בינות לגשם שיורד גליתי שערמת הכלים שעומדת בחוץ ומחכה להפוך לפסיפס צבעוני, צוברת מים, ומשקעים, ובאופן כללי לא אסטטית בחצר הבית.

הארונית שאספתי ברחוב לא עמדה בכובד, שקעה באדמה ואיימה להשבר. נזקקתי למדפים עמידים, שיחלחלו את מי הגשמים, ויראו, לכל הפחות, בסדר. רציתי משהו זמין, ועמיד יחסית.

באזור שלנו יש רב“שים משני סוגים. הסוג הראשון הוא רכז בטחון שוטף. הסוג השני הוא רב שימושיים. בחרתי בסוג השני: הכוונה לארגזי פלסטיק, כמו אלה הידועים של תנובה, גדולים יותר, ומשמשים בתעשייה ובחקלאות.

אלה ארגזים בשימוש אבל רבים מהם מתגלגלים בשוליים, ובכל מקרה בבוא היום אחזיר אותם לשימוש המקורי.

אספתי ארבעה רבש“ים.

סילקתי את הבלאגן המתמוטט מפינת החצר, והתחלתי בהכנת השטח.

מדדתי וסימנתי את השטח. בגלל הפרשי גבהים ובוץ, השתמשתי במכבש מאולתר כדי ליישר ולהדק את האדמה.

שמונה לבני אקרשטיין לריצוף התכוונו לשמש כבסיס. אבל תוך כדי הביסוס שלהן, הפילוס והמדידה הבנתי שניתן להשתמש בשש בלבד, כאשר השתיים האמצעיות ישמשו בסיס משותף.

הנחתי שני רבשים זה לצד זה, וקומה נוספת עליהם.

מצאתי בארון הכלים שלי ברגים, שייבות, ואומים שאספתי פעם עבור מטרה אחרת שלא התממשה (אני חייבת להתוודות שהקירבה למפעלים שבקיבוץ, שבאחד מהם אני גננית, מאפשרת לי “איסוף” טכני פה ושם, ומשם אספתי את הברגים).

חיברתי בין הארגזים, בארבעת הפאות שיוצרות את הצלב. אפשר באותה מידה להשתמש לחיבור באזיקונים שזולים וזמינים פי כמה מהברגים.

עכשו רק נשאר לסדר את כלי הקרמיקה בתוך הארונית, ולקוות שסוף סוף אתפנה לסיים את קיר הפסיפס.

עוד רעיונות לשימוש ברבשים: