינה* ככל האפשר
• יש לטעון מעת לעת מצברים רטובים* בטעינת השוואה*

טיפים:

• יש ללבוש משקפי מגן כשעובדים עם מצברי עפרת-חומצה* מסכנה לא סבירה של התפוצצות המצבר עקב הגזים הדליקים שמשתחררים בתהליך ההטענה. בטיחות קודמת לכל!
• במצבר התנעה*, בסימן הראשון של התנעה איטית, אורות מעומעמים ב-RPM נמוך [סיבובי מנוע לדקה], נורת חיווי המציינת על בעית מצבר ב-RPM גבוה, או אם המצבר מראה סימנים של אבדן יכולת, יש לטעון את המצבר במלואו, להסיר את הטעינה השטחית*, ולבצע בדיקת עומס* למצבר ולמערכת הטעינה. [בארה”ב, ואולי גם בארץ?] יש מוסכים וספקי מצברים שיבדקו את תקינות המצבר ומערכת הטעינה ברכב בחינם. מצברים חלשים או “מתים” עלולים להזיק למערכת הטעינה, ואפילו עלולים לגרום להן “מוות בטרם עת”, ולהפך [מערכות טעינה חלשות עלולות להזיק או “להרוג” את המצבר]. (ראו חלק ד’).

• יש לבצע תחזוקה מונעת באופן קבוע, בעיקר במזג אוויר [או אקלים] חם, או לפני מזג אוויר קר [לא לדאוג, בארץ מעטים המקומות בהם המצבר ינזק ממזג אוויר קר]. יש לשמור על שטח הפנים של המצבר נקי, לשמור על כל החיבורים נקיים מקורוזיה, ולחזק באופן שגרתי את חיבורי הקבלים ואת רצועות האלטרנטות [נוגע למצבר רכב]. במצברים רטובים לא אטומים* (עם פקקי מילוי) יש לשמור על רמת מים מזוקקים נאותה, ובשום מצב לא להשתמש במי ברז או למלא מים יתר על המידה. על לוחות המצבר להיות מכוסים בכל רגע נתון על מנת למנוע קצרים פנימיים או סולפציה*. ראו חלק ג’ [בהמשך].
• באקלים חם יש לשמור על המצברים קרירים ככל האפשר. מצברים אשר נמצאים מתחת למכסה המנוע [כמו ברכב] חייבים להיות מצברי התנעה רטובים לא אטומים (כאלו שאפשר למלא להם עוד מים דרך פקקי מילוי) או מצברי אטומים ספירליים מסוג AGM VLRA (ראו חלק ז’)
• בהתייחס למצברים שאינם בשימוש שבועי, יותר מצברים “שובקים” משיטות טעינה גרועות מאשר מ”שיבה טובה”. על מנת למנוע סולפציה תמידית ובעיקר במזג אוויר חם:

