כאשר בוחנים את ההעדפות התזונתיות של אלה המבקשים לאכול אוכל בריא ללא הנחות, ניתן למראית עין לחשוב שיש הרבה “לא”. הימנעות ממזונות שנחשבים לבריאים בתזונה הנורמטיבית או במגמות השולטות היום בתחום התזונה. לסרב לאכול חיות, סוכר, להגיד לא ללחם, לקקאו, ולמוצרי חלב. על חלק מהפריטים יש יותר קונצנזוס בקרב התזונאים ולגבי חלקם הרבה ירימו גבה.

לחם, למשל, הוא לא מוצר בסיסי כפי שרובנו חושבים. לחם בסך הכול תורם לתזונתנו פחמימות, סוכר. לחם עשוי מתסיסה של דגן שכאשר מגיעה למערכת העיכול שלנו מתפרקת על ידי אנזימי העיכול למרכיביה השונים (פחמימות, שומנים, חלבונים). דגן הוא מוצר שדורש בישול לעיכולו מכיוון שלנו, בני האדם, אין את היכולת לפרק עמילן לגלוקוז ללא חימום. לציפורים הניזונים מדגנים יש את היכולת הזו.

מהדגנים הגוף שלנו מפיק בעיקר סוכר, גלוקוז, שהוא החומר שעליו אנחנו חיים, זו האנרגיה שלנו. כדי ליצור לחם נדרש לזרוע חיטה (או דגן בעל גלוטן אחר), לקצור חיטה, לאחסן, לייבש אותה, לטחון אותה כדי להפוך אותה לקמח, להתסיס להכנת לחם, ללוש, לשים בתנור. הרבה שלבים והרבה אנרגיה מושקעת במלאכה זאת בכדי לקבל בחזרה אנרגיה זמינה לגוף שלנו וסיבים תזונתיים. את כל זה יכולנו לתרגם למאמץ הרבה פחות קשה ומתגמל בהחלט: אכילת פרי. גופינו יודע לעכל בצורה אופטימלית פירות ולהפיק מהם אנרגיה, לקבל גם ויטמינים, מינרלים, אנזימים, סיבים תזונתיים – כל זאת עם תגובה בסיסית ברקמות, תנאי הכרחי לחיים בריאים, לעומת דגנים מבושלים היוצרים בנו תגובה חומצית. עיכול של פרי לוקח הרבה פחות זמן מאשר עיכול של דגנים או שורשים מה שנותן למערכות הגוף שלנו איזון אחר: יש יותר אנרגיה זמינה לאיברים אחרים כאשר אנחנו לא דורשים עיכול ממושך וקשה של מזון. ובנוסף לאכול פרי טרי גם אינו דורש השקעת אנרגיה נוספת בחימום המזון, בישול או אפייה.

אז בעצם, אני מתכוונת לכן.

כן להרבות באכילת פירות, ליצור דפוס תזונתי תרבותי חדש. לפנות לנו זמן להתעסק בעשיות שונות מבישול ועיכול ממושך. פתאום יש יותר זמן, פנאי ושמחה. כן להכיר את מה שגדל בסביבה שלנו – למשל את צמחי הבר למאכל אדם, כן לשתול עצי פרי, בכל מקום שרק אפשר. זה בעצם לא רק לדאוג לאוויר נקי, לצל, לאיזון אקולוגי, להעשרת הקרקע והחיים בה, לנוי, אלא גם לעתיד התזונתי שלנו כפרט ושל האנושות.

אז איך מתחילים? בבוקר!

אכילת פירות במשך הבוקר ועד הצהריים זו התחלה נהדרת. הזנה זאת מאפשרת למערכות הגוף להפריש יותר בקלות את מה שלא נחוץ ולנו להתחיל את היום בנוחות.

הפרי דורש כבוד.

חשוב לא לשלב פירות עם מזונות מבושלים, כקינוח לאחר ארוחה למשל. למה? כי פרי דורש עיכול מהיר ואוכל מבושל דורש איכול איטי יותר, הפרי תוסס בתוך הקיבה יחד עם האוכל המבושל שאכלנו לפניו מה שעלול לגרום לכבדות, חוסר נוחות, גזים, שילשולים, כאבי ראש, קושי להתרכז ועוד שורה של מכאובים.

עונת החוביזות, שמעתם על השייק הירוק?

בטח ששמעתם!

שילוב בין פירות מתוקים לבין עלים ירוקים הסתבר כמאוד טעים וגם כבריא במיוחד. הפירות תורמים את האנרגיה, ויחד עם העלים הירוקים שפע של ויטמינים, מינרלים, אנזימים, וסיבים. ההכנה היא פשוטה למדי,  במיוחד עכשיו שיש בחצרות ובשדות שפע של עלי חוביזות (חלמית). החוביזה היא בעיני הצמח הבר הטוב ביותר למאכל. הוא עשיר מאוד בכלורופיל וכמות המינרלים שבו מגיע עד 17%, אינו מכיל חומצות חריפות, עשיר מאוד בוויטמין A, יש בו קרוב ל60.000 יחידות של ויטמין A ל100 גרם (בגזר למשל יש 12.000 על 100 גרם).

בשייק הירוק היחס הוא כ60% פירות לכ40% עלים ירוקים. כך למשל:

מתכון למתחילים:

• חופן גדול של עלי חוביזות
• 1 בננה
• 1 תפוח מתוק או אפרסמון או אגס
• 1 או 2 תמרים מגולענים (לפי הטעם שלכם)
• קצת מים כדי לאפשר לבלנדר לרסק
• מערבלים ונהנים!

מתכון למתקדמים

• חופן גדול של עלי חוביזות
• כמה גבעולי פטרוזיליה
• כמה גבעולי כוסברה
• 1 או 2 גבעולי סלרי (ללא העלים)
• 1 בננה
• 1 או 2 תפוח מתוק או אפרסמון או אגס
• 1 או 2 תמרים מגולענים (לפי הטעם שלכם)
• קצת מים כדי לאפשר לבלנדר לרסק.

מומלץ לשתות לאט כדי לאפשר עיכול אופטימלי.

אפשר להמיר את החוביזות בחסה או בעלים ירוקים אחרים לטעמכם, להוסיף לימון וכל מה שעולה בדמיון.

לבריאות!