ב-9 לדצמבר התקבצנו לסדנת גבינות עיזים. איה כהן, חברה טובה ובשלנית בחסד, הובילה את הסדנה, וכל השאר ניסו להתשרך אחריה. הסדנה ארכה כארבע שעות אותן זיקקתי לכשעה ועשרים. אין מה לומר, הגבינות סופר מוצלחות (למי שאוכל גבינות).

כמה דברים חשובים שצריך להוסיף לפני הסרט:

• בסדנא הכנו שלוש (יחד עם הריקוטה, ארבע) גבינות שונות. כל גבינה שונה באופן ההכנה ובחומרים שיש להוסיף לה. שימו לב למתכונים (קובץ להורדה, כאן), עקבו אחריהם באדיקות, והעשירו את הידע שלכם בנושא דרך האינטרנט או השאירו כאן בתגובות שאלות אודות איך ומה לעשות – אני אדאג להפנות את השאלות למקורות מוסמכים (איה, כמובן).
• לדעתי הצנועה, אנשים נוטים להתייחס לגבינות כמעין קסם (כולל אני, לפני הסדנא), אך למעשה זה פשוט בישול ספציפי – סוג של בישול או אופן הכנת מזון שמשתמש ברכיבים מאוד ספציפיים ובתהליך ייחודי. עד כדי כך ייחודי שמה שיוצר את השוני בין הגבינות הוא שינויים לא גדולים בתהליך.
• את הסלסלות המגניבות, האנזימים והעובשים, אפשר לרכוש באתר “עושים גבינות בבית“, ואולי בעוד אתרים (למישהו יש עוד רעיונות?). שימו לב שאתם קונים את הרכיבים המתאימים לגבינות שאותם אתם מעוניינים להכין, שהעובשים ומהמחמצות מתאימים למטרה שלכם.
• יותר מאשר ממש לקבל ידע, הסדנא הוכיחה לי שהכנת גבינות לבד זה דבר בהחלט אפשרי (כמובן שלא הכל לבד, כי עדיין אנחנו לא יודעים לייצר את האנזים לבד, או את חלק מהמחמצות). אני מקווה שהסרט יוכיח גם לכם אותו הדבר. אם אתם אוכלי גבינות, אני מקווה שהסרט יניע אתכם ליצור קשר עם מחלבת עיזים מקומית, ולהקטין את דריסת הרגל האקולוגית של כלכלת הגבינות האישית שלכם.

גבינות – טוב או רע ליהודים?

החלטתי שמאחר ואני עצמי עוד לא החלטתי מה אני חושב על גבינות, שאתן מקום לכל הצדדים ולדיון האקולוגי-מוסרי סביב נושא הגבינות בהחלט יש מקום.

קצרה היריעה מלפתוח את הדיון, לכן אשתף סרטון שהתרוצץ בשבועות האחרונים בFacebook, והגיע למעל מאה אלף צפיות ביוטיוב(!). שאלת הנחיצות של החלב היא אכן מחלוקת קשה. אישית, יש לי דעות חלוקות בעניין (שנוטות לטובת הפחתת מוצרי החלב).

מה שאני בטוח שכולנו נוכל להסכים עליו הוא שאם כבר לאכול מוצרי חלב, אז שיהיו מקומיים, עם הרבה אהבה, והכי טעימים שאפשר.