1. יש לשמור על המצבר מחובר באופן קבוע למטען חכם* המתאים לסוג המצבר שברשותכם, ולדאוג שהמצבר נמצא בסביבה מאווררת.
2. יש לטעון את המצבר בהקדם לאחר שהוא יורד מתחת ל-80% מצב טעינה* (מ”ט), או להשתמש במצברי AGM* או Gell* . מטענים סטטיים זולים [מטענים טפשים, כאילו שטוענים את המצבר במתח קבוע ללא שום תכנית טעינה] עשויים להרו את המצבר על ידי טעינת יתר*. (ראו חלק ט’, למידע נוסף אודות טעינה ומטענים).
3. בהחלפת מצבר התנעה לרכב, יש לקנות את המצבר הכבד ביותר, “הטרי” ביותר [בעל תאריך ייצור כמה שיותר מאוחר], עם הקיבולת השמורה* הגבוהה ביותר, הCCA* [יש מושגים שלא נועדו להיות מתורגמים] לטמפרטורה הנמוכה ביותר, ובעל האחריות הארוכה ביותר שמתאים למערכת הטעינה שלכם, ושיכנס פיזית במקום המצבר הנוכחי שלכם. למצברי פריקה עמוקה, יש לקנות את המצבר ה”טרי” והכבד ביותר, עם הלוחות העבים ביותר ובעל הקיבולת אמפר/שעה* הגבוהה ביותר שמתאימה לצרכים, לשיטת הטעינה, למטען ובעלת העלות הנמוכה ביותר בחישוב הכללי (ראו חלק ז’)
4. יש להמנע מפריקות עמוקות של המצבר – מתחת ל20% מצב טעינה, או מתחת ל12v, למצבר של 12v [או 24V, למצבר של 24V, כמו במקרה שלי] מחשש ל”מוות בטרם עת” עקב היפוך תאים*. אחרי פריקות עמוקות או הטענה בכבלים, יש לטעון את המצבר עד שיהיה מלא עם מטען חיצוני, להסיר את הטעינה השטחית, ולבצע בדיקת עומס למצבר ולמערכת הטעינה לצורך בקרת נזקים (ראו חלק 4).
5. טמפרטורה ופיצוי טמפרטורה זה דבר חשוב! חום הורג מצברים בטרם עת, וקור מפחית את הקיבולת הזמינה שלהם.
6. להארכת חיי המצבר, יש להמנע מהוספת חומצה (פרט למצבים בהם נשפך חלק או כל האלקטרוליט*) או תוספים אחרים, לשמור על המצבר מאובטח לתושבת [ברכב], לטעון את המצבר לא יאוחר מ-24 שעות אחרי כל שימוש, להשתמש במצבר בעל לוחות עבים יותר, ולבצע טעינות השוואה לפי המלצות היצרן. הקטנת ממוצע עומק הפריקה יאריך באופן משמעותי את חייו של כל מצבר עפרת-חומצה. (ראו חלק יא’ לעוד מידע אודות הארכת חיי המצבר).
7. בהתייחס למצברי התנעה או מצברי פריקה עמוקה* לכלי רכב [כמו עגלות גולף או קלנועיות] יש להתאים את מערכת הטעינה לסוג המצבר, לטעון את המצבר במלואו בטמפרטורת החדר (או להשתמש במטען עם פיצוי טמפרטורה) ולדאוג שמערכת הטעינה מייצרת מספיק אנרגיה על מנת להטעין את המצבר, על סמך העומס החשמלי עליו והרגלי הנהיגה. יש להשתמש במטען מצברים (או בהגדרות מטען) בעל דירוג שלא עולה על 25% מהקיבולת אמפר/שעה הכוללת ולהתאים את מתח הטעינה [או מתחי הטעינה במצב של תכנית טעינה בעלת מתח משתנה] למתח המומלץ על ידי היצרן, באזור מאוורר היטב, בעיקר כשמטעינים מצברים רטובים לא אטומים (עם פקקי מילוי). גישה טובה יותר היא לטעון את המצבר לאט בזרם נמוך במשך של שמונה עד עשר שעות.
8. למערכות המוארקות שלילית, במצב של התנעה בקבלים של מצברי 12V, יש לחבר תמיד את ההדק החיובי (האדום) אל ההדק החיובי (האדום) ואת ההדק השלילי (השחור) אל מסגרת המצבר או הבלוק מנוע, רחוק מהמצבר עצמו, או השתמשו במצבר AGM או Gell מסוג VLRA, על מנת להקטין את הסיכוי מצב של התפוצצות עקב שחרור גזים דליקים.
9. למצברי פריקה עמוקה, יש לנסות להמנע מפריקות עמוקות – יותר מ-80% מעומק הפריקה – שעשויות ל”הרוג” מצבר בטרם עת. שימוש במפסק אוטומטי למתח נמוך* המכוון על 80% עומק פריקה, יאריך את חיי המצבר ויעזור לשמור על המצבר ועל הרכיבים החשמליים והאלקטרוניים העדינים והיקרים שמחוברים אליו. (ראו חלק יא’)
10. יש להמנע משימוש במצברי עפרת-חומצה רטובים בסביבת מים מלוחים. אם מים מלוחים מתערבבים על האלקטרוליט שבמצבר, יש סכנה להווצרות גז כלור מסוכן. בסביבת מים מלוחים השתמש רק במצברי AGM או Gel מסוג VRLA.
11. יש להסיר את הטעינה השטחית לפני כל בדיקה של מצבר. למצברים לא אטומים (עם פקקי מילוי, השתמשו בהידרומטר* על מנת למדוד את המשקל הסגולי* (מ”ס) בכל אחד מהתאים, כיוון שהוא יותר מדוייק ממד-מתח* על מנת לקבוע את מצב הטעינה. למצברים אטומים* יש להשתמש במד מתח דיגיטלי מדוייק (בסטיית תקן של 5% ומטה* על מנת למדוד את המתח בנתק* על מנת לקבוע את מצב הטעינה. (ראו חלק ד’ לעוד מידע על כיצד לבדוק את מצבר)
12. אם הטמפרטורה היא מתחת ל18- מעלות, ואין משתמשים במחמם מצבר ומנוע [נו, באמת…] או אם הרכב אינו יכול לחנות במקום מקורה וחמים יותר מהסביבה, יש לנתק את המצבר, להכניס אותו למרחב סגור, לשמור עליו טעון במלואו, ולחבר אותו רק לפני התנעת הרכב (יש לראות את הדיאגרמה בעניין הCCA אל מול הטמפרטורה בחלק ז’, סעיף 2). לחילופין, ניתן להשתמש בשני מצברי AGM 12v במקביל עם שמן מנוע בעל צמיגות נמוכה. מצברים בעלי מצב טעינה של 40% ומטה יקפאו ב-18- מעלות ומצברים בפריקה מלאה יקפאו ב7- מעלות.

המשך – לחלק ב’ של “אמנות אחזקת המצבר